טיים אאוט timeout

נער הפלסבו

| מאת: גיא פרחי

גיא פרחי התבשר השבוע - אחרי שהגיש את הטקסט הזה - שבקבוק ה־LSD שלו הכיל פלסבו (כלומר מים. מהברז. אפילו לא מינרליים). זה לא מנע ממנו לעבור חוויה פסיכדלית מפוקפקת והתקף חרדה

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/05/sizes/ELI-ATIAS-16_H_wo_680_382.jpg
סך הכל רגיל. צילום: Gettyimages/אלי אטיאס

ניסוי המיקרודוסינג הגדול:

אסיד על הבוקר: האם מיקרודוסינג אחראי לכך שמאיה לקר הפסיקה לאכול בשר?
פסטורליה בקו 25: נדב נוימן ניצח בירוקרטיה, כתב שירה ולקח יותר מדי אסיד
מה רע בבאסה: יובל אביבי חשב שגם הפעם הסמים הבריזו לו. הוא טעה
נער הפלסבו: גיא פרחי קיבל רק בקבוק מים ועדיין עבר חוויה פסיכדלית מפוקפקת

דולי מהבנק נועצת בי מבט תמה, ממתינה לתשובות בדבר ניהול החשבון. מאחוריה מיטלטלת תמונה מהודרת בחברת הנכדים, ולפתע נראה כי הצעיר שבהם מנסה לפרוץ את המסגרת הדו ממדית כדי לבצע בי דבר מה שכנראה לא אוהב. ובכן: האם אני מעוניין להגדיל את הוראת הקבע שלי לתוכנית החיסכון? האם די לי במסגרת האשראי הנוכחית? אינני יודע. כעת אני עסוק בשאלות חשובות יותר: איך אני מסיים את הפגישה הזאת בלי שיהיה צורך בהזמנת אמבולנס, ולאחר מכן, אם אצלח את המשימה הראשונה, כיצד אוכל לנהל יום עבודה כאשר אני ספק דלוק על אסיד וספק שרוי בעיצומו של התקף חרדה אימתני?

היחס שבין הפרעות דיכאון וחרדה לשימוש מתון ב־LSD מכלכל דיונים תכופים ברשת. לאחרונה הגיח לקלחת ספרה החדש של הסופרת היהודייה־אמריקאית איילת ולדמן, "How Microdosing Made a Mega Difference in My Mood, My Marriage, and My Life", המביא את סיפור ההתמודדות שלה עם דיכאון באמצעות מיקרו־מינון של LSD. ולדמן והספר שלה זכו לאינספור כתבות בכלי התקשורת האמריקאיים והראיונות איתה משכנעים למדי בעידן שבו צרכנים רבים מחפשים חלופות טבעיות לתוספים כימיים (במקרה זה, תרופות SSRI). אף על פי שהוא כרוך בגישה לאסיד ומעט תעוזה, ניתן להבין מדוע טרנד המיקרודוסינג התחבב על יאפים בערים הליברליות של ארצות הברית.

החוויה, מתברר, עשויה להשתנות באופן קיצוני מאדם לאדם. כפי שעלוני תרופות מתריעים באורח קומי על תופעה והיפוכה (תרופה נגד בחילה עשויה להוביל לתופעות לוואי הכרוכות בבחילה, וכן הלאה), השימוש המתון ב־LSD לטיפול בהפרעת חרדה עשוי לגרום לחרדה. אדם חרדתי באמת לא ישתכנע באי הסבירות המוחלטת שבהידלקות ממנה של עשרה מ"ל (מה גם שאדם זה כבר חזה בנסים, בהם גרם MDMA שהדליק תשעה אנשים), ובאופן בלתי נמנע המחשבה הטורדנית על יום עבודה שהשתבש, על פגישה בבנק שהסתיימה במבוכה רבתי, על תמונות מיטלטלות ומבטים חשדניים, לא תיתן לו מנוח. בחודש החולף מצאתי עצמי לפחות בשלושה מצבים שבהם נדמה היה לי שה־LSD נותן אותות חזקים יתר על המידה, ובכל הפעמים, מששככה החרדה לא נותר אלא להקיש שמדובר בתגובה פסיכוסומטית שמקורה בנוירוזה אישית.

אני, אם כן, מעדיף להישאר עם ה־SSRI הטוב והמוכר, ולקזז את צריכת הכימיקלים עם בחירות מודעות יותר במקרר הגבינות של הסופרמרקט. זה לא אומר שלכל הנפשות החרדתיות כדאי להתיישר לפי אותה החלטה, אם כי לכל הפחות ראוי לשקול עצה של בעל ניסיון: אל תתחילו את ההתנסות לפני פגישה מוקדמת עם פקידת הבנק.

***

מיד עם הגילוי על אודות התרמית שנרקחה במערכת מאחורי גבי, שגררה תגובה מופתעת אך מתונה ביחס לנסיבות, התנחמתי בכך שהוכחתי היכרות אינטימית עם רחשי הגוף שלי – ובמובן זה "הקשבתי" לגוף שלי כפי שכל מורת ניו אייג' סחטנית שואפת להורות לתלמידיה.

לקריאת הפרויקט המלא

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1c8420a37da