פחות נוצץ, יותר קסם: הצגות איכות לילדים בחנוכה

לא שיש לנו בעיה עם "מותק הטרול הקסום" ו"סטורי של פסטיגל", אבל יש עוד כמה מופעים לקחת אליהם את הילדים בחג הקרוב. הנה ארבע הצגות שנולדו במפגשים מקריים וגילויים מפתיעים, והפכו לתיאטרון טוב ואלטרנטיבי לילדים

תהיה בריא. צילום: דור קדמי
תהיה בריא. צילום: דור קדמי
6 בדצמבר 2017

הרעיון לעיבוד של "שמוליקיפוד" התגלגל כשעמותת יד ביד לחינוך יהודי ערבי ביקשה מגילי  בית הלחמי, מיכאל צ'רני ותום ווליניץ להכין הצגה קצרה לאירוע סוף שנה שקיימו. השלישייה חיפשה סיפור שבמרכזו עומד מפגש בין זרים, ולאחר התחבטות קצרה הסכימו כולם על "שמוליקיפוד" של ט. כרמי ושושנה היימן. הפיילוט הקצר פתח עבורם צוהר אל הקסם הדו לשוני. לאורך כל ההצגה דמותו של שמוליק דוברת עברית ודמותו של גדי דוברת ערבית. הדמויות לא חוזרות זו על דבריה של זו, אין תרגום, יש דיאלוג קולח שדרכו הילדים מפרשים את השפה הזרה להם לפי ההקשר. לפי ווליניץ, "עד תום ההצגה הילדים שוכחים שהם שומעים שפה הזרה להם והם מרגישים שהם מבינים לגמרי את כל מה שנאמר".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
מופעי ילדים לחנוכה בתל אביב
המדריך המלא למופעי חנוכה בכל הארץ
מה חשבנו על סופגניית המעורב ירושלמי?

שמוליקיפוד. צילום: יונתן מיטל
שמוליקיפוד. צילום: יונתן מיטל

בסיום הפיילוט פנתה השלישייה לתיאטרון הילדים אלמינא של גדעונה רז ונורמן עיסא כדי לפתח ולהפיק הצגה שאפשר לרוץ איתה. גם המוזיקה שהפיק עבורם עמרי דגן מערבבת לסירוגין סולמות וכלים ערביים ומערביים. "היה לנו חשוב מאוד ליצור הצגה שהיא מאתגרת במידה הנכונה עבור הילדים. מצד אחד לא לתרגם להם, לדרוש מהם להפעיל את הראש, ומצד שני לתת להם הצגה איכותית שאליה הם יכולים להתחבר רגשית", אומר ווליניץ.

שתי הצגות של תיאטרון הבובות הירושלמי תיאטרון הקרון יוצגו גם בתל אביב במהלך חנוכה. הראשונה היא "תהיה בריא מוריס מגי", שיצרה מעיין רזניק בתקופה שבה היא הייתה ללא עבודה ועם המון זמן פנוי ליצור משהו חדש. רזניק מספרת שהיא החליטה לא להילחץ מחוסר העבודה ולהקדיש חודש שלם ליצירה חדשה. "תהיה בריא מוריס מגי" (של פיליפ ס' סטיד), סיפור על חברות בין החיות בגן החיות לבין מוריס, איש קטן שגר בארגז כלים, הגיח מתוך דפדוף בספרים של הילדים שלה. האיורים שבו השאירו עליה רושם כל כך חזק שהיא בחרה להשתמש בהם כמקור השראה לעבודה הפלסטית. ללא תקציב החליטה רזניק שהיא עובדת רק עם חומרים שהיא מצאה ברחוב או אצלה בסטודיו.

תהיה בריא מוריס מגי. צילום: דור קדמי
תהיה בריא מוריס מגי. צילום: דור קדמי

לאחר שתיאטרון הקרון מצא עניין ביצירתה, חברה רזניק לאיילת גולן ויחד הן התחילו לעבוד על העיבוד של הסיפור לבמה. הן הבינו שהבובות כמעט לא מדברות ושהן זקוקות לאלמנט נוסף שיעזור להן לתקשר עם הקהל, וכך נולד רעיון הקריינות להצגה. לפי רזניק, "הקהל תמיד רוצה להתקרב ולראות מקרוב, ואם אפשר לגעת. יש הרבה ילדים סקרנים שרוצים לראות את מאחורי הקלעים, לגלות את הסודות, לנחש כמה מוריסים היו בהצגה, להבין איך הדברים עובדים. יש הרבה ילדים שחוזרים פעם שנייה ושלישית. אנשים מאוד מעריכים את הקצב של ההצגה, את השקט שיש בה, ויוצאים בהרגשה שגם הילדים וגם המבוגרים נהנו. הילדים אוהבים להגיד ממה עשויים הדברים – מעץ, מברגים, מכחולים, מגנטים, כלי פיסול, קערות גבס, סרט מדידה וכו'".

