טיים אאוט timeout

ג'ייסון פירס התנקה מסמים, התרחק מהמוות ומוציא אלבום חדש

| מאת: אורי זר אביב

אחרי שנים של מוזיקה מסוממת, אורח חיים שהוביל אותו אל ספו של העולם הבא ואלבום אגדי אחד לפחות, סולן להקת ספיריטואלייזד התנקה מהכל ומוציא אלבום ראשון מזה שש שנים. לישראל, אם תהיתם, הוא לא מתכוון להגיע, והוא נחרץ מאוד לגבי זה

איש חלל. ג'ייסון פירס מספיריטואלייזד

יש כל מיני דרכים לתת כיף לאלוהים, או לפחות כך מקובל לחשוב. מדיטציה טרנסנדנטלית, סמים מרחיבי תודעה, תפילה, חוויית סף מוות, המוות עצמו ואכילת מנגו בשל בפעם הראשונה. ב-1997 התגלתה דרך חדשה – האזנה ל-"Ladies & Gentlemen… We Are Floating In Space" של להקת ספיריטואלייזד. האלבום, שהפך מאז לאבן דרך בדברי הימים של האינדי העולמי, הפגיש בין גוספל רוחני לפסיכדליה, בין ג'אז חופשי לרוקנ'רול הדוניסטי ובין היצירתיות האדירה לנפשו השבורה של הסולן, הגיטריסט והיוצר הראשי בלהקה האנגלית – ג'ייסון פירס. מגזין המוזיקה החשוב בבריטניה באותם ימים, NME, הכתיר אותו אז לאלבום השנה. "OK Computer" של רדיוהד הגיע למקום השני.

עוד כתבות מעניינות:
שלושה ביטולים בפסטיבל מטאור בגלל BDS
האלבומים חדשים שיצילו אתכם בתקופת החגים
הליינאפ של פסטיבל אינדינגב

מארז האלבום "ליידיז אנד ג'נטלמן" עוצב בצורת אריזה של תרופה, כאשר הדיסק עצמו מוטמן בטבלייה עשויה נייר כסף. הממד הנרקוטי בחייו של פירס פרץ מכל שיר, והמוזיקה הייתה התרופה. פירס – המכונה ג'יי ספייסמן עוד מימיו כחצי הצמד ספייסמן 3 – טרח להצדיק עם השנים את השיווק המקורי עם התנהגות קצת פחות מקורית – והרסנית מאוד – של התמכרות קשה לסמים שבמסגרתה הגיע פעמיים עד סף דלתו של מלאך המוות.

לפני עשור, אחרי שפירס כמעט מת מדלקת בשתי ריאותיו, יצא אלבומה השישי והנהדר של הלהקה, "Songs In A&E" (כפל משמעות על שמות אקורדים ומחלקת חירום בבית חולים) שכלל שיר בשם "Death Take Your Fiddle". ב־2008 סיפר פירס שהשיר עוסק בקרבה למוות כמו ש"ליידיז אנד ג'נטלמן" עוסק בריחוף בחלל.


"אם אתה מבין שלא שווה לחיות את החיים אלמלא אתה קרוב למוות, פתאום יש משמעות להיותך חי", סיפר אז בריאיון למגזין "סאן" והוסיף: "וככל שאתה מתקרב למוות, אתה יותר מבין את זה".

ב־2012, אחרי שנים של "Taking Drugs to Make Music to Take Drugs to", כשם האלבום המבריק של ספייסמן 3, הכבד של פירס קרס סופית והוא התקרב – שוב – צעד אחד יותר מדי לעולם הבא, אך טיפול כימותרפי ניסיוני הצליח להציל את חייו.

גם פירס נכנע לקדחת הסוקולנטים

מאז צאת האלבום המופתי "ליידיס אנד ג'נטלמן" חלפו כאמור לא מעט שנים. בני המזל שבכם אולי זכו בשנה שעברה לחוות את האלבום בהופעה חיה נדירה בסיבוב ההופעות לציון 20 שנה לצאתו, ובמסגרתו בסיסבוב הגיעה הלהקה לפסטיבל פרימוורה החביב מאוד על ישראלים. בשבוע הבא עומדת הלהקה להוציא אלבום חדש, שמיני במספר, ושמו "And Nothing Hurt". אם להסתמך על ההצהרות של פירס (שאינן אמינות תמיד) ייתכן שיהיה זה אלבומה האחרון. שלושת הסינגלים שיצאו מהאלבום עד כה מציגים פירס אחר, ונדמה שהוא מסתכל על החיים באור שונה, בריא ואופטימי יותר; היום פירס נקי מסמים וחי עם בת זוג ושני ילדים במזרח לונדון.

שם האלבום "And Nothing Hurt" הוא ציטוט מתוך הספר "בית מטבחיים חמש" של הסופר קורט וונגוט, שהיה אופטימיסט אף שהיה ציניקן לא קטן, כמוך.

