סופסוף, נטפליקס: הגיע הזמן לסרט אנימציה שיציל את העולם
"משפחת מיטשל נגד המכונות" התגלגל לנטפליקס בגלל הקורונה, והרווח כולו שלכם: למרות הקלישאות העלילתיות זה אולי סרט האנימציה הטוב ביותר של השנה. מה ששמעתם
משפחה זה טוב (למרות שהיא מעצבנת), רובוטים זה רע. לא נמאס כבר? עקרונית כן, אבל לא כשמדובר בסרט כל כך מצחיק, ואפילו קצת מרגש. שוב מתברר שזה לא הנושא אלא ההגשה ולכך יש להוסיף שסרט האנימציה החדש שעלה בנטפליקס, אינו סרט של נטפליקס, אלא הפקה של פיל לורד וכריסטופר מילר שנפלה לחיקה של נטפליקס בגלל הקורונה. לורד ומילר חתומים גם על "ספיידרמן: ממד העכביש", "סרט לגו", "גשם של פלאפל" ו"רחוב ג'אמפ 21", כלומר אלה צמד יוצרים מוכשרים עם המון חוש הומור שעדיין לא מיצה את עצמו. מגע ידם ניכר היטב גם ב"משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות", אף שאותו הם רק הפיקו.
כמו הסרטים הנ"ל, "משפחת מיטשל" מתלבש על מותגים פופולאריים, ועושה מהם סמטוחה נחמדה. מבחינות מסוימות זה נראה כמו סרט המשך ל"היא" של ספייק ג'ונז (בלי המלנכוליה), מעורבב בבלנדר עם סרטי זומבים, מלחמות הכוכבים וסרטוני טיקטוק. גיבורת "משפחת מיטשל" היא קולנוענית בת עשרה, ומבחינות רבות זה נראה כמו סרט שהיא עצמה יצרה, או היתה יוצרת אילו היו לה כמה מיליוני דולרים בכיס. וזה נאמר לזכותו, כי עם היותו סרט אקשן פרוע בקצב היסטרי, יש בו לא מעט חן. האנימציה המעולה (כמה מהר התרגלנו לאיכות הזאת) משלבת גם איורים דו ממדיים בסגנון ציורים במחברת, שמעניקים לו תבלין של תוצרת בית, וזה תורם רובד לסיפור על משפחה לא תפקודית שנאבקת במנגנון אדיר.
קייטי היא פריקית של קולנוע שוליים, שמתה כבר לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד בבית ספר לקולנוע בקליפורניה. את הסרטים שלה היא יוצרת במחשב, כמו שעושים היום, ואף שעל הקיר שלה תלוי איור של פילם מתפתל, לא ברור אם היא בכלל יודעת מה זה. אביה ריק, לעומת זאת, הוא טכנופוב שמפחד ממחשבים ומסמרטפונים ואפילו לא יודע מה זה יוטיוב, והוא מביך אותה בכל הזדמנות. ריק גם לא תומך בשאיפות שלה, כי הוא חושש שהיא תיכשל, ולכן הוא מציע לה ללמוד משהו יותר מועיל – כמו שהורים עושים. זה מייצר קצר רציני בתקשורת בין השניים, וכל ניסיונות הגישור של אמא לינדה והאח הקטן אהרון, נכשלים.
קייטי היא הלקוחה המושלמת עבור PAL תאגיד דמוי Apple שמייצר כל מה שהיא רק יכולה לחלום עליו. כשמנכ"ל התאגיד מרק בואן, צעיר שחור בג'ינס וקפוצ'ון שעולה 5,000 דולר, מכריז על הפיתוח החדש שאיתו הוא מתכוון לכבוש את העולם, אין לו כוונות זדוניות פרט להתעשרות מהירה וחדירה לפרטיות של כל המשתמשים. אבל כשהוא משליך מאחוריו את "העוזרת האישית הדיגיטלית" המיושנת שאותה יצר לפני שלוש שנים, היא מתקוממת כנגדו וכנגד המין האנושי כולו, והופכת את הרובוטים שנועדו להחליף אותה לצבא שנשמע להוראותיה.
הסמרטפונית הפגועה מגולמת בקולה של אוליביה קולמן, כולל המבטא האנגלי של המלכה, והיא הורסת. גם מאיה רודולף נהדרת בתפקיד האמא שהופכת ללביאה כשהיא צריכה לגונן על משפחתה מפני הרובוטים. ובכלל, צוות הקומיקאים שמספקים את קולותיהם לסרט הם מהשורה הראשונה, בהם אבי ג'ייקובסון מ"ברוד סיטי" בתפקיד קייטי, דני מקברייד בתפקיד האב, וגם אריק אנדרה, פרד ארמיסן ובק בנט מ-SNL. את האח הקטן וחובב הדינוזאורים מגלם מייקל ריאנדה (בוגר ערוץ דיסני), שכתב וביים את הסרט בהשראת משפחתו שלו.
בכל אופן, איכשהו יוצא שארבעת בני המשפחה הלא מתפקדת וכלבם הפוזל – שלא פעם גונב את ההצגה – הם היחידים ששורדים את ההשתלטות הראשונית על בני האנוש, והם משלבים כוחות בניסיון להשבית את הרובוטים. התסריט מעניק לכל אחד מהם תפקיד חשוב באקשן ובדרמה, כשהטכנופוביה של האב אוהד המברגים מצד אחד והכישורים הקולנועיים של קייטי מצד שני, משלימים אלה את אלה.
צמד רובוטים מקולקלים, שדווקא הפגם שלהם מעניק להם אפשרות לזהור, מצטרפים גם הם למסר המרכזי של הסרט על יתרונם של יוצאי הדופן. זה אמנם מסר שכבר נוסח באלפי סרטי התבגרות, אבל כאן הוא מוגש לנו בתוספת הומור כובש. זה גם לא הסרט הראשון שעוסק בסכנה הגדולה שטמונה בתלות הטוטאלית שלנו בוויי פיי, אבל הוא עושה זאת בצורה הכי מבדרת שאני זוכרת. קצב הבדיחות הוא היסטרי, מה שמעניק יתרון לצפייה הביתית – לא פעם מצאתי את עצמי עוצרת וחוזרת אחורה כדי לא לפספס, וזה משום שרוב הבדיחות ממש טובות.
המשימה חסרת הסיכוי להתגבר על הרובוטים מקבלת פתרון כל כך מופרך בפשטותו, שהוא הופך לאחת הבדיחות הכי טובות בסרט. ובתוך כל זה יש לנו איחוד משפחתי כנדרש, שרק לקראת הסוף נעשה דביק מדי – בואו נגיד ששם היה אפשר לקצץ קצת מה-113 דקות של הסרט. אבל בסך הכל מדובר בהנאה גדולה. באופן אישי אני מעדיפה אותו על "נשמה" זוכה האוסקר של פיקסאר שהתאמץ מאוד לרגש אותנו והוציא כמה צלילים מזויפים.
★★★★4 כוכבים
The Mitchells vs the Machines בימוי: מייקל ריאנדה. עם אוליביה וויליאמס, מאיה רודולף, אבי ג'ייקובסון. ארה"ב 2021, 153 דק'