ת"א מצוות: 7 דרכים שהיהדות תעזור לכם בתל אביב

 

התבודדות

במקור: בקבלה ובמיסטיקה היהודית נחשבת ההתבודדות למעלה גדולה. רבנים חשובים לאורך ההיסטוריה הרבו להתבודד ולהמליץ על כך לשאר העם. בלט ביניהם רבי נחמן מברסלב. בספר המידות שכתב מתוארת פעולת ההתבודדות כך: "מִי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ וּבוֹדֵל אֶת עַצְמוֹ מִבְּנֵי אָדָם, מִזְדַּקְּקִין עָלָיו מִלְמַעְלָה עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וּמַפְנֶה לִבּוֹ לְבַטָּלָה בָּא לְכַעַס". רבי נחמן התכוון לצורך לצאת אל הטבע, ליערות או לשדות, למשך שעה ביום, כדי להתנתק מההמולה החברתית ולהתכנס פנימה, עמוק, אל תוך העולם הרוחני שבתוכנו.

בתל אביב: אף שנדמה לנו שאנחנו בודדים בעיר, אנחנו כמעט תמיד מוקפים באנשים. בעבודה, בבתי הקפה ואפילו בקפיצה ל־AM:PM באמצע הלילה. לקיחת רגע לעצמנו מכולם יכולה לאפשר לנו להרגיש שלמים יותר עם עצמנו ולנקות את המחשבות. אפשר אמנם לסכם את ההתבודדות התל אביבית בבינג' בנטפליקס עם הלפטופ על המיטה עד שנרדמים, אך ההמלצה שלנו היא לצאת לאחד הפארקים או הגנים התל אביביים שופעי הירוק, למשך שעה אחת בשבוע, עם או בלי הכלב, לשבת ליד עץ ולהפליג במחשבות סרק.

>> 50 סרטים לשרוד איתם את יום כיפור
>> ואם לא בא לכם סרטים, יש גם 50 סדרות 

יום הכיפורים

במקור: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם". במוקדו של יום הכיפורים, שחל עשרה ימים לאחר ראש השנה, עומדות התשובה והסליחה והדרישה לענות את הנפש. אף שמדובר ביום תענית, הוא נחשב ליום שמח משום שלאחר שמשה ירד בפעם השנייה מהר סיני כשמחל על חטא העגל, בני ישראל למדו ממנו את דרכי הסליחה והכפרה. חשבון הנפש ביום זה נחלק בין חטאים שעושה האדם בינו לבין האלוהים ובין חטאים בין אדם לאדם.

בתל אביב: בין סרט אחד לאחר, בין משחקי קופסה או לא עלינו ג'וינט שאתם מעשנים באמצע איילון, אפשר להיזכר, אם כבר הארץ מושבתת, מדוע זה קורה לכם שהסופר סגור. בקשו סליחה מאלה שפגעתם בהם לא בצורת מם שרץ בווטסאפ. טהרו את לבכם ואת נפשכם וזכרו שעל פי התלמוד, אם תבקשו סליחה שלוש פעמים ולא יסלחו לכם – החטא עובר לצד השני. או כפי שאמרו חכמינו, "הכל עובר אליכם וקקה בידכם".

מעשר

במקור: מקור ההלכה היהודית להפרשת עשירית מהמשכורת לצדקה אינו ברור; יש אומרים שהמנהג הגיע מהתורה ואחרים טוענים שמדובר במנהג שהתפתח לאורך ההיסטוריה בישראל. בספר בראשית מסופר על אברהם שנתן מעשר משלל המלחמה למלכי־צדק מלך שלם, ועל נכדו יעקב שמפריש עשירית מנכסיו לאל: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". אף שנותן המעשר לא אמור לצפות לגמול על חסדיו, בתנ"ך ובמקורות נוספים רווחת התפיסה כי "תן מעשר ותתעשר". המעשר הוא אחד הביטויים הנפוצים לצדקה – מהביטויים החשובים ביהדות.

בתל אביב: טוב, קשה לנו לראות איך בתל אביב אפשר להתקיים מהמשכורת העלובה ועדיין להפריש עשירית לצדקה. אם בכל זאת שפר מזלכם, יש לכם את האפשרות להיות יהודים תל אביבים טובים והרי זה מבורך. אלא שגם אם לא, יש לכם איך לתרום לאלה שמצבם טוב עוד פחות משלכם. לתת את הבגדים שאתם לא מעוניינים בהם יותר לעמותה שתחלק אותם (או אפילו להניח אותם ברחוב במקום בפח), לתת את בקבוקי הזכוכית הריקים שאספתם לקבצן שיעשה מהם כמה שקלים – אלה אמנם זניחים, אבל עבור מי שאין לו הם שווים הרבה, ולכם הם יגרמו להרגיש יותר טוב. "מכירות החצר" שאתם עורכים ומרוויחים כסף על חברים של חברים של חברים שלכם בפייסבוק? אולי עדיף שבמקום זה תתרמו גם את הבגדים האלה בלי לצפות לתמורה.

