טיים אאוט timeout

שורפים את המועדון: פרידה מהמקום שהמציא את חיי הלילה התל אביביים

| מאת: נועם כהן, עינת שרון

בשנות ה־90 היה אלנבי 58 מלך העיר. הוא המציא את סצנת הלילה, הוציא את הגייז מהמחבוא ושם אותנו על המפה העולמית. השבוע עלו עליו הדחפורים, 17 שנה אחרי שנסגר. אז איך זה שעדיין מרגישים אותו בכל מסיבה בעיר?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/10/sizes/קרדיט-שרון-צופי-פרוינדליך_H_wo_680_382.jpg
בתמונה: איציק ניני ודידי פז. אלנבי 58 (שרון צ'ופי פרוינדליך)

אתמול (שלישי), לאחר 17 שנים שבהן עמד ריק מאדם, חתמו הדחפורים הסופית את סיפורו של אלנבי 58. בתוך ימים אחדים לא יישאר זכר למקום שבו שכן פעם אבי מועדוני הלילה של תל אביב ואת הבטון הנטוש מעוטר הגרפיטי יחליף בקרוב בניין מגורים נוצץ ויוקרתי. זו אולי הריסה של בניין שלא היה פעיל כמעט שני עשורים, אבל הוא מסמל עידן שנגמר, עידן שאלנבי 58 היה הסמל המסחרי שלו.

>> 10 המבנים הנטושים הכי מבאסים בתל אביב

החזית הרעועה שנשקפת מהרחוב עלולה להטעות, אך בין כותלי המבנה החריג בגודלו – קוביית בטון אדירה בין בניינים נמוכים ממנו – חגגו בימיו הטובים כ־1,500 אנשים בערב, במה שהיה מוקד עלייה לרגל עבור בליינים, הקים הלכה למעשה את סצנת הקלאבינג התל אביבית ומיקם את העיר כמובילה בסצינת הלילה הבינלאומית, כשהוא מושך אליו את בכירי הדי.ג'ייז בעולם, ולא רק.

הריסת אלנבי 58 (צילום: שלומי יוסף)

הריסת אלנבי 58, אמש (צילום: שלומי יוסף)

הריסת אלנבי 58 (צילום: שלומי יוסף)

הריסת אלנבי 58 (צילום: שלומי יוסף)

"באותה התקופה המועדונים קבעו את הלך הרוח של התרבות והאופנה, ואלנבי 58 עזר להפוך את העיר הזאת למטרופולין", נזכר אורי שטרק מבעלי המועדון ההוא. "זה היה המקום הראשון שנהרו אליו מכל קצוות הארץ, כי הוא הציע אופציית בילוי שלא הייתה קיימת אז. מעיר עצלה הפכנו לעיר בועטת, עם תיירות מועדונים ששמה את תל אביב על המפה".

"אלנבי 58 הכניס את המוזיקה האלקטרונית לכל מקום, זה כבר לא היה אנדרגראונד", מסביר שרון פרוינדליך (צ'ופי), ששימש כרזידנט של המועדון לאורך כל שנותיו והיה בהתאם הדי.ג'יי הבכיר בישראל באותה התקופה. "לא הייתה תחרות למקום הזה, הוא היה אחד במינו. יוצרים, אמנים, מוזיקאים, סלבריטאים – כולם היו מגיעים לשם – והקהל נשאר נאמן לאורך שנים".

במשך שנים היה צ'ופי אחראי על הליין של ערבי חמישי – שבאותה התקופה הפכו לערב המוביל בחיי הלילה בשבוע – עוד עדות למורשת אלנבי ששרדה עד היום. את המוזיקה שתקלט בפתיחה ובסגירה של המסיבות הוא היה מביא בתקליטים שאיתר בחו"ל, ועם ביסוס מעמדו של המועדון הביא ארצה גם את הדי.ג'ייז הטובים ביותר באירופה.

(צילום: נעם וינד)

"הייתה שם נשמה פרופר" (צילום: נעם וינד)

"לקחנו את הקהל למסע מוזיקלי כל שבוע מחדש, אנשים באו בשביל המוזיקה. הבאנו את מה שקרה בחו"ל, והדי.ג'ייז שהתארחו אצלנו היו הנציגים של אלנבי 58 כלפי חוץ, מה ששם אותנו על המפה העולמית".

השנים האחרונות לא היו הפעם הראשונה שבה עמד המבנה ההיסטורי הזה נטוש והזכיר רגעים מעבר תרבותי זוהר בהרבה. בעבר שכן בו בית קולנוע ותיק והיסטורי, שגם הוא נזנח עם השינוי התרבותי של שנות ה־80, כניסת הטלוויזיה ונטישת בתי הקולנוע, עד שהוקם בו המועדון ב־1994. עבור מקימיו הלוקיישן היה מובן מאליו – מול שינקין, שנהנה אז מתור הזהב שלו. בכל זאת יש דברים שהמקימים לא יכלו לתכנן. "היה לי ברור שזה מיקום מדהים, אבל בהתחלה, בשיא תקופת הפיגועים, היה קשה מאוד", נזכר שטרק. "אם היה פיגוע כל המועדונים היו נסגרים לחלוטין, היינו מתקשים לשכנע די.ג'ייז לבוא לארץ, היו הרבה ביטולים והרבה אכזבות".

