עוד לא העברתם את הכתובת לתל אביב כדי להצביע? כך תעשו זאת

השמיעו קול! ב־30 באוקטובר, בעוד פחות משלושה חודשים, יזכו התל אביבים לממש את זכותם להצביע עבור רשימה ומועמד לראשות העיר בבחירות המוניציפליות. לפי מרשם התושבים של משרד הפנים, 534,018 תושבים רשומים בתל אביב־יפו ו־81.7 אחוז מהם בני 17 ויותר וזכאים להצביע, אבל אם אפשר ללמוד מניסיון העבר, מרביתם יבחרו לא להשתתף בחגיגה הדמוקרטית: ב־2013 רק 34.9 אחוז מבעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם, וב־2008 רק 35.5 אחוז הצביעו בבחירות העירוניות בעיר. אלה נתונים נמוכים משמעותית בהשוואה לשיעור ההצבעה הארצי, והם אפילו לא כוללים את אלפי האנשים המתגוררים בעיר שמטעמים שונים אינם רשומים כתושביה.

>> המתמודדים הבולטים לראשות העיר עונים על השאלות הקשות 

אין שום נתון או הערכה רשמיים של מספר האנשים שגרים בפועל בתל אביב אך רשומים כתושבים בערי המוצא שלהם או בערים שכבר אינם מתגוררים בהן. עם זאת, בהתחשב בכך שבתל אביב חיים אלפי סטודנטים ועשרות אלפי צעירים בדירות שכורות, ברור שלהחלטתם של רבים מהם לא להצביע יש השלכות על הבחירות (בבחירות האחרונות כ־4,500 קולות היו שווים מנדט אחד).

"תכננתי להיות בתל אביב רק חצי שנה, אז זה נראה לי מיותר", אומרת זמרת תנעמי, בשנות ה־30 לחייה, "אבל הזמן עובר ואני כבר שנתיים וחצי פה". אליה יחיא, שעברה לתל אביב מירושלים לפני שמונה שנים, טרם העבירה את כתובתה לעיר כי "אני עוברת דירות כמעט כל שנה ויותר נוח שכל הדברים החשובים מגיעים למקום אחד". מרואיינים אחרים הציגו סיבות משמעותיות יותר לא להירשם כתושבים כמו תחושת שייכות בעיר אחרת או רצון להשפיע על הבחירות במקום אחר. ג' מגבעתיים שגרה בתל אביב, למשל, אומרת שהקול שלה חשוב יותר בעיר השכנה: "גבעתיים עדיין חשובה לי ואני מרגישה שבשנים האחרונות היא משתנה. זו כבר לא העיר החילונית־אדומה שגדלתי בה, אז אני מקפידה להצביע שם למפלגות שמייצגות את הדעה שאני חושבת שהיא נכונה. אין לי עדיין ילדים שהולכים למערכת החינוך בעיר ואני אפילו לא מחזיקה רכב, ככה שמבחינה מסוימת תל אביב, למרות אהבתי הגדולה אליה, היא עדיין סוג של אכסניה לחיי הלילה ולבילויים שלי. אולי זה נאיבי ומנותק, אבל אני סומכת על הציבור התל אביבי שיידע להצביע 'נכון', ברמת הערכים הליברליים שחשובים לי".

טל בר־שלום (22), שגר בעיר כבר שבעה חודשים, הוא אחד מהאדישים שכבר החליטו שהבחירות אינן סיבה מספקת להעברת הכתובת. "אולי אם הייתי שומע על שינויים משמעותיים בעיר שהמתמודדים מציעים", הוא מתרץ. שחר גוליק (25), במקור מקדימה, מבהיר ש"הסיבה היחידה שאני מעוניין להירשם כתושב היא למען תו חניה. אני מודה שהסיבה שלא העברתי את הכתובת היא עצלנות נטו".

האמת היא שכל כך קל להעביר כתובת, וכל כך חשוב לממש זכויות דמוקרטיות שעוד נותרו לנו, שגם עצלנות אינה תירוץ מספק. כמה זה קל? מגיעים ללשכת האוכלוסין וההגירה בקריית הממשלה (אחר כך תלכו להתקרר בעזריאלי) עם חוזה שכירות או מכתב מטעם בעל הכתובת שאליה אתם מבקשים לעבור – והפקידים ישנו את הכתובת שלכם בספח תעודת הזהות. החלק הכי חשוב הוא לעשות את זה עד 40 יום לפני הבחירות, דהיינו לפני 20 בספטמבר, כדי שהכתובת תתעדכן בפנקס הבוחרים.