סיון ויגדר עושה את המוזיקה שהוא רוצה לעשות בזכות איוואסקה ויזמות

גם האנטישמיות שמרימה כעת את ראשה המכוער והמתחדש לא מרתיעה את סיון ויגדר, מוזיקאי ישראלי שפועל באמסטרדם, מלהשיק את אלבומו השני "לאן", שמתאר את מסע חייו בעולם – גם מבחינה נפשית וגם מבחינה גאוגרפית. אולי זאת אחת הסיבות שהוא הזמין חבורת עיתונאים ישראלים עד לאמסטרדם כדי לשבת איתו בחדר החזרות Rewind Music Studio, שנמצא ממש בצפון העיר.

>> בטן מלאה: איך לנפץ את הטאבו הכי קדוש בישראל, ועוד בפודקאסט

זהו אזור משמעותית פחות מתוייר, ובין ההאנגרים הצפופים מתחבא לו אולפן שהוא החלום הרטוב של כל מוזיקאי. ויגדר קיבל את פנינו יחד עם הנגנים שלו, ובלי הרבה בלבולי שכל, השואו התחיל. דבר אחד היה ברור מהרגע הראשון – הבן אדם בא להנות. בשיחה מאוחרת יותר, גם הבנתי שזה לא רק על הבמה. ויגדר הגיע לעולם הזה כדי לעשות כיף.

זה לא שאין קשיים, אבל כששומעים את סיפור חייו מבינים שמאז ומעולם, הוא היה הולך בעולם וזורם עם מה שמגיע. ויגדר גדל תחת הכינוי "ילד בית חולים" – ילדי הרופאים שחיו במגורי הרופאים של בית חולים העמק – וכבר מגיל צעיר הבין שהוא צריך להשקיע בלימודים, אבל הלב שלו תמיד נמשך למוזיקה, עד שהגיע לקראת גיוס והפך לסאונדמן בצה"ל, לאחר שהתקשר וביקש להתמיין לתפקיד. "שלחו אותי לאיזה אודישן, אמרו לכוון את האקולייזר", נזכר ויגדר, "כיוונתי ולא אהבו, זה לא היה טוב. פתאום מישהו דופק בדלת והבוחן אומר לי שנייה אני צריך לדבר איתו, תעבוד על זה ואני אחזור. הוא הולך, ואני אין לי מושג מה לעשות, לא נגעתי בכלום. הוא חוזר, בודק, אומר למיקרופון 'וואן, טו, וואן, טו, הו! הרבה יותר טוב!' ככה עברתי את האודישן".

מאז הוא עבד כסאונדמן בהפקות הכי גדולות ומוכרות בישראל – מחנה לאסלו וישלמה ארצי, עד שינייד אוקונור וסטיבי וונדר – אחר כך הוא טס ללמוד בספרד, טייל בארה"ב, שם הכיר את אשתו במקרה, ומבלי שתכנן מצא את עצמו משתקע בפרברים האמריקאיים. גם אז, עם אישה וילדים, זה לא נשמע שהוא בדיוק השתקע. "אם אתה שולח אותי בעולם ו‫אומר לי 'לך תביא לי כסף' אני מסתדר.‫ לא איזה כריש, ‫אבל מסתדר ממש מצוין". הוא משקיע בבר בניו יורק, מרפאות שיניים בהולנד ובלגיה, קצת נדל"ן ונותן לעסק לרוץ מעצמו. למרות שלטענתו אין לו מקום עבודה מוגדר והוא נמצא רוב הזמן בבית, זה נשמע שהחיים שלו מפוזרים בכל העולם, כולל קהילות של אנשי ברנינג מן בסן פרנסיסקו וטקסי איוואסקה בקוסטה ריקה, שמקבלת גם היא מקום מכובד באלבום החדש. 

"‫האיוואסקה היא כמו מורה, ‫הם קוראים לזה סבתא," מספר ויגדר, "אתה יוצא מזה חומל, סולח, ‫גם בשיר כתבתי שהאיוואסקה אומרת שבלי חמלה אתה תפסיד.  ‫‫אתה סולח לעצמך, אתה סולח לאנשים". טקס האיוואסקה הוא חלק מחייו של ויגדר, שמסתכל על החוויה כמו על גישה לתת מודע, ופחות מזווית של תקשור עם עולמות עליונים. הוא מספר שבזכות הטקסים האלה הוא הצליח להתמודד עם קשיים פנימיים שהיו לו, בעיקר בתחום הכעס, ועזר לשיפור היחסים עם משפחתו.  "‫הייתי כועס הרבה על אשתי, על הילדים. הייתי אמור ללכת לאיזשהו טיול שהתבטל, ‫או שהם היו הולכים לאיזושהי חופשה בחוף, ‫וראיתי שהם בכלל לא שמחים, ‫כאילו התאכזבו שאני אבוא איתם לחוף. ‫הרגשתי במבוי סתום כזה". בנקודה הזאת הוא החליט לנסות את הטקס, ומאז חייו השתנו. הקשיים שהוא פותר עם כלים כמו איוואסקה מוצאים גם הם מפלט בתוך המוזיקה שהוא עושה. 

המוזיקה היא חלק מחייו של ויגדר, והוא מודע היטב לכך שמוזיקה דורשת כסף. את הנגנים והמפיקים הוא שוכר בעצמו, והוא יודע שלא כל אומן יכול להרשות לעצמו להפיק אלבום, אבל הוא פעל חכם וכיזם עבד קשה כדי להביא את הכסף מעסקים שונים, והפירות שהוא קוטף מתבטאים בעשיה של המוזיקה שהוא אוהב. מבחינתו, הוא לא תלוי בגבולות ז'אנר מסוים או באהבת הקהל, ואפילו לא בדרישות של מפיקים. הוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות. אפשר לראות את זה מיד כששמים לב שיש שלוש גרסאות שונות לשיר "מדריד" באלבום: גרסת לאונג', גרסת מסיבה וגרסת אולד סקול, שהיא בעצם מעין "גרסת הבמאי". פשוט כי הוא יכול לעשות את זה.

"יש פריבילגיה", הוא מודה. "יש אנשים שבאמת הולכים ודופקים דלת דלת ועושים הופעות. לא יודע, אם הייתי בישראל אולי הייתי עושה משהו דומה לזה. אבל אני לא שם, אני עושה מה שאני יכול מהנקודה שלי. אני לא יכול לעשות הופעות כל היום בישראל ולבנות את זה מהכיוון הזה. אני לא שם, אני נמצא פה ורוצה לעשות את זה, אז אני משתמש בכלים או באפשרויות שיש לי. בסופו של דבר אני חושב שהשיר הוא שיר, והוא עומד בפני עצמו, ואנשים יכולים לשמוע, לאהוב או לא לאהוב. אם זה עושה למישהו משהו, כולם מרוויחים".

המוזיקה היא לא כל חייו של סיון ויגדר, אבל הוא מצא את הדרך לעשות את הדבר שהוא רוצה, וזה מתבטא באופן הכי טוב דרך מוזיקה שלו, איתה הוא יכול לתאר את עצמו כ-"סוס בדיכאון" בשיר אחד, ובאחר לתאר טריפ קסום של איוואסקה בערב חג בקוסטה ריקה. ויגדר עושה מוזיקה כפי שהוא חי את חייו: הוא נותן לדברים להגיע אליו בזמנם ועושה זאת בהנאה גדולה – ואת זה שומעים לא רק כשהוא מופיע בחדר חזרות מפואר באמסטרדם, אלא גם דרך האוזניות בספוטיפיי.
* הכותב היה אורח של סיון ויגדר באמסטרדם