"נכון. אני אוהב את העובדה שהוא מתחיל ב־ו"ו החיבור (הציטוט המלא מהספר הוא "הכל היה יפה ושום דבר לא כאב" – אז"א). אני אוהב את העובדה שהוא מניח את קיומם, אך לא מגלה את טבעם של אירועים שקרו לפני ש'שום דבר לא כאב'. קצת מוזר שאף על פי שלגמרי הגיוני לשמוע את אותו אלבום שוב ושוב, קצת פחות נורמלי לקרוא מחדש את אותו הספר פעם אחר פעם, אבל הגעתי למצב שקראתי את כל הספרים של וונגוט וחזרתי ושוב ושוב לספר הזה. אני חושב שהספר השפיע עליי דווקא עוד יותר בימי 'ליידיז אנד ג'נטלמן'".

שכבת מגן של אסטרונאוטים

הקשר בין אופי החיים של פירס בעבר למוזיקה שלו היה נוכח לא רק בכל הקשור לעניינים נרקוטיים. אחד השירים הכי יפים ב"ליידיז אנד ג'נטלמן" הוא "Broken Heart" האינטימי מאוד אך הבומבסטי מבחינת ההפקה התזמורתית. כבר סופר כי השיר נכתב בעקבות הפרידה של פירס מקלידנית הלהקה דאז, קייט ראדלי, שעזבה אותו לטובת ריצ'ארד אשקרופט מלהקת The Verve (שבעצמה הוציאה באותה שנה את אלבומה המפורסם ביותר, "Urban Hymns" אשר הגיע למקום השלישי באותו מצעד אלבומים שנתי של מגזין "NME"). פירס הפריך את הסברה הזאת והסביר שאמר שכתב את השיר עוד לפני הפרידה. היום פירס במקום טוב יותר בחייו וקשה לקשור אליו שערוריות ורכילויות. כשהוא נשאל על הקשר בין חייו הזוגיים והנקיים מסמים שהוא מנהל לאופי האלבום החדש, הוא בוחר לשמור על עמימות.

"כשאתה מאזין למוזיקה היא מפסיקה להיות על היוצר והופכת להיות עליך, וכאמן – כשאתה יוצר אמנות כנה אתה לוקח את האישי והופך אותו לאוניברסלי. לדוגמה כשאני שומע את ריי צ'ארלס שר 'אני לא יכול להפסיק לאהוב אותך', אין פעם אחת שאני שואל את עצמי מי זו שהוא לא יכול להפסיק לאהוב – כי זה עליי, זה על המאזין. אז כן, אני חושב שזה אלבום אופטימי אם כי לא לגמרי, בכל זאת יש בו את הציניות שלי".

בקליפים האחרונים שלו פירס עדיין לבוש בחליפת החלל המפורסמת שלו, כיאה לכינוי ג'יי ספייסמן. לא יכולתי לראות את פירס מבעד לטלפון בשיחתנו, אך אם לשפוט על פי האופן שבו התבטא לאורכה, אפשר היה לדמיין שהוא יושב בחליפת החלל המגִנה שלו בזמן שאנחנו מדברים. אף שזה רחוק מלהיות הריאיון הראשון שלו, הוא מעולם לא התרגל לשיחות הטלפוניות האלה, ולא משנה כמה אהבה המראיינים מרעיפים עליו.

מה בדימוי הזה של חליפת החלל, שהולך איתך כבר הרבה שנים, מדבר אליך היום?

"החליפה הזאת היא דימוי לא רע למשהו שמגן עליך מכל מה שקורה בחוץ, ועם כל הרצון שלי סוף סוף לסיים את העבודה על האלבום ולצאת להופיע – אני עדיין צריך את שכבת המגן הזאת".

מנוחת לוחם החלל. פירס

בשנה שעברה יצאת לסיבוב הופעות במלוא עשרים שנה לצאת "ליידיז אנד ג'נטלמן" מלווה באורקסטרה שלמה.

"וזה היה מדהים! אני מאבד שליטה לגמרי בלייב, הכל כל כך מיידי. זאת אמנם לא הופעה של נגינה לגמרי מאולתרת, אבל כן הדבר הכי קרוב שעשיתי אי פעם לסוג כזה של הופעה. יש בה אלמנטים ברורים של מבנה חופשי ואנחנו אף פעם לא יודעים לאן זה בדיוק ילך או איך יישמע. גם ההופעות שילוו את האלבום החדש ידרשו אורקסטרה. אגב 'ליידיז אנד ג'נטלמן", אתה יודע מה, זה תמיד מפליא אותי שאנשים רוצים לשמוע אמן מבצע את החומרים הישנים שלו. אתה לא רואה סופר או משורר מגיע להקריא את השירים הישנים שלו. מצד שני אני יכול גם להבין את זה, איכשהו".

ולכן התאפקתי לא לשאול אותך על אפשרות איחוד של ספייסמן 3. אני פשוט יודע עד כמה אתה אוהב את השאלה הזאת.

