דיסני עשו משל לילדים על משבר האקלים. אבל מרוב מסר אין סרט
"עולם מוזר" הוא הסרט הפרוגרסיבי ביותר שאי פעם יצא מבית דיסני, אבל למרות הכוונות הטובות שלו לתת מקום לייצוגים מכל הסוגים וגם לסוגיות אקטואליות אחרות, הוא נופל בכל המקומות בהם זה חשוב באמת: העלילה, הדמויות והעניין. לפחות האנימציה יפה בטירוף
באוולוניה, ארץ דמיונית מוקפת הרים בלתי עבירים ומנותקת משאר העולם, גרים בהרמוניה מופלאה אנשים שחורים, לבנים, חומים וכאלה שפעם כינו אותם צהובים אבל היום זה תואר לא קביל (בהקשר של הסרט זאת טעות לקרוא להם אסיאתים). איך התאפשר ערבוב גזעי במרחב מבודד שכזה? "עולם מוזר" נולד במרחב הלא מבודד מהעולם של אולפני דיסני בעשור השלישי של המאה ה-21, וזה ככל הנראה הסרט הכי פרוגרסיבי שיצא משם מעולם. כתוצאה מכך, הגיונות מסוגים שונים מתנגשים אלה באלה, ומניבים סרט אנימציה רבגוני שהוא המשל הכי משלי וממושל שהומשל אי פעם על משבר האקלים, ועל הצורך שלנו, של כולנו, להתעורר עכשיו ומייד לפני שנביא קץ על עולמנו.
הכוונות מצוינות, אלא שמרוב מסר לא רואים את הסרט. מבחינה עיצובית, העולם המוזר שבו מתרחש "עולם מוזר" מרהיב ביופיו עד מאוד, אבל הסיפור והדמויות לוקים בחסר. כתוצאה מכך, המסר לא מגיע לקהל שלו הוא מיועד: בסוף השבוע הראשון להקרנתו "עולם מוזר" התרסק בקופות, וכרגע צופים שלא יצליח לכסות יותר מרבע מהתקציב האדיר (180 מיליון דולר) שהושקע בו.
הגיבורים של "עולם מוזר" הם בני משפחת קלייד. משמעות השם היא קבוצת אורגניזמים שהתפתחה מאב קדמון משותף, על פי עקרונות הקלדיסטיקה, שהיא תחום בביולוגיה האבולוציונית. סליחה על המילים הקשות, אבל זה מין סרט כזה. בכל אופן, בילדותו, סירצ'ר קלייד (קולו של ג'ייק ג'ילנהול) יצא עם אביו ההרפתקן ייגר (דניס קווייד) למסע רגלי, במטרה לחצות את ההרים שמקיפים את אוולוניה ולגלות את העולם שמעבר. דרכיהם נפרדו כשסירצ'ר גילה צמח חשמלי. ייגר העקשן המשיך קדימה ונעלם בערפל, ואילו סירצ'ר שב הביתה עם הצמח המוזר וקרא לו פנדו (גם זה שם סמלי – גגלו אותו). הצמח הפך למקור האנרגיה העיקרי של אוולוניה, ושימש בסיס לפיתוח טכנולוגיה מאוד מתקדמת, סטייל ואקאנדה. כעבור עשרים וחמש שנים סירצ'ר נשוי לטייסת מרידיאן (גבריאל אוניון), ויחד עם בנם בן ה-16 איתן (ג'בוקי יאנג-ווייט) הם מגדלים פנדו. חבר נוסף במשפחה הוא כלב קטוע רגל בשם לג'נד (אגדה).
איתן מאוהב בחבר שלו מבית הספר דיאזו, והפעם התוכן הלהטב"קי חשוף לגמרי, ואינו נתון לפרשנות כמו ב"לוקה". מאוחר יותר איתן יספר על דיאזו לסבא שלו, וזה לא יניד עפעף. אבל הנרטיב של אהבת נעורים להטב"קית מוקרב לטובת המסר היותר דחוף, והנה הוא מגיע. תושבי אוולוניה מבחינים שהפנדו כומש ומאבד את כוחו, ובני משפחת קלייד מצטרפים למשלחת בהנהגת נשיאת המדינה (לוסי לו), שיוצאת מעבר להרים כדי לאתר את הבעיה. בדרך הם נתקלים במיני יצורים מוזרים שמאיימים לטרוף אותם, וגם פוגשים את סבא ייגר שנעלם בתחילת הסרט. כך אנחנו מקבלים סרט הרפתקאות משפחתי תלת דורי בתבנית המוכרת – אבא דאגן, אמא מגניבה, בן מורד, וסבא שלא ידע להיות אבא ועכשיו מקבל הזדמנות שניה. אבל הדרמה המשפחתית נמצאת שם רק כדי לשרת את המשל על משבר האקלים, ואף אחת מהדמויות (חוץ מהכלב) לא שובה את הלב.
משום שהפנדו הוא צמח ירוק, בהתחלה נדמה שמדובר באנרגיה ירוקה. אבל היותו חשמלי, והעובדה שגם כלי הטיס המונעים באמצעותו צבועים ירוק, רומזים לנו שהוא בעצם משל למקור האנרגיה שהורס את העולם שלנו. ברגע מסוים, וזה רגע מרשים, הגיבורים מגלים שהבנתם את העולם שבו הם חיים שגויה לחלוטין. דימוי סמלי של עין אומר לנו שאנחנו צריכים לשנות את נקודת המבט שלנו. אבל כדי שהמסר יעבור, אחרי הסרט ההורים מתבקשים לפענח את המשל עבור ילדיהם. אני יכולה להעיד שאחייני בן התשע בהחלט נהנה מהמראות ומהמרדפים (ואחר כך אץ לחשוף בפני אחותו הגדולה את הפיתול העלילתי המרכזי), אבל אני לא בטוחה עד כמה ניסיוני להסביר איך כל זה קשור לעולם שלנו באמת עניין אותו.
3 כוכבים. Strange World בימוי: דון הול וקי וון. קולות: ג'ייק ג'ילנהול, דניס קווייד, גבריאל אוניון, לוסי לו. ארה"ב 2022, 102 דק'