מיתולוגיה עכשיו: תל אביב היפה של פעם עדיין בועטת כאן
הזמרת נתנאלה מוציאה סינגל חדש בהפקתה - הכי אינדי שיש - ולוקחת אתכם לסיור בין התחנות התל אביביות של חייה, משייח' מוניס דרך סשה ארגוב ועד למחאת בלפור על גשר יהודית. יותר תל אביב מזה - אין
תחנה מס' 1: רחוב בלפור 8 \\ בית חולים "הדסה"
כאן נולדתי, חודשים ספורים לאחר שאבי, נתנאל, הלך לעולמו והוא בן 35 בלבד. אמי, שעול הפרנסה של ששת ילדיה הוטל על כתפיה, היתה מביאה אותי למעון התינוקות בבית החולים ומשם הייתה הולכת למקום עבודתה.
תחנה מס' 2: גבעת האוניברסיטה \\ שייח' מוניס
שם גרנו, בשכונת שייח' מוניס שאת מעט שרידיה תוכלו למצוא במתחם האוניברסיטה גם היום. זה היה קיבוץ גלויות מושלם. נחשפתי למוזיקה מכל העדות, בערבי שבת וחג הייתי עוברת מבית כנסת לבית כנסת ומאזינה לחזנים, כל אחד וניגונו. בקיץ, היינו יושבים בחוץ, וכל אחד שומע להנאתו את המוזיקה האהובה עליו, משירי אום כולתום של מרים עובדיה ועד קונצ'רטו מאת בלה ברטוק ששמענו מהשכן האהוב שלנו, פישר ההונגרי. אין לי ספק שהמוזיקה ששמעתי אז נספגה היטב בתוך-תוכי – חדי האוזן שביניכם יוכלו לאתר אותה בשיריי ובודאי בחלק ב' של פרויקט ליקוי חמה שבו אני גם מעבדת ומפיקה אותם. מהגבעה שלנו צפינו על שדות ירוקים וים כחול, עוד בטרם הוקמה שכונת רמת אביב. לימים כתבתי את "ספינת הזכרונות" – שיר געגועים לשכונה האהובה שבה גדלתי שבינתיים הפכה לאוניברסיטה ואיננה עוד.
תחנה מס' 3: גן מאיר \\ ביאליק
גן חובה שלי היה ברחוב זלמן שניאור. כדי להגיע אליו נסענו בקו 26. הייתי יורדת בתחנה של גן מאיר והולכת לגן ברגל. הרגשתי כבר ילדה גדולה ואמי היתה ממשיכה לעבודתה. אני זוכרת היטב שהתלוותי לאמי ברחובות רוטשילד, בלפור, שינקין ויוחנן הסנדלר. לא פלא שאני משוטטת כיום להנאתי בעיר ומרגישה בבית. בסיומו של יום הייתי יושבת על הגדר הבנויה של הגן וממתינה לאמי שתגיח מרחוב ביאליק ותאסוף אותי אל האוטובוס בחזרה הביתה. זכור לי היטב יום אחד כשנסענו הביתה, אני כהרגלי הייתי שרה את השירים שלמדתי בגן כשלפתע רציתי שכל האנשים באוטובוס יבחינו בי, ושרתי בקול חזק מהרגיל. אמי התמוגגה מאושר, ועודדה אותי. אני לא היססתי נעמדתי ופניתי אל הקהל שישב באוטובוס, וכך, כשאני בת חמש בסך הכל ביצעתי את המופע הראשון שלי. ביאליק חזר אלי כעשור מאוחר יותר, כשלמדתי בבית הספר. אם איני טועה זה השיר הראשון שהלחנתי למילותיו של המשורר הלאומי – "מעבר לים".
תחנה מס' 4: רחוב ישעיהו 1 \\ קולנוע פאר
אחותי הגדולה, פנינה, ידעה שאני אוהבת מוזיקה. כשהייתי בת שש הפתיעה אותי ולקחה אותי לקולנוע פאר לצפות בסרט – האופרה "פורגי ובס". לראשונה בחיי חוויתי כיצד המוזיקה זורמת בעורקיי. הייתי כל כך מאושרת. אני זוכרת היטב כיצד התרגשתי לשמוע את הבצוע המופלא של SUMMER TIME – את הקול השמיימי הזה לא אשכח לעולם. באותם רגעים ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה – להיות זמרת!
תחנה מס' 5: רחוב סירקין 35 \\ סשה ארגוב
בגיל 15 הצטרפתי ללהקת הנוער של עיריית תל אביב. יום אחד ניגש אלי נגן הגיטרה שלנו אשר ביטנסקי ושאל אותי אם אני מעוניינת שהוא יסדר לי הופעות וכך אשר הפך לאמרגן ואני הייתי האומן הראשון שלו. יום אחד אשר הודיע לי שעלי להגיע למועדון צוותא כדי שסשה ארגוב ועוד כמה אנשים ישמעו אותי. לאחר כמה ימים אשר מסר לי את כרטיס הביקוש של סשה ואמר לי שאני מוזמנת לפגוש אותו בביתו. שמחתי לא ידעה גבול.
