לצאת מהכאוס: אופניים לכל תושב במקום מיזמים שיתופיים מופרכים
הכאוס התחבורתי בתל אביב צריך לעמוד במרכז מערכת הבחירות הקרובה לעיריית תל אביב-יפו. איתמר אביב מ"הרשימה השווה" שמתמודדת בבחירות חושב שבלי לגעת הרבה בתקציב העירייה הקיים ניתן לרכוש למעלה מ-200,000 זוגות אופניים באופן מיידי ולחולל שינוי משמעותי בחווית הניידות בעיר // טור דעה
בשביעי באוקטובר חיינו השתנו מקצה לקצה. עולמנו נטרף ונראה שמאז קשה לדבר על שום דבר, חוץ מאשר על מה קרה מאז השביעי באוקטובר. ובכל זאת, עכשיו כשהעיר חוזרת לחיים ומייצרת לעצמה מgין שגרת מלחמה שעלולה ללוות אותנו תקופה ארוכה, זה הזמן הנכון להפנות את הקשב הציבורי לנושאים בוערים נוספים, כאלה שנלחמנו עליהם גם ביום שלפני אותה שבת ארורה.
יום הבחירות המקומיות שהיה אז בפתח מתקרב שוב, ויכריע כיצד יראו החיים שלנו בעיר בחמש השנים הקרובות. אני רוצה לפנות לאחיי התושבים ולבקש להתמקד לרגע אחד במלחמה אחרת: המלחמה על המדרכות, על הכבישים ועל ההתניידות הבטוחה בעיר.
דמיינו עיר שמחלקת לכל תושב שמגיע לגיל 16 ולכל תושב חדש שעובר אליה מתנה: זוג אופניים. לא כאלה שקשורות לנקודות עגינה קבועות מראש ולא כאלה שמחייבות תשלום על כל נסיעה, אלא ממש אופניים משלו, עם מספר רישוי שמחובר לתעודת הזהות שלו, אופניים שיעבירו לו מסר חשוב בנוגע לעיר בה הוא גר. המסר ברור: זוהי עיר ירוקה, כזו ששמה את תושביה במרכז ודואגת למרחב עירוני שנעים להיות בו, עיר שדואגת לבריאות תושביה, לשיוויון ההזדמנויות בתחבורה ובתנועה שבה, עיר שמעודדת קהילה ועיר שטובה לעסקים. זוהי תל אביב שאני רוצה לגור בה, וזוהי תל אביב שאני אלחם עליה.
בואו נחזור רגע למציאות: המרחב הציבורי המועט שקיים לנו בתל אביב הולך ונעלם. בניית הרכבת הקלה הפחיתה שטחים רבים שהיוו נקודות מפלט לתושבי העיר. הכאוס התחבורתי בעיר הולך ומחמיר, עם אינספור כלי תחבורה חשמליים שמפוזרים ולעתים רבות זרוקים בכל פינה, נתיבי אפניים קטועים ומלאים במכשולים וחוסר בהירות בנוגע לזכויות הקדמה בין הצועדים, הרוכבים והנוהגים. דווקא הכאוס הכללי במדינה, יצר הזדמנות להגדיר מחדש מערכות יחסים וסדרי עדיפויות ועכשיו גם עומדת בפנינו ההזדמנות למנות נציגי ציבור חדשים, כאלה שיגיעו עם פתרונות יצירתיים לאתגרים שמעסיקים אותנו כבר שנים רבות ללא מענה הולם.
חשוב שנזכור: הביטחון שלנו הוא לא רק לאומי ולא רק צבאי, להפך. ביום יום, הבטחון שלנו נמדד בעיקר ביכולת לצאת מהבית ולהגיע ליעדנו בשלום, בכביש, במדרכה או בשביל האופניים. האמת היא שהפתרון לכאוס התחבורתי בתל אביב פשוט ממה שמציגים בפנינו. על פי סקר התחבורה העירוני לשנת 2022, 32 אחוזים מתושבי העיר תל אביב מעל גיל 20 כבר בחרו בפתרון האידיאלי – רכיבה על אופניים. 34 אחוזים מתושבי העיר מעל גיל 20 רוכבים על אופניים או קורקינט חשמלי בתדירות של פעם בשבוע לפחות.
