טיים אאוט timeout

"Master of None": קומדיה שמשלבת בין סנטימנטליות לעוקצנות

| מאת: עמית קלינג

הקומדיה החדשה של עזיז אנסרי היא רגישה, אמפתית והביטוי הטוב ביותר עד כה ליכולות שלו כקומיקאי

Masters of None

הלב הטוב והחם של "Master of None" – הקומדיה החדשה שעזיז אנסרי יצר עבור נטפליקס – גלוי מהפרק הראשון שלה. זה עשוי לבלבל את הצופים המזהים את אנסרי עם הדמויות האנרגטיות והחלקלקות שאותן גילם בראשית דרכו (רנדי ב"אנשים מצחיקים" של ג'אד אפאטו או טום ב"מחלקת גנים ונוף"), אבל לא יפתיע כלל את הצופים שמכירים את האבולוציה של אנסרי כיוצר וקומיקאי (ספיישל הסטנד־אפ האחרון שלו, "לייב במדיסון סקוור גרדן", עוסק באופן אובססיבי ברגשות ובמערכות יחסים בעולם המודרני). אנסרי הוא־הוא הגבר החדש: החרמנות שלו היא יותר הפרעת קשב ו־FOMO מאשר דחף לטרוף ולכבוש, הטון שלו מזגזג בין קניה ווסט ללארי דיוויד, הערכים שלו הם גמישים אבל גם יש לו מצפן מוסרי חזק.

"Master of None" היא קומדיה ניו יורקית טיפוסית: עכשווית, מהירה ומעודכנת – כמו שהקומדיות של וודי אלן (שלהן היא חבה חוב גדול ומובהק) היו בשנות ה־70 וכמו ש"ברוד סיטי", "בנות" ו"לואי" הן היום. אבל הטון של הסדרה של אנסרי שונה מכל אלו: הוא חף מהאנרכיזם של "ברוד סיטי" ומהנוירוזות של "בנות", ובראש ובראשונה – חף מהסוריאליזם של "לואי". ההשוואה ל"לואי" – שפרצה את הדרך לדור חדש של קומדיות אוטריות המובלות על ידי סטנדאפיסטים (בין היתר נמנות עמן "מארון" של מארק מארון, "Legit" של ג'ים ג'פריס, הסדרה החדשה של ג'ים גפיגן ואחרות) -בלתי נמנעת, ויש רושם שאנסרי מודע לכך היטב.

הפרק הראשון של "Master of None" משחק תדיר עם הציפיות של הצופה המורגל לכך שב"לואי" חוק מרפי הוא אלוהים: לאורך 30 דקות דב שאח (אנסרי) כמעט נקלע לכמה סיטואציות שב"לואי" היו מובאות עד לנקודת הקיצון (קונדום שנקרע, בייביסיטר לילד עם הרגל מגונה וילדה עם פה גדול) – אבל אנסרי לא מעוניין להתעלל בבן דמותו. במבט ראשון נדמה כי דב הוא בר מזל שהוא לא מסיים את הפרק בתחנת משטרה (או גרוע מכך), עד שנזכרים ש"Master of None" היא פשוט סדרה מציאותית – מבחינת העלילות שלה ומבחינת הדיאלוגים הקולחים והנעימים שלה – ובשנים האחרונות פשוט הרגילו אותנו לכך שדמויות קומיות נועדו לסבול למען ההנאה שלנו, אבל כאן זה בלתי אפשרי, כי לאנסרי יש יותר מדי אמפתיה לדמויות שלה. בבסיס זוהי קומדיה רומנטית גם כאשר היא לא עוסקת ביחסים בין גברים לנשים. הרומנטיקה שלה היא כלפי החיים – זו סדרה שלא מתביישת להיות סנטימנטלית, שמחה ואוהבת אדם, אבל יכולה להיות גם עוקצנית וחריפה כשצריך.

"Master of None" זורמת פרק אחר פרק בתבונה ובקלילות מנושא לנושא: אהבה, כסף, תעסוקה, מעמד, גזענות (הפרקים שבהם אנסרי מתעסק, כמעט לראשונה בקריירה הקומית שלו, עם שורשיו ההודיים, הם מהטובים ומעוררי המחשבה בעונה). 25 שנה לאחר "סיינפלד", שהבטיחה להיות "סדרה על כלום"; "Master of None", הבאה בנוף תרבותי שונה לחלוטין, היא סדרה על משהו. ב־2015 זהו אחד הדברים הכי חתרניים שאפשר לעשות בטלוויזיה.

השורה התחתונה: סדרה מסוג חדש לגמרי שמרגישה מוכרת לחלוטין

Master of None, Netflix

ציון ביקורות - 9

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0