ההצגה השנייה של תיאטרון הקרון היא "הגשם של סבא אהרון", שנולדה מבקשות חוזרות ונשנות של הילדים של היוצרת והבמאית מור פרנק. הספר באותו השם של מאיר שלו מתאר מסע של שלושה סבים בחיפוש אחר הגשם האבוד, שבמהלכו הם מגלים שבכוחות הדמיון והחברות הגדולה ניתן להוריד גשם. "אני מרגישה שבתקופה הזו, שבה יש הכל מהמוכן בתוך המסכים וכל אחד יושב לבד מול המסך בבית שלו, צריך לחזק את כוחות הדמיון ולהדגיש את החשיבות בחברות אמיתית, ואין כמו סבא אהרון, החבר החולם והמצחיק, להצליח להביא את זה לבמה", אומרת פרנק.

הגשם של סבא אהרון. צילום: זראר אלון
הגשם של סבא אהרון. צילום: זראר אלון

לפני שהתחילה לעבוד על ההצגה היא שלחה את העיבוד למאיר שלו, כולל שירים שהיא כתבה על פי העלילה. למזלה, שלו חשב שמדובר בעיבוד טוב, שעשוי להביא עוד רבדים לסיפור, ונתן לה אישור ויד חופשית, "ואני מודה לו מאוד על כך, זה לא מובן מאליו שסופר במעמדו יסמוך בצורה כזו על יוצר אחר". אחר כך היא פנתה למעיין רזניק, היוצרת של "תהיה בריא מוריס מגי", כדי שזו תעבוד איתה על החלק העיצובי, ובהמשך הן התקבלו לפסטיבל חיפה להצגות ילדים. בסופו של דבר אסף אותן תיאטרון הקרון אל חיקו.

"המחמאה הכי גדולה שקיבלתי הייתה ממישהי שמנקה את האולם בתום ההצגה באיזו שבת", מעירה פרנק, "היא הראתה לי את הערמה הקטנה של הלכלוך שהיא אספה ואמרה לי – תסתכלי, אף פעם לא ראיתי כזו כמות קטנה. ואז היא הסבירה: זה אומר שהילדים היו מרוכזים בהצגה וההורים לא היו צריכים לדחוף להם חטיפים בין לבין כדי שלא ישתעממו".

הרעיון להצגה "מה קורה עם שבתאי?" המוצגת בתיאטרון קליפה עלה במפגש מקרי בחוג ליוגה לפני כעשור. בתום השיעור ניגשה אחת המתרגלות אל עידית הרמן, יוצרת ההצגה, ושאלה אותה אם היא רוצה לראות ספר לילדים שכתבה ואיירה. "התבוננתי באיורים הייחודיים וקראתי את הספר שהכיל שורות אחדות והוקסמתי. כך הכרתי את אורית ברגמן, סופרת, מאיירת (ויוגיסטית), ומיד שאלתי אותה אם תרצה להמחיז את הסיפור וליצור ממנו הצגה לילדים".

מור פרנק
מור פרנק

ההחלטות החשובות ביותר התקבלו בעיבוד הספר למחזה, משימה שברגמן, שכתבה ועיצבה, לקחה על עצמה באומץ, עם המון דרישות והערות מצד הרמן. ההשראה המרכזית עבורן הייתה ספרי פעוטות העשויים בד וספוג. אחד האתגרים הגדולים היה להפוך את השחקנים לדומים ככל האפשר לדמויות המאוירות – שלוש מהן הן דמויות של כלבים. שעות ארוכות של תפירה הוקדשו למטרה זו.

עבור הרמן הבימוי היה החלק הכיפי. קהל הילדים, היא מספרת, מעריץ את שבתאי הכלב, עם כל השלומפריות שלו. הם סולחים לו על כל הברדק שהוא וחבריו עושים בדירה כשהאנשים לא נמצאים. הילדים חוששים מאוד מתושיה השכנה הנודניקית, אך באופן מפתיע משתפים עמה פעולה ומגלים לה מהמתרחש בדירה, וההורים לרוב מודים ליוצרים על כך שסוף סוף הם יושבים בהצגה שמצחיקה גם אותם.

  • שמוליקיפוד פסטיבל הצגות הילדים של תיאטרון אלמינא, מרכז מנדל ביפו, שישי (15.12) 13:00
  • תהיה בריא מוריס מגי תיאטרון הקרון בירושלים, שבת (23.12) 11:00 (ההצגה תועלה בתיאטרון החנות בתל אביב ב־10.2.18)
  • הגשם של סבא אהרון מוזיאון תל אביב לאמנות, שני (18.12) 11:00
  • מה קורה עם שבתאי? תיאטרון קליפה, חמישי (14.12) 11:30