לרוכבי אופניים יתרונות רבים: חוסכים זמן יקר על חניה או המתנה לתחב״צ, נהנים מהוצאות תחזוקה זולות, שומרים על בריאות ומגיעים ליעד במהירות ללא פקקים. הרכיבה בעיר שטוחה ונעימה כמו תל אביב היא הזדמנות מצוינת להירגע, לנשום, לחשוב ולעצור בקלות בפארק, בחוף הים או באחד מהעסקים הקטנים שמשוועים לתנועה ופרנסה. אלא שכיום, במקום להקל על הרוכבים, נערמים בפניהם עוד ועוד קשיים. רוכבי האופניים סובלים משבילים שנקטעים או נלקחים לצורך בנייה, רוכבי ריקשות ורכבים חשמליים שנכנסים במהירות למסלולם, חוסר תיעדוף ברמזורים, חוסר בתחזוקה שוטפת של השבילים ומפגעים רבים נוספים.
כדי שהמצב ישתנה צריך לקדם תכנית עירונית שתעביר מסר חד וברור: אופניים לכל תושב. רק החלטה כזו תתן את הדחיפה הנדרשת לכדור השלג הזה לנוע במהירות. כמובן שהתכנית תתייחס גם לתשתיות, לקירוי נתיבי אופניים, להגדלה משמעותית של מתקני חניה וחניוני אופניים תת קרקעיים, לתיעדוף ברמזורים ובתכנון העירוני, לאחידות במבנה השבילים המשוקעים, למחסומים נגד רכבים ממונעים, לבאמפרים שיאטו את רוכבי הכלים החשמליים, לעמדות תיקון וניפוח גלגלים חופשיות לציבור, למעברי חצייה מוגדרים לאורך כל השבילים עבור הולכי רגל ועוד.
אתם חושבים שמדובר בהבטחת בחירות לא ריאלית מבחינה תקציבית? תתפלאו. בואו ונבחן את פרויקט תלאופן, המיזם ששינה לאחרונה את שמו ל"Metrofun" ויחד עימו את רוב צי האופניים לאופניים חשמליים. בשנת 2020 החליטה העירייה להפסיק לתקצב את הפרויקט שתוקצב משנת 2011, בכל שנה, בכ-10 מיליון שקלים. מיותר לציין כי אופניים שניתן לקחת מעמדות במוקדים התיירותיים של העיר לא משרתות את התושבים, אלא בעיקר את מבקרי החוץ. שימו לב לנתון הזה: 10 מיליון ש״ח במשך עשור, עלות תפעול המיזם, שווים מאה מיליון ש"ח שיכלו לרכוש כמאה אלף זוגות אופניים שהיו במכה אחת מיישרים קו בין כל תושבי תל אביב – אופניים לכל תושב.
ומה לגבי אוטותל? בכמה זוגות אופניים עלה המיזם הכושל של תל אביב לציבור? רק פיתוח המערכת עבור חברת Car2Go עלה, על פי פרסום באתר "שקוף", 9.4 מיליון ש"ח (9,400 זוגות אופניים). בשנת 2019 הוערך כי הוצאות המיזם על פני עשור יגיעו ל-100 מיליון ש"ח, שהם עוד מאה אלף זוגות אופניים נוספים, או לחילופין תקציב נאה לשיפור התשתיות. מיזם אוטותל מגביר את מספר הנסיעות בתוך העיר, מגביר את הגודש בכבישים ומעצים את הלחץ שבין הביקוש להיצע במקומות החניה. העירייה בעצם דוחפת באופן אקטיבי לעוד רכבים על הכביש ולעוד פקקים, באותו מחיר שבו היא היתה יכולה לעודד את תושבי העיר לעבור באופן מיידי לשימוש באופניים.
בלי לגעת הרבה בתקציב העירייה הקיים, אלא רק בניתובו מחדש לצרכיו האמיתיים של התושב, ניתן לרכוש למעלה מ-200,000 זוגות אופניים באופן מיידי ולחולל שינוי משמעותי בחווית הניידות בעיר. בקיץ האחרון הובילה עיריית תל אביב-יפו קמפיין בהיקפים אדירים (ובעלויות שהיו יכולות להציף את השוק בעוד כמה אלפי זוגות אופניים) אשר הטיל את האחריות המלאה על תאונות הדרכים בעיר דווקא על רוכבי האופניים. הקמפיין הגרפי שכלל שלל דימויים של ילדים וקשישים פצועים התעלם לחלוטין מאחריות העירייה לכאוס התחבורתי. ואני רוצה לומר – הפוך גוטה, הפוך. רוכבי האופניים הם הפתרון של העיר, ולא הבעיה שלה. אם ראש העיר שלנו היה רוכב על אופניים, הוא כנראה היה מבין.
זוהי קריאה לכל רוכבי האופניים בעיר: ב-30 לינואר צאו לרכיבה קצרה והצביעו לרשימה שתדאג לתחת שלכם.
>> איתמר אביב הