"רצינו להיפגש עם הדתיים, אבל שהערכים שלנו יקבלו מקום"
הילי קופרשטיין וג'וני טייק, חברים במועצת הנוער העירונית ובמועצה הבית ספרית של עירוני ד' הראו שגם ברגשות החילונים צריך להתחשב. אנשי השנה 2017
מועצת התלמידים של עירוני ד'
הילי קופרשטיין (בת כמעט 16) וג'וני טייק (בן 17)
עד שמועצת התלמידים של בית הספר התיכון עירוני ד' הודיעה במאי השנה שהיא מסרבת לפגוש תלמידים מבית ספר דתי בגלל הדרישה שהמפגש יתקיים בהפרדה מגדרית, היה נדמה שבציבור החילוני שכחו שאפשר בכלל לסרב לדרישה כזו. כל כך ברור למשרד החינוך ולעמותות הדתיות שיש להתחשב ברגשות התלמידים הדתיים שאף אחד כבר לא התייחס לכך שכשבתי ספר חילוניים נדרשים לעמוד בתנאים של הדתיים, הם מוותרים על ערכיהם הבסיסיים ביותר. בעירוני ד' הוכיחו שאפשר גם אחרת.
מה ההרגשה להיות ברשימת אנשי השנה?
הילי, כיתה י: "זה כבוד וזה מרגש מאוד. אני לא מרגישה אישה, אני מרגישה ילדה, אז להיות מוגדרת כאשת שנה עם אנשים שגדולים ממני בהרבה שנים זה נורא מגניב, כי זה לא משהו שיוצא להרבה ילדים להגיד. זה לא באמת משנה יותר מדי אבל זה נורא מחמיא".
ג'וני, כיתה י"ב: "זה מחמיא שאנחנו מקבלים הוקרה כזאת, חשוב שתלמידים יראו את זה ויידעו שילדים יכולים להשפיע. הקול שלנו משמעותי".
עוד אנשים שעשו לנו את השנה:
זאב דגני
רועי שוורץ-תיכון
יעל גבירץ
למה הצטרפתם למועצה?
הילי: "מאז ומתמיד מאוד אהבתי את המשפט 'תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם' ואפילו שזה נראה נאיבי, זו הדרך שלי להיות השינוי שאני רוצה לראות".
ג'וני: "זה מאוד חשוב שילדים מביעים את הקול שלהם ועושים משהו איתו. אני חושב שלמרות שילדים אומרים שאין להם זמן ולא בא להם, חשוב לעשות בשביל הקהילה ולהיות חלק מהחברה".
מה עמד מאחורי ההחלטה לא להיפגש עם תלמידי בית הספר הדתי ביוני האחרון?
ג'וני: "העירייה ביקשה שניפגש עם בתי ספר אחרים, בהם גם חרדים, והחלטנו שאנחנו רוצים להיות חלק מזה. אחרי כמה ימים התקשרה אלינו נציגת בית הספר הדתי ואמרה שאנחנו צריכים להתנהל בכבוד ושברור מאליו שאנחנו צריכים לעשות את זה. היא הסבירה שחשוב להם שיתלבשו כראוי ושבנים ובנות יופרדו בשיחות".
הילי: "זה קצת מצחיק שהם רוצים שנכיר זה את זה, אבל מבקשים מאיתנו לשנות את ההתנהלות הרגילה שלנו".
ג'וני: "התחלתי לדבר עם נציגי מועצה ולראות מה אפשר לעשות. זה מאוד חשוב שנכיר ונכבד אבל צריכה להיות גם הבנה. על הלבוש אפשר להתפשר אבל ההפרדה הייתה משהו מאוד בסיסי שלא יכלנו להתפשר עליו. רצינו להיפגש איתם, אני באופן אישי לא הכרתי מעולם מישהו חרדי שאין לו את אותו עולם כמו שלי. אבל מצד שני אני לא יכול להרשות שבנים ובנות יהיו מפוצלים ושהערכים שלנו לא יקבלו מקום".
הילי: "אין בעיה להתלבש בצורה 'ראויה', אבל שמכבדת את עצמי. האם זה שאני מכבדת מישהו אחר אומר שלא אתנהג כמו שאני רוצה? אני מרגישה שאני מכבדת בזה שאני שומעת את הקול שלו, מקשיבה, מדברת איתו, אני לא מתאימה את אורח החיים שלי לשלו. כמו שהם רוצים שנכיר את החיים שלהם – אלה החיים שלנו. לא יקרה שום דבר אם אבוא בג'ינס וטי שירט. זה חלק מהזהות שלי. נאה דורש נאה מקיים, אין פה הדדיות".
אתם רואים התרופפות של החברה החילונית מול הדתית?
הילי: "לגמרי. נורא קל להתבלבל ולראות את המדינה היהודית כמדינת הלכה, וזה לא נכון. צריך להראות הכל. מחדירים לנו בצורה מניפולטיבית תכנים דתיים, בלי שום קשר לתוכנית הלימודים. אנחנו מרגישים את זה".