שידוכים

במקור: הדבר הראשון שעשה אלוהים לאחר שברא את העולם היה לשדך בין אדם וחוה כשיצר לו "עזר כנגדו". ביהדות בני זוג הם שני חצאיה של נשמה אחת, וברגע שהם מתאחדים עולמם והעולם כולו הופך טוב יותר. המונח "שידוכין" החל להשתרש בתקופת התלמוד כתיאור לשלב הראשון בנישואים של אותה התקופה.

בתל אביב: רבים נוהגים להתפאר ברשימת הזוגות ששידכו ובהבטחה כי מקומם בגן עדן שמור. אכן, אין דבר נעים מחבר טוב (שבדרך כלל כבר נמצא בזוגיות) שמגיע ומציע להכיר לכם את אחת או אחד החברים שלו. כשמדובר באדם שמכיר אתכם באמת, יכולה לצאת מכך אהבה אמיתית, אלא אם כן החבר שלכם חושב שאם הוא אוהב שני אנשים אז הם בהכרח חייבים להיות מתאימים. בכל אופן, בעידן אפליקציות ההיכרות למיניהן שמטילות צל חשוך על עולם הדייטינג ומעלות סימן שאלה גדול לגבי קיום האהבה, שידוך נשמע כמו מצווה אמיתית לתל אביבי הבודד. ולא, להמליץ לחבר על מישהי שראיתם בטינדר ולא בא לכם עליה – לא תופס.

שבת

במקור:"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת". יום שבת הוא היום שבו אלוהים נח לאחר שסיים עם מלאכת בריאת העולם, וקיום מצוות השבתון היא מהחשובות ביהדות. החל משעת הדמדומים, עת השבת נכנסת, חל איסור על עשיית כל מלאכה שהיא.

בתל אביב: לפני הפרשנות האורתודוקסית השמרנית, היהדות נתנה לעולם מתנה סוציאלית לכל דבר ועניין – יום שבו האדם חופשי ממלאכתו, לטובת הרוח והנפש. גם עבור התל אביבים שבורחים משמירת השבת במובן הקלאסי יש בשורה ביום השביעי – זהו היום שבו לא מתבצעות עבודות בבניין ממול, הרחובות שקטים, וכמובן – לא צריך ללכת לעבודה. ובכל זאת, אולי יש משהו שגם אנחנו יכולים להרוויח משביתה כוללת בשבת, לפחות לכמה שעות. כמו במודל ההתבודדות, נסו לקחת לעצמכם כמה שעות במנותק מהעולם הרועש – אם לא ברחוב אז באייפון – סגרו את הסלולרי ותיהנו מעצמכם.

איסור הלבנת פנים ברבים

במקור: איסור הלבנת פנים לא כתוב כמצווה מפורשת בתורה אלא נזכר כבדרך אגב בספר ויקרא. "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". בפרקי אבות נכתב: "רבי אלעזר המודעי אומר… והמלבין פני חברו ברבים… אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא!".

בתל אביב: רבתם עם חבר או חברה? ראיתם תמונה מביכה שמכר פרסם בפייסבוק? לעשות צילום מסך ולשלוח בתפוצה רחבה בווטסאפ זה פשוט לא מגניב. הדברים אמורים גם לגבי חברה שהגיעה לבושה שלא לטעמכם – אל תגידו לה את דעתכם בפני כל החברים. לא יהודי ולא מגניב.

להיות בשמחה תמיד

מקור: מדובר באחת האמרות המפורסמות ביותר של רבי נחמן. בליקוטי מוהר"ן תניינא נכתב: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה בְּכָל כּחוֹ… וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד". אבא נחמן היקר מבהיר בדברים אלה שהשמחה איננה התגובה הטבעית של האדם אלא דווקא התגברות על טבעו הדיכאוני של האדם ושל העולם. הרבי מברסלב מגדיל ונותן עצות פרקטיות: אחת מהן היא להקדיש זמן מוגדר ביום לשיברון לב ובכי.

בתל אביב: כדי להקדיש זמן מוגדר ביום לשיברון לב יש לנו ספת פסיכולוג ששורף לנו מאות שקלים, אבל שווה גם לנסות את הטקטיקה הפשוטה של רבי נחמן: מדוכאים ושבורי לב בסלון? נסו להוציא את עצמכם, אפילו בכוח, עם חברים לבר או למסיבה, או סתם לשבת איפשהו. שעה של הסחת דעת – התגברות והרחקת העצבות והמרה השחורה – תקדם את המועד שבו נהיה שמחים. וזו גם מצווה.

[interaction id="59ccd2d018cbbe0001ff01ca"]