אחה"צ מוטרף במוזיאון: 5 מוזיאונים תל אביביים קטנים ששווה להכיר
את המוזיאונים הגדולים והמתוקצבים היטב של העיר אתם כבר מכירים לבד, אבל מה עם מוזיאון שמוקדש למטקות, לתרבות היידיש או להיפסטר אחד ספציפי? 5 מוזיאונים שאתם חייבים להכיר
יודע כל סטודנט שנה א' בשנקר שמהפכות אינן מפציעות מהיכלי אמנות המיינסטרים, המנוונים, המסואבים ומדושני העונג, שחיים בעיקר על חשבון תמיכתם של כמה עשרות פנסיונרים וקיתונות הבוז של שרת התרבות. לא, המהפכה לא תגיע ממקומות המקנים הנחות קבע לחיילים במדים! המהפכה העתידה לבוא מבעבעת בזרמים ססמיים תחת מקומות כמו המוזיאון ליהדות תימן, שם דוחפים לתיירים תכשיטים בעבודת יד ובכך בועטים בפנטזיות אוריינטליסטיות שגורות תוך מימושן המלא, או מתוך מוזיאון המטקות של אמנון, החובט במוסכמות בבקהנד אימתני מביתו אשר בנווה צדק. הבשורה נמצאת באותם מוזיאונים קטנים הפזורים בעירנו, המשליכים את חציה של האמנות המינורית כנגד קברניטי ההגמוניה. לפניכם, אם כך, יומן רשמים מסיור מהפכני בחמישה מוזיאונים קטנים, שבהם גם ביקור אחד יספיק כדי לקרב את הפרולטריון לגאולתו המיוחלת.
>> יום המוזיאונים הבינלאומי – הפעילויות הכי שוות
>> האמן החשוב בישראל: "אני מתבייש להיות ישראלי"
מוזיאון קק"ל ומועצת העם
כלל בסיס בלימודי התיאוריה של האמנות הוא שתחת הנרטיב ההגמוני יש להציע נרטיב חלופי החותר תחתיו. מוזיאון קק"ל מצטיין בהצגת נרטיב השולל כמה מוסכמות שגורות. הראשונה בהן היא שקק"ל הוא גוף שיש בו צורך בשנת 2018. השנייה נוגעת בחשיבותו ההיסטורית של צבי הרמן שפירא, יוזם קק"ל הזוכה לפולחן אישיות במוזיאון הצנוע. ככלל נדמה שהמוזיאון שולל את תפיסת הזמן המודרנית המניחה את נרטיב הקדמה של האדם. המקום קפא על שמריו בעשורים האחרונים, ורצפת השומשום עוד יכולה להחריש למבקרים מיני מעשיות תועבה על הנעשה בחדרים הללו ערב הכרזת העצמאות של המדינה. המוצגים המאובקים – גזירי עיתון, קופות קק"ל מתקופות שונות ומפת גאולת הקרקעות של הארגון – מניחים את היסודות לקראת גאולת הקרקעות המהפכנית באמת בתל אביב של ימינו – היא גאולת הדירות השכורות שלנו מידי בעליהן תאבי הבצע. המנהל, ד"ר אריה בן, יוביל אתכם בין המוצגים בדברי הדרכה אדיבים, אך דעו לכם שהמוצג המוזיאוני המסקרן ביותר בהיכל הוא אקדח הקאובוי הרתום למותניו, המגן על הנוכחים במקרה שרוצח ארלוזורוב העלום ימצא דרכו לחדר הכניסה.
צבי הרמן שפירא 11 תל אביב, ראשון־רביעי 7:30־16:00, חמישי 7:30־15:30, 03־5261104, 15 ש"ח למפגש מודרך כחלק מקבוצה
מוזיאון בית ראובן
בעולם קפיטליסטי המקדש את האתיקה הפרוטסטנטית של העבודה הקשה יש צורך במקומות המעלים על נס דווקא את הבטלה. בית ראובן הוא משכנו של הצייר ראובן רובין, היפסטר תל אביבי מצוי שההיסטוריה זוכרת לטובה. מעבר לכך שגם רובין פרש מלימודיו בבצלאל לאחר שנה ונסע לגלות את עצמו בפריז, מתמונותיו הפזורות ברחבי המוזיאון עולה דמות טיפוסית של צעיר תל אביבי פוחז: באחת התמונות הוא עוטה על עצמו לבוש ערבי כדי להיטמע בהפוך על הפוך בסביבה האוריינטלית, באחרת הוא מדגיש את פטמותיה הזקורות של חברתו. לצד הציורים האיקוניים והנופים התל אביביים של רובין ניתן לחזות בסטודיו של הצייר שנשמר בשלמותו, שם העביר את ימיו בשעה שחבריו עמלו על הקמת המדינה החדשה. טוב לדעת שיש מקומות שבהם ההשתמטות עדיין עומדת כערך בפני עצמו.
