לראשונה בישראל: דו"ח לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק

בעקבות הטלטלה שעברה קהילת הלהט"ב בשנה שעברה, עם גילויי MeToo על כמה מהדמויות הבכירות והבולטות שבה, הוקמה ביוזמת איגי (ארגון הנוער הגאה) ועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק. עם הקמתה החליטה הוועדה כי תפעל בלא כל תלות באיגי או בכל ארגון אחר, והבוקר היא מפרסמת את ממצאיה ועיקרם העובדה כי ההשתייכות לקהילת הלהטב"ק עלולה לייצר גורמי סיכון ייחודיים לפגיעה מינית.

בין היתר העלה מחקר הוועדה כי בקהילה מתקיימים מרחבים שונים המאפשרים ולפעמים גם מעודדים פגיעה מינית, ובראשם המרחב האינטרנטי עם אפליקציות ההיכרויות המיניות מאוד שהן גורם סיכון משמעותי בעיקר לצעירים ובלתי מנוסים, מרחב שקשה מאוד להביע בו הסכמה או אי הסכמה לדברי הדו"ח; אליו מצטרף מרחב חיי הלילה, מרחב מרכזי בחיי הקהילה במסיבות ובסאונות שמתאפיין בשחרור ומימוש זהות, אך גם בטשטוש תודעה וטשטוש גבולות שהופכים אותו למרחב בלתי בטוח. המחקר מציין גם את מרחב הזנות, שמציאות שבה צעירים להטב"קים רבים מקיימים יחסי מין תמורת אתנן כלשהו וחשופים לפגיעות מיניות רבות.

ארוחת החג של המרכז הגאה ב-2019 (צילום: באדיבות האגודה למען הלהט״ב)

חברי הוועדה – השופטת בדימוס נאוה בן-אור, פרופ' דפנה טנר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, אודי קליין מנהל בית הספר לאמנויות בתל אביב, אסף שמול מנהל התכניות החינוכיות לנוער בישראל בסוכנות היהודית ונופר מזורסקי, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, פעלו באופן עצמאי ובהתנדבות. הוועדה החליטה כי עבודתה תורחב ותבחן את התופעה של פגיעות מיניות בקרב אוכלוסיית הלהטב"ק בכללותה, תוך התמקדות בארגונים חברתיים הפועלים בתוכה.

בהקשר זה, מדגיש הדו"ח כי קיים בקהילה חוסר בהירות ביחס לנורמות מיניות רצויות, ופרשנות לא נכונה של המונח "חופש מיני" עלולה להביא לכך שיחסי מין יתקיימו ללא הסכמה, רצון והדדיות, וכי השיח השולט בקהילה אינו מדגיש באופן מובהק את החיוניות של האלמנטים הללו בכל אינטראקציה מינית. המלצה מרכזית של הוועדה היא קריאה ברורה לשיח פתוח ונוקב תוך וחוץ קהילתי – במסגרות ואופנים שונים – על סוגיות של נורמות מיניות של הסכמה אמיתית ורצון הדדי, של  מוגנות מינית ושל התנהלות במפגשים וירטואליים ופיזיים. כל זאת, על מנת להפחית עד למינימום את גורמי הסיכון הייחודיים לקהילה ולפעול לשינוי המציאות בשטח.

די לפגיעות מיניות בקהילה. הפגנה במהלך שביתת הלהט"בים, 2018

עוד קורא הדו"ח לייסד גוף ציבורי מקצועי ייחודי ונגיש לקהילת הלהטב"ק שתכליתו סיוע, לרבות סיוע אנונימי, לכל מי שחש עצמו נפגע בהקשר המיני. גוף כזה, יוכל – בנוסף לסיוע לפרט – לאסוף חומרים מדעיים ואחרים שישמשו בתהליך שינוי התודעה בקהילה ובחברה הכללית. לצד המלצה זו כבר מתקיימת קבוצת מחקר אקדמי בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית שעוסקת במחקר אודות פגיעות מיניות ומיניות בקהילות הלהטב"ק ובשנים הקרובות תעמיק בחקר הסוגיות שהועלו בעבודתה של הוועדה.

הדו"ח כולל גם המלצות ספציפיות לארגון הנוער הגאה איגי, עקב רגישותו כגוף המרכזי שמטפל בבני נוער להטב"קים במצוקה, וקורא להשרשת נורמות התנהגות בצוות המדריכים באיגי, למניעת בלבול וטשטוש גבולות בינם לבין חניכיהם בעיקר ביציאה מאיגי אל מרחבי הקהילה האחרים. הנורמות צריכות לכלול כלים להתמודדות בסיטואציות של מסיבות (לרבות צריכת סמים ואלכוהול), אפליקציות היכרויות ולהצבת גבולות לשיח על מיניות. נחזיק אצבעות לכולנו (אבל בהסכמה).

>> הגיע הזמן להוציא את השלדים של קהילת הלהט"ב מהארון
>> 6 דברים שלמדנו ממהפכת ה-MeToo בקהילת הלהט"ב