הלכה לנו העיר: קיבלנו שירות לבבי בנחמה וחצי
אנחנו זוג שמדי פעם זונח את האפליקציות ויוצא לחפש מסעדות. ענבל על הרצף של טבעונות-צמחונות כבר 20 שנה, ועדי אוהבת מנות שהיו פעם בתזוזה. האתגר: למצוא מקום שיצליח לגשר בין הפערים הקולינריים ועל הדרך להימנע משבירת קופת החיסכון. והפעם: זה כמעט לא יאמן, אבל המלצרים בנחמה וחצי היו ידידותיים, חייכניים ובאמת גרמו לנו להרגיש רצויים
כשחושבים על בית קפה שכונתי בתל אביב, הראשון שקופץ לראש הוא בית הקפה המיתולוגי שכולנו אוהבים (בסתר) לאהוב, "נחמה וחצי" – מקום משכנם של כל המי ומי, מגמלאים תל אביביים ועד שחקנים צעירים שמתאמנים על מונולוגים בין קפה לקפה ולוטשים את עיניהם אל התאטרון הלאומי שנמצא ממש ממול.
כשהגענו למקום, השמש הייתה במרכז השמיים, והשאלה הראשונה ששאלנו את המלצרים המיוזעים היא אם יש שולחן בחלק הסגור של המסעדה, הכי קרוב למזגן. באופן מפתיע, בנחמה וחצי עובדים על פי סטנדרטים הפוכים – פנים המסעדה שמור דווקא למעשנים. בחרנו לוותר על העשן והתיישבנו בפינה קטנה עם נוף ישיר לצנטרום של שדרות בן ציון.
>> בשבוע שעבר ביקרנו במוסד איטלקי ותיק עם מנות ענק
נתחיל עם הכותרת המפתיעה – "נחמה וחצי סוף סוף שוברים את הסטיגמה על השירות". מסתבר שהימים היפים של מלצרים רוטנים ומגלגלי עיניים כבר מאחורינו. במקום זאת, קיבלנו מלצרים ידידותיים, סייענים ומפתחי שיחה שיצרו תחושה שאנחנו באמת רצויות במקום, מתחילתה ועד לסופה של הארוחה.
ועכשיו לחלק הקולינרי: הגענו למסעדה בשעה בה עדיין ניתן להזמין ארוחה עסקית, שכללה סלט ושתייה במחיר של המנה העיקרי. הזמנו קולה, אמרו שיש רק פפסי, אז לפעמים צריך להתפשר בחיים. בגזרה הצמחונית הוזמן כריך שווארמה פטריות יער טבעוני (59 ש"ח) שהכיל מטבוחה, בצל, מלפפון חמוץ, רוקט וטחינה והיה בסך הכל טעים. טעם הפטריות היה מאוד דומיננטי, מעט מלוח מדי, אך סביל. כריך לא זכיר שכנראה לא היה מוזמן בשנית, אבל עשה את העבודה באותו הרגע. כחלק מהארוחה העסקית, לצד הכריך הגיע סלט ירקות סטנדרטי למדי – ירקות חתוכים על מצע חסה שהתחננו שנבזוק עליהם מעט מלח בשביל לקבל קצת טעם.
בגזרה הבשרית הוזמן מפרום כרובית ובשר (59 ש"ח) על בסיס קוסקוס ורוטב אדום. הקוסקוס היה עשוי טוב, דק דק כמו בספרי בישול, ועליו הונחו קציצות בשר דשנות עם כמה כרוביות קטנות כשחקני חיזוק. את כל זה עטף רוטב אדום שהרגיש לרגעים כמו רוטב סמיך שלא עבר את כל שלבי הבישול. כמכלול, המנה הייתה בסדר, אך אין ספק שהמלצר שהמליץ על המנה פיאר אותה על יתר המידה.
בנוסף לשתי המנות העיקריות, בחרנו להזמין מנה משותפת נוספת – גם היא הייתה כלולה בעסקיות: סלט פלאפל שעועית לימה טבעוני (59 ₪), שהכיל סלט ירקות, פטרוזיליה, ירקות קלויים, טחינה ולחם בצד. המנה הזו הייתה המפתיעה והמוצלחת מבין השלוש. הפלאפל היה חם ונימוח אל מול הסלט הקר, הירקות היו מתוקים וטעימים, וכל המרכיבים התגבשו להם יחדיו בעזרת הטחינה. אפשר לומר שהתרחשה סינרגיה מוצלחת במיוחד בצלחת, והמנה נאכלה עד תום.
לקינוח, הוזמנה עוגת שוקולד (ללא קמח) וגלידת וניל (22 ש"ח למזמיני העסקית), קינוח סטנדרטי לכל הדעות. הדעות היו סותרות – החצי הצמחוני התענג על העוגה הדחוסה ומלאת השוקולד, ואילו החצי הבשרי לא התלהב, וטען שזה קינוח לא זכיר ושהיה עדיף לבזבז את הקלוריות במקום אחר. בסופו של יום, נחמה וחצי הוא מקום שכיף לחזור אליו. יש בו תפריט מגוון ומחירים נוחים לכיס, הוא עדיין המקום האידיאלי לכתוב תסריט במרכז תל אביב, ומעכשיו – מסתבר – שלצד הקפה אפשר לקבל שם חיוכים.
כרוביות: 4 | סטייקים: 3.5
נחמה וחצי, אחד העם 114, א'-ש' 07:30-01:30