אני מתה: סקס הוא לא הסיפור בסדרה הרגישה הזאת. וקצת חבל

"מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
"מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

"מתה לסקס" נשארת קלילה וזורמת גם ברגעים הקשים שלה, יש לה קאסט נהדר והיא מטפלת במחלת הסרטן בחוכמה וברגישות מעוררת הזדהות, אבל דווקא המסע של הגיבורה לחקר המיניות והעונג נשאר מצומצם ושמרני. עוד תזכורת שלא תמיד חייבים להיצמד לסיפור האמיתי

6 באפריל 2025

כשאני נתקל בסדרה על מחלת הסרטן אני כמעט תמיד נמנע ממנה, בעיקר כי לא מספרים לי על שום דבר שלא הכרתי מחיי. אני יודע מהן המשמעויות של לאבד אדם קרוב למחלה, אני מכיר את השקרים והקלישאות שהוליווד מספרת לנו בסרטים ואת הנטייה של האולפנים לעשות רומנטיזציה למחלה. לא קל לעבוד עליי כשמדובר בסרטן. ובכל זאת הרגשתי מרומה כשקיבלתי את המשימה לכתוב ביקורת על "מתה לסקס" שעלתה בסופ"ש בדיסני+, כי לא הבנתי שעל זה הסדרה מדברת. שמעתי על הסדרה רק כשקיבלתי מייל מדיסני ובו פוסטר די קרינג'י עם שם הסדרה ובצד הכיתוב "פשוט לגמור ודי". הפוסטר גרם לי לקוות שאצליח לחמוק מהצפייה בה, אבל הנה אנחנו כאן.

>> שיאים של ניתוק: 20 הסדרות הכי טובות בסטרימינג עכשיו
>> חובה עליכם: 14 הסדרות הלוהטות שכולם ידברו עליהן באפריל

הסדרה מבוססת על הפודקאסט המצליח בעל אותו השם ועל חייה של מולי קוצ'אן, שמתה בגיל 45 מסרטן. הסדרה מתחילה כשמולי (מישל ויליאמס) מגלה שהיא שוב חולה, לאחר שכבר החלימה בעבר. הרופאים מוסרים לה שיש לה גג 5 שנים לחיות והיא מחליטה לצאת למסע של חקר מיני, במהלכו היא מתגרשת מבעלה ויוצאת לבחון את הגבולות שלה. זה מה שקורה בערך בחצי הראשון של הסדרה, אבל מצד שני זה גם הפרמיס שלה.

החצי השני הוא חצי סיפור אהבה וחצי סיפור על התמודדות עם המחלה. בכל מה שקשור למחלה הסדרה עושה עבודה מעולה: היא מספרת את הסיפור של האנשים שסובבים את מולי ועל ההתמודדות שלהם, על הקושי של אישה במצבה של מולי כשהיא מרגישה לא נחשקת, על הרצון להספיק לעשות ועל הוויתורים שאנשים מסביבה עושים.

"מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
"מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

ניקי (ג'ני סלייט) היא דוגמה מעולה לכך כחברת הילדות של מולי. כשהיא מבינה שאין לה מנוס מלקחת על עצמה את תפקיד המטפלת, היא נוטשת כל דבר אחר בחייה שהוא לא הטיפול בחברתה הגוססת. היא הופכת מאישה מפוזרת שלא מצליחה להתמודד עם מחויבות לאדם אחראי ובוגר ולסוג האדם שהיית רוצה לצידך במצב דומה. הכאב, הצער ותחושת האובדן נוכחים גם הם, אבל הכל מאוד בגובה העיניים ומעלה לא מעט חיוכים במהלך הצפייה. לא נקרעתי מצחוק, אבל חייכתי כי זיהיתי את הדברים שאני מכיר, כי לא הכל היה עטוף בניסיון מאולץ לגרום לצופה להרגיש משהו ולא היו כינורות.

"מתה לסקס" נשארת קלילה וזורמת גם ברגעים הקשים שלה, מספרת סיפור מאד אנושי, רבים שחוו בעצמם את ההתמודדות הזאת ככל הנראה יזדהו עם הדמויות (הקאסט כולל את רוב דלייני וסיסי ספייסק, והוא נהדר). למרות שזה סיפור מוכר, היא מספרת אותו באופן לא שגרתי, וזה היה יכול להיות אולי אפילו יותר לא שגרתי, אם רק היו מרחיבים קצת באמת את האופקים המיניים של הדמות הראשית, כי בכל זאת, זה הפרמיס של הסדרה.

"מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
"מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

המסע המיני של מולי מתמקד בעיקר בעולמות ה-BDSM והשליטה, שזה אחלה, כל אחד ומה שהוא אוהב, אנחנו ממש לא שופטים כאן שום קינק, אבל למה להגביל את הדמות? גם אם זה מבוסס על סיפור אמיתי, אפשר לרגע להתרחק מהמציאות ולחשוב בגדול. למה לא לקחת אותה למסע חובק עולם של גילוי מיני? הייתי רוצה לראות את מולי נכנסת לחנות סקס ביפן, או עושה סדנת טנטרה בהודו, או סתם עושה סיבוב עם ניקי במוזיאון הסקס באמסטרדם, או אפילו בלי לטוס, הנושא של קיום יחסי מין עם יותר מבן אדם אחד בו זמנית שעלה בדיוק פעם אחת לאורך הסדרה.

כשהסדרה מתעקשת לספר לנו את סיפור האהבה שלה עם השכן הסאב, היא למעשה מצמצמת את מסע הגילוי המיני שלה, גם אם היא עושה דברים מאד לא שגרתיים כמו לאלף כלב אנושי. הלוואי ו"מתה לסקס" הייתה נותנת עוד איזה פרק או שניים לפחות להרחבת המסע של מולי ולנרמל מיניות פתוחה. זה מרגיש כאילו בסעיף הסקס העדיפו לקרקע אותה ולא לתת לה לעוף.

מישל ויליאמס, "מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
מישל ויליאמס, "מתה לסקס" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

לא כל סדרה שמבוססת על מקרה אמיתי צריכה ללכת בדיוק בעקבות מה שסופר בפודקאסט. הסיפור יכול גם להתנתק מהאירוע האמיתי שבהשראתו הוא נוצר ולקחת הכל קצת יותר רחוק ומסעיר. "מתה לסקס" פשוט לא עושה את זה. למעשה, זה מרגיש כאילו מולי רק התחילה את המסע שלה והוא הפסיק באמצע. אולי זה קצת הקטע של סרטן, לסיים חיים שרק התחילו, אבל יש לתסריטאים כוח על – הכוח לשכתב את הסיפור ובכך להיצמד לפרמיס. אולי זה גם השלב הבא בכל הסרטים מסוג "מבוסס על סיפור אמיתי": להשתמש במציאות כבסיס ליצירה ולהתרחק ממנה ככל האפשר. 

"מתה לסקס" היא סדרה מעולה על סרטן: היא מספרת על חברות, על הורות, על נישואים, היא מדברת על הויתורים שאנשים עושים למען החולה, ויש לנו פה דמות של חולה שמסרבת לתת למחלה לקחת ממנה את תענוגות החיים. והכל טוב. יש כאן גם מסע קצרצר של חקר וגילוי מיני, אבל הוא מאוד לא מספק וממצה כמסע כזה, וההיצמדות ל"סיפור אמיתי" בעוכרי היצירה. אנחנו רואים סרט עלילתי, לא דוקו ולא פודקאסט ולא כתבת חדשות, אפשר לשקר לנו ולהמציא עלילות, זה ממש בסדר וזה יכול להיות הרבה יותר מלמד ומעניין מעוד סיפור אהבה על סרטן, גם אם הוא מסופר ממש טוב ובגובה העיניים.
>> "מתה לסקס", עונה אחת, שמונה פרקים, עכשיו בדיסני+