פלייר. אלנבי 58

פלייר. אלנבי 58

האוטובוסים המשיכו להתפוצץ, אבל אלנבי 58 הצליח לבסס את מעמדו. שש שנים לפתיחתו, כשהוא בשיא כוחו, ניחתה על המועדון מכה נוספת – העירייה כפתה עליו לסגור את שעריו כחלק ממדיניות שהייתה בולטת באותה התקופה להוציא את המועדונים ממרכז העיר. "סביב המועדון התפתח מעין סוהו, ומקומות נוספים נפתחו סמוך אליו", אומר שטרק. כמה מהם שורדים ומצליחים עד היום, כמו המנזר המיתולוגי, וגם זו במידה רבה חלק מצוואת המועדון ההוא. "זה גרם לפקקי תנועה אדירים ולהרבה רעש, והעירייה פשוט הוציאה צו סגירה קשוח נגדנו".

"זה היה פולחן, פריצת דרך, מקום מפלט לכולם"

אלנבי 58 אמנם נאלץ להיסגר, ובנו הבכור TLV זכה לעדנה בת כמה שנים בסצנת הלילה שהתגבשה בנמל תל אביב, אבל הבליינים התל אביבים סירבו לעזוב את האזור. אלנבי רק הפך חם יותר, והיום אי אפשר לספור על שתי אצבעות נוטפות טחינה מהפורט כמה ברים, מועדונים ומסעדות נפתחו בו. עם השנים השתנה אופי הבילוי בלילה התל אביבי, ותור הזהב של מועדוני הענק התחלף. הבלוק, בית מעריב, החתול והכלב והבוטלג הפכו לזן נדיר, לטובת מקומות שמציעים לבליינים את האופציה לרקוד לצד אפשרויות אחרות. בכל זאת משהו באווירה שהייתה במועדונים הגדולים ובעיקר באלנבי הלכה לאיבוד, מרגישים מבליו הקבועים. שמעון שירזי, שהפעיל ליינים באלנבי ונחשב לאחת מאושיות הלילה של התקופה ובכלל, מתגעגע. "לא הגיע משהו חלופי שהחזיר את תחושת המועדונים החמים שחסרה בתל אביב. באלנבי 58 לא היו הגדרות, הייתה אהבה חופשית, הייתה שם נשמה פרופר – כולם רקדו יחד ברגע שהשיר הראשון נגע במחט. זה היה בית מקדש".

עדן הראל ואחרים מרימים באלנבי 58 (צילום: נועם וינד)

עדן הראל ואחרים מרימים באלנבי 58 (צילום: נעם וינד)

אלנבי 58 (שרון צ'ופי פרוינדליך)

אלנבי 58 (שרון צ'ופי פרוינדליך)

לצביון המיוחד של אלנבי 58 הייתה גם משמעות חברתית, לא רק תרבותית, והוא שינה גם את פני הקהילה הלהט"בית, גיבש אותה והשפיע על קבלתה בחברה כולה. שירזי, שהקים והפיק את ליין הגייז פליי רום אשר היה נטע זר בנוף התל אביבי של התקופה, מספר כי בימים שלפני אלנבי 58 מקומות הבילוי שיועדו לגייז היו נסתרים ובזכות אלנבי 58 הם יצאו החוצה.

"בתחילת הניינטיז בעלי מועדונים לא רצו צביון להט"בי ואנשים היו מפחדים לצאת למועדונים במקומות מרכזיים. התעקשתי לפתוח את הליין הזה באלנבי במשך חצי שנה. זה היה מעבר למסיבה, זה היה פולחן, פריצת דרך, מקום מפלט לכולם".

מהופעות דראג בשעות הקטנות של הלילה, דרך מסיבת הניצחון של דנה אינטרנשיונל בארוויזיון ועד פסל של פין מוזהב שניצב כאנדרטה באמצע הרחבה – אלנבי 58 הרים לגייז ובגדול. "אין היום מקום שדומה לזה ואי אפשר לשחזר את מה שהיה שם. זו תקופה מסוימת מאוד בחיים, התקשורת בין אנשים הייתה אמיתית, לא באינסטגרם", אומר שירזי. "זה היה מקום מפגש לראות ולגלות. סוכנים היו באים למועדון למצוא דוגמנים ושחקנים, אנשים היום מחפשים את המוזיקה שהשמענו שם, היינו רוקדים לפי הקצב של עצמנו, שום דבר לא הפריע לנו".

הריסת אלנבי 58 (צילום: שלומי יוסף)

הריסת אלנבי 58, אמש (צילום: שלומי יוסף)

 

עם ובלי קשר למותו של אלנבי 58, סצנת הלילה התל אביבית כבר נראית אחרת לגמרי והריסת המבנה תהיה החותמת הסופית לכך. הבניין היתום נרכש על ידי חברת מאיר עיני ישראל בתמורה ל־20 מיליון ש"ח, והשבוע כאמור עלו עליה הדחפורים. אחרי שהאשפה תפונה ייפתחו שוב הכבישים לתנועה ואתר הבנייה יתחיל לעבוד. המצבה של אלנבי 58 אולי לא תהיה שם, אבל בקהילה הגאה, בעסקים הסמוכים המצליחים, במעמד של תל אביב בחיי הלילה העולמיים – המורשת של אלנבי 58 תשרוד כנראה. "אנשים עדיין עוצרים אותי ברחוב, 17 שנה מאז הסגירה, כדי לדבר איתי על התקופה ההיא", מסכם שטרק. "אלנבי 58 עדיין צרוב בתודעה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0