"משיח" החדשה מרגשת כמו שהיא מצחיקה, ואתם הולכים להתמכר

אי שם במרכז הארץ מסתתר מקום שקפא בזמן, עם לוק של אכסניית נוער וניחוח של שמן טיגון ואפטר שייב זול. זהו אורחן משיח, ממלכתו המתפוררת של כוכב אייטיז נשכח, מוסד קולינרי שהדבר היחיד שיותר גרוע מהאוכל שלו זה המוזיקה של בעל הבית. "משיח", שיצרו דנה פוליג ואודי כגן, זכתה להצלחה כבירה ביוטיוב, ניפקה אינספור משפטי מפתח לדודים שרוצים להישמע מעודכנים וסידרה לכגן מקום בנבחרת של "ארץ נהדרת". עכשיו היא הגשימה את חלומו של כל סטודנט לקולנוע והפכה לסדרת טלוויזיה סטנדרטית, עם פרקים של חצי שעה, שחקנים מוכרים ופרסומות על שלטי חוצות.

מדובר בהפקה משותפת של סלקום TV – עבורה מדובר בסדרת מקור ראשונה – וקשת, שתשדר את הפרקים בהמשך השנה. למרות שהבסיס העלילתי לא השתנה, האורחן עבר שדרוג משמעותי במעבר לבית החדש: הסטים גדולים ומאובזרים יותר, הקאסט הורחב ואיתו גם מספר העלילות, אפילו משיח עצמו הפך להרבה יותר סימפטי. הוא עדיין חסר טקט, תקוע בעשור אחר ומבטא כל מילה אפשרית עם צליל פתח מיותר, אבל הוא הרבה פחות מרושע ואנוכי, מה גם שקריירת העבר שלו שודרגה פלאים מ"אולי היה לו איזה להיט פעם" ל"היה כוכב ענק לשנה-שנתיים". המאובן המהלך שלמדנו לאהוב מקבל כבר בפרק הראשון סיפור רקע, שמסביר איך ומתי הגיע למצב הזה, והמור"קים שלו על ההצלחה והפרסום נראים פחות קלושים כשהם מלווים בקטעי ארכיון מפוברקים כמו מצעדי פזמונים, קליפים מגוחכים, שערי עיתונים ואפילו קמפיינים למעדני חלב.

"משיח" (צילום: מיכל אפרתי)

עוד כתבות מעניינות:
מדריך צפייה לעונת הקיץ בטלוויזיה
ערוץ סטרימינג חדש מציע סדרות שהופקו במיוחד לסמארטפון
התכנית הטובה בטלוויזיה היא הדבר הכי רחוק מ"בשבילה גיבורים עפים"

בעוד סדרת הרשת התמקדה במשיח ובשולייה שלו, זיו (עמית איצקר), כאן התווספו לצוות דמויות חדשות וכיפיות. הטבח ארמונד (אבי קושניר) שיושב כל הזמן בתוך פריזר והמנקה הרגשנית טניה (נטשה מנור) הם דמויות שיכלו בקלות להופיע גם בגרסה האינטרנטית. אבל מירב (דאנה איבגי), טבחית באורחן שמנסה לאזן בין העבודה, הטיפול בבנה הקטן וחזרה לשוק הפנויים-פנויות לאחר גירושיה, היא דמות חדשה לגמרי בסביבה. היא ה"אדם הסביר", הדמות הנורמלית שמשמשת כותבי סיטקומים כדי להדגיש את הקיצוניות של הדמויות האחרות.

בכלל, "משיח" החדשה היא סדרה אנושית שמנסה לרגש לא פחות משהיא מנסה להצחיק, ובשני המקרים זה מצליח. בין משיח ומירב מתפתחת חברות כנה ונוגעת ללב כשעבור זיו, שתקוע במנטליות של נער מתבגר, משיח הוא דמות אב חלופית. זה כבר לא סיפור על אנשים עלובים שתקועים באמצע שום מקום, אלא על משפחה אלטרנטיבית שכיף לה ביחד, גם אם היא רבה המון.

הדבר שהופך את "משיח" לסדרה כל כך כיפית וממכרת הוא האיזון בין הבדיחות החוזרות שוב ושוב לבין ההברקות החדשות שמתחלפות כל פרק. היא כבר לא מסתמכת על קאץ' פרייזים כמו "ככה זה כשאתה בטופ" שמיצו את עצמם בשנים שחלפו מאז שנכנס משיח לחיינו, אלא יוצרת עולם שלם של טיפוסים וסיטואציות ביזאריות באותו סטייט אוף מיינד של חלטורה ישראלית מעופשת. האווירה כל כך מופרכת שאין שום התרחשות שתהיה מוגזמת מדי או נמוכה מדי. האווירה הזו מזכירה יותר סדרות אנימציה למבוגרים, מ"משפחת סימפסון" עד "הבורגרים של בוב". גם כאן תמיד ברור שמובטח סוף טוב, גם אם זה רק טוב יחסי, שבו המצב הקיים והבינוני נשאר כשהיה.

"משיח" (צילום: מיכל אפרתי)

← משיח, החל מראשון (24.6) בסלקום TV ובהמשך גם בקשת

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד