רואים את אלוהים: כשסמים פסיכדליים פותחים דלת לחוויה רוחנית

ביום שישי, 20 באפריל 1962, קיבץ וולטר פאנקה, סטודנט לתיאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, קבוצה של פרחי כמורה בכנסיית מארש צ'אפל שבבוסטון. תחת הנחייתו של טימותי לירי בפרוייקט הפסילוסיבין של הרווארד (כן, אלו היו ימים אחרים) ניתנה למחצית מהם מנת פטריות. השאר קיבלו פלסבו. 90 אחוז מאלו שקיבלו פטריות דיווחו שחוו חוויה מיסטית, ובבדיקה נוספת שנערכה 25 שנים מאוחר יותר הם סיפרו כי מדובר היה באחת מחוויות השיא של חייהם הרוחניים. מקבלי הפלסיבו, מיותר לומר, הסתובבו בכנסייה אכולי קנאה על חבריהם שרואים את אלוהים ללא מחיצות.

>>> לכל תוצאות סקר הסמים הגדול

הניסוי הזה, שנקרא "ניסוי יום שישי הטוב", נחשב עד היום לאבן דרך במחקר בחומרים הפסיכדליים ולהוכחה ליכולת המופלאה שלהם לפתוח דלת אל הנשגב, המיסטי, או אם תרצו – אל אלוהים. מאז נערכו ניסויים נוספים, בעיקר בפטריות פסילוסיבין אך גם בחומרים אחרים שהגיעו באופן עקרוני למסקנות דומות: אכן יש קשר בין החוויה המיסטית לחוויה הפסיכדלית. ב־2006, אחרי כמעט ארבעה עשורים של מדבר פסיכדלי, התפרסם באוניברסיטת ג'ון הופקינס מחקר שהראה ששני שלישים מהנבדקים שניתנו להם פטריות פסילוסיבין חוו חוויה מיסטית.

לפני כשנתיים החל ניסוי באוניברסיטאות ניו יורק וג'ונס הופקינס שבמסגרתו ניתן פסילוסיבין למנהיגים דתיים (רב יהודי אורתודוקסי, רושי של זן בודהיזם, כומר יווני אורתודוקסי, ועוד) כדי לשפוך אור על הקורלציה בין פסיכדליה למיסטיקה, ובמסקנות הביניים מציינים החוקרים שניכרת עלייה בתשוקה שלהם לדת, לטקסים ולסיוע לאנשים. ביוני 2017 התפרסם ב־Journal of Psychopharmacology מחקר בקרב 1,500 נסקרים שעל פיו אנשים שמשתמשים בחומרים פסיכדליים לאורך זמן צפויים לפתח התנהגות פרו סביבתית ותחושת שייכות לטבע באופן כללי. אלה רק כמה דוגמאות. מחקרים נוספים נערכים ומתפרסמים מדי שנה בנושא, וקבוצות הדיון ברשת מתפוצצות מפוסטים על חוויות רוחניות ומיסטיות של משתמשים בחומרים שונים.

הקשר בין פסיכדליה למיסטיקה נעוץ ככל הנראה בחוויה הפסיכדלית עצמה: תחושה של אחדות עם העולם והבריאה, התפוגגות של קטגוריות כמו זמן ומרחב, הרגשה חיובית עמוקה, תחושה של קדושה וחוסר יכולת לבטא את החוויה במילים. מי שחפץ בהבהרת הקשר למקורותינו אנו, ישמח לגלות שר' אריה קפלן, מחלוצי המדיטציה היהודית המודרנית, הזכיר בכתביו כי חומרים פסיכדליים כמו LSD יכולים להביא להתעוררות רוחנית; אבי ההתחדשות היהודית באמריקה ר' זלמן שחטר־שלומי העיד ש"החוויה הפסיכדלית יכולה להיות לא רק אתגר, אלא גם לתמוך באמונה שלי. אחרי שראיתי מה קורה בנקודה שבה הכל אחד ושבה אלוהים האימננטי מפתיע את אלוהים הטרנסצנדנטי ושניהם מתמזגים בצחוק קוסמי, אני יכול לראות את היהדות באור חדש ומופלא"; פרופ' בני שנון מהאוניברסיטה העברית טוען שמשה ובני ישראל השתמשו בצמחים פסיכדליים במדבר; יש הטוענים שקנה הבושם מהתנ"ך הוא לא אחר מאשר קנאביס; ומהו הגורם לחזיונות המרכבה של יחזקאל אם לא חומר פסיכדלי?

אול איז וואף

מי שמדפדף בדפי ההיסטוריה (זו שלא נקברה תחת ההריסות של המלחמה בסמים) מגלה שהקשר הזה היה ידוע מאז ומתמיד. ביוון התקיימו במשך כ־2,000 שנה טקסים דתיים שבמסגרתם חוו המשתתפים חוויה מיסטית משנת חיים, אשר על פי עדויות ומחקר היה מעורב בה חומר פסיכדלי שדומה בהרכבו הכימי ל־LSD. בטקסטים הדתיים העתיקים של ההינדו, הוודות, נכתב "שתינו את הסומה והפכנו בני אלמוות". יש חוקרים שקושרים את הסומה לפטריות. במרכז ודרום אמריקה משתמשים עד היום בפטריות מסוגים שונים, קקטוסים ואיוואסקה לצרכים רוחניים, ולמה מתכוון הנחש בספר בראשית באומרו לאדם וחווה "יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" – אם לא שהאכילה מ"פרי עץ הדעת טוב ורע" מעניקה לאדם חוויה אלוהית? אכן, אדם וחווה היו הראשונים לאכול טריפ, וכבר הם ידעו את מה שמספרים העונים על סקר זה – סמים עשויים לעורר בנו חוויה רוחנית.