אחוזת התרגשות הגעתי אל סשה כעבור כמה ימים, לביתו ברחוב סירקין בתל אביב. סשה קיבל אותי בחיוך ומאז שמרנו על קשר, וגם כשהייתי בחו"ל הייתי מגיעה אליו בביקוריי. המפגשים שלנו נמשכו למעלה משנה כשהוא היה מלמד אותי משיריו. מוזיקאי לא יכול לבקש מתנה גדולה מזו. אחד השירים שלמדתי מסשה במפגשים ההם היה "עייפתי".
לימים קבלתי מבנו, איתמר, סרט הקלטה שבו ניתן לשמוע אותי מבצעת את השיר כשאני בסך הכל בת 15 בליווי של סשה. זה היה כשעבדנו על חלק א' של פרויקט ליקוי חמה. באופן טבעי החלטתנו לצרף את השיר לפרויקט, מעין סגירת מעגל שבו אני מצרפת שיר כמחווה למורה המשמעותי הראשון שלי. השלים את השמחה יוני רכטר שהצטרף אלי לבצוע החלק השני של השיר וכך גם הוא סגר מעגל משלו עם המאסטרו.
תחנה מס' 6: רחוב מאפו 11 \\ צוותא
כאן, במרתף של בית מגורים תל-אביבי שכן מועדון צוותא לפני המעבר למשכנו הנוכחי. לכאן הייתי מגיעה בשנות נעוריי, יחד עם אשר ביטנסקי, לשמוע מה חדש בסצנת המוסיקה המקומית. לא אשכח את הערב שבו עלו על הבמה שני מופעי בכורה מרגשים במיוחד בזה אחר זה – להקת אחרית הימים הנפלאה והמופע "מאחורי הצלילים" של מתי כספי ושלמה גרוניך.
למחרת בקשתי מאשר שיפגיש אותי עם מתי כספי, שכל כך הרשים אותי באותו ערב. כשנה מאוחר יותר עמדתי להתגייס לצה"ל וכאשר שמעתי שמתי כספי עומד להיות המנהל המוסיקלי של להקת חיל האויר היה לי ברור ששם אני רוצה להיות – וכך היה. ממתי למדתי את כל מה שכל מוזיקאי מבצע צריך לדעת. לפני השחרור זכיתי להופיע בפסטיבל הזמר ולבצע את שיר היונה שהולחן ועובד על ידו ועל כך אני אסירת תודה. יותר מאוחר מתי גם היה המנהל המוסיקלי של האלבום הראשון שלי.
תחנה מס' 7: רחוב המפעל 3 \\ אולפני אנובה
לראשונה הגעתי לכאן לצורך צילומי קליפ של נגינה ב LIVE של השיר "ליקוי חמה" מחלק א' של הפרויקט. שם הכרתי את שמעון טל היקר שארח אותנו וגם היה אחראי למיקס ולמסטרינג. מהר מאוד הבנתי שאיתו אני רוצה להמשיך לעבוד על חלק ב' של הפרויקט ומאז אני מגיעה לכאן ללוות את שמעון בעבודה על כל שיר חדש שיוצא. כיף גדול!
תחנה מס' 8 : רחוב יגאל אלון 96 \\ גשר יהודית
החיים טלטלו אותי אל מעבר לים ולאחר שנים רבות חזרתי לארץ, והנה אני מוצאת את עצמי שוב בתל אביב שכל כך אהובה עלי. כבר כעשור שאני מתגוררת בקרבת הגשר שהפך בשנה האחרונה למוקד עליה לרגל בימי שבת במסגרת הפעילות של מחאת בלפור. באחת השבתות הגעתי לעצרת שהתקיימה מול מוזאון תל אביב. הדברים הקשים והמטלטלים שנאמרו שם והתקווה שראיתי בעיני הדוברים, במיוחד הצעירים שבהם, מצאו את ביטויים בשיר שכתבתי מספר שבועות לאחר מכן שהוקדש למחאה ולתקווה שהיא עוררה.
את השיר האחרון שפורסם במסגרת חלק ב' של ליקוי חמה, "Stay Awake"' יצרתי, הקלטתי והפקתי, כמו את כל יתר שירי הפרויקט, באולפן הביתי שלי כשאני צופה אל אותו הים שראיתי מבית הולדתי ונהנית מכל רגע שבו אני מגשימה את החלום שלי להשלים את היצירה על ידי הפקת השירים באופן עצמאי ובלתי אמצעי.