פירס צוחק. "למה לעזאזל לחזור למה שעשית כשהיית בן 19? מה שהיה היה. רוקנ'רול זה עסק כל כך מטומטם. להקה לא יודעת מה לעשות עם עצמה אז היא אומרת: 'טוב, ננגן את החומר הישן', ואנשים קונים את זה! אני מרגיש שהעסק הזה נעשה מטופש אפילו יותר בשנים האחרונות, אבל גם אני בעצמי הלכתי להופעה של הסטוג'ס שהייתה הופעה מדהימה אז אני מניח שזה לא חוק ברזל. יש מי שיכולים לעשות את זה ויש הרוב שעדיף שלא ינסו בכלל".

בשנה שעברה ביצעתם בכל זאת את "ליידיז אנד ג'נטלמן" במלואו.

"נכון, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שביצענו את האלבום הזה כפי שהוא אמור היה להיות מבוצע. לפני כן לא יכולתי לעשות זאת בגלל אינספוא סיבות, טכניות וכספיות. כך שבעצם חגיגות ה־20 לאלבום היו ההופעות הראשונות שעשו עמו צדק. זה בדיוק החופש שיש לך באולפן שלא תמיד ניתן לתרגם לבמה. כלומר, עד שנה שעברה זה לא ממש התאפשר לי".

אתה מרגיש שהאלבום החדש שונה מאוד מהדברים שעשית קודם?

"לא לגמרי. יש אמנים שמשנים את הסגנון שלהם באופן דרמטי בהתאם למה שמגניב באותו זמן או למה שאופנתי, אבל אני עדיין אוהב במוזיקה את אותם הדברים שאהבתי לפני שנים. אנשים האשימו אותי שאני מקליט אותו שיר כל החיים שלי, והאמת היא שאני לא לגמרי מתנגד לכך. אבל אני חושב שהאלבום הזה משקף הרבה יותר את מי שאני היום".

פירס מספר על כמה שרצה להקליט את האלבום החדש בסגנון אלבומים ידועים שיצאו בחברת התקליטים קולומביה. "אתה יודע, ביג בנד סטייל גיל אוונס כזה (מעבד מוזיקלי, מלחין, ופסנתרן ג'אז שמילא תפקיד חיוני ביצירת הג'אז החופשי והקול ג'אז יחד עם שותפו לדרך מיילס דייוויס – אז"א), פשוט לא היה לי כסף לזה. לכן ידעתי שיידרש הרבה זמן כדי לממש את הרעיון הזה בצורות אחרות. לא רציתי לוותר עליו או לחלום בקטן יותר", הוא אומר.
"ניסיתי בשלב מסוים להקליט מוזיקה בסגנון חופשי כמו לי פרי או סאן רא, אבל הרעיון המרכזי בכל שיר הוביל אותי תמיד להפקה גרנדיוזית יותר שבה השיר עצמו הוא העיקר. עם זאת, לאחרונה אני הרבה יותר בקטע של כתיבת שירים פשוטה, שירים שלאו דווקא מסתמכים על הפקה, שירים שיעבדו טוב גם עם עיבוד או עם קול אחרים".

מבט מלא אופטימיות. פירס

תוך כדי שיחה על הפקת האלבום החדש שהתארכה מאוד (שש שנים חלפו מאז האלבום הקודם), פירס חוזר ומזכיר את אהבתו למוזיקת גוספל. "אני אוהב מוזיקת גוספל ישנה וזה הכל קשור באהבה, אהבה שמגיעה משמים בין שאתה מאמין ובין שלא", אמר בעבר למגזין "סאן" והוסיף: "לשפה לא משנה אם אתה דתי או לא". את הדברים האלה אמר עם סיום טיפולי הכימותרפיה שעבר לפני עשור. הוא סיכם אז במילים "אני פשוט שמח לחזור להופיע".

במבט אחורה, איזה רגע אתה מחשיב בלתי נשכח מהקריירה שלך על הבמה?

"וואו, אני לא זוכר מה קרה אפילו לפני שעה. יש כל כך הרבה רגעים כאלה. פעם לקחתי את הלהקה לקוריאה והונג קונג ופשוט לא היה לי כסף בשביל כל התזמורת, אז מצאנו זמרים ונגנים מקומיים ולימדנו אותם את המוזיקה. זו הייתה חוויה מדהימה. זה לא היה קל, אבל תמיד יש דרך. הרגעים הכי יפים הם גם הקשים ביותר".

בשנים האחרונות התרגלנו לראות לא מעט להקות מצליחות מחו"ל בתל אביב, ומתבקש לשאול אם יש סיכוי לראות אצלנו את ספיריטואלייזד. ובכן, התשובה היא לא. ממש לא. "אני לא יודע אם זה עדיין חוקי אצלכם בכלל לפרסם למה זה לא מתאים לי", הוא אומר ולא חוסך ביקורת מלהקות שכן מגיעות לישראל למרות הכיבוש. "אני שונא את התירוצים הדביליים שלהקות ממציאות לעצמן כדי כן להגיע, כגון 'להחרים זו לא הדרך, אנחנו מגיעים בשביל לייצר דיאלוג'. בולשיט, אתם לא יוצרים שום דיאלוג כשאתם יושבים בבקסטייג' עם ערמה של סנדוויצ'ים וישנים במלונות חמישה כוכבים… הלו? אתה עדיין כאן? ניתקת לי?".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601