ביאליק 14 תל אביב, שני ורביעי־חמישי 10:00־15:00, שלישי 10:00־20:00, שישי 10:00־15:00, שבת 11:00־14:00, 03־5255961, 20 ש"ח למבוגר
בית המטקות
אמנון ניסים, המכונה בפי רבים גם מלך המטקות הישראלי, יושב על פנינה נדל"נית נחשקת ברחוב שבזי. מכל הדברים שהיה יכול לעשות איתה הוא בחר למלא את דירתו בעשרות מטקות ולהגדירה כמוזיאון בחינם. את חוכמת המשחק הוא מעביר לכל דורש ומלמד כי אין בעולם זוג מטקות זהה, שכן יש מטקות להגנה ומטקות להתקפה, ומטקות שיוצרו באורח א־סימטרי שלא במכוון. כששואלים אותו מה חתרני במשחק המטקות הוא משיב שמדובר במשחק ללא נקודות וללא יריבים אלא עם שותפים. ההיגיון הפרולטרי מעולם לא נוסח באורח מהוקצע כל כך על ידי משחק.
שבזי 61 תל אביב, פתוח בחינם בתיאום עם אמנון: 03־5174908
מוזיאון יהדות תימן
גדולתו של מוזיאון יהדות תימן היא בעצם חתירתו תחת המושג ההגמוני "מוזיאון". מדובר בעצם בחנות תכשיטים המיועדת לתיירים המשתוקקים לפריטים נוצצים מן הלבנט. הכותרת "מוזיאון" מסונפת אליה מתוקף האפשרות לצפות בסרט קצר על עליית יהודי תימן ארצה ובהגשת תה עם חווייג' להשלמת החוויה. שאיפותיהם הקולוניאליות של הלקוחות באות לכדי סיפוק מלא, ומכאן, למעשה, מבקיעה המינוריות: האוריינט נענה לתביעותיו של האדם הלבן באופן כה מובהק, עד שיש בכך להדגיש את המנגנון המשמר את יחסי הכוח הקולוניאליים.
מזל דגים 3 יפו, ראשון־חמישי 8:00־19:00, שישי 8:00־15:00, 6812503־03
מוזיאון היידיש
הדרך למוזיאון היידיש ממחיזה כמעט במפגיע את התלאות הנוראות שעברו אבותינו בגולה. יש לתעות בקומה החמישית של התחנה המרכזית לצלילי העטלפים הנחבאים בגימורי הבטון של התקרה ולחלוף על פני נרקומן אחד ויותר בחיפוש אחר הכניסה. אך המוזיאון עצמו, שמוטב לכנותו בית תרבות או ספרייה שעדיין לא קוטלגה במלואה, חוגג את דווקא את החיים היידיים שלפני החורבן. לבעליו חשוב לא לעטוף או למסגר את גזירי העיתון כדי לאפשר את התקשורת החיה עם העבר. כמו כן, כמעט מדי ערב מתארחים בו הופעות (בעבר הייתה אפילו להקת פאנק יידית מהנכר) ואירועים שונים הקשורים בתרבות היידית. כבר שנים עמלים כאן על קטלוג הספרייה, שכן פעולת הקטלוג מתמהמהת עד שהמתנדבים שוכחים את הסדר שלפיו קטלגו את הערמות הקודמות וחוזר חלילה. אין מנוס מלהסיק שמדובר בתשובה חתרנית לאתוס הציוני של התקומה. כאן מעדיפים את השפיפות.
לוינסקי 108 (התחנה המרכזית החדשה, קומה 5) תל אביב, ראשון־חמישי 12:00־19:00, שישי 12:00־17:00, 03־6874433, כניסה חופשית (יש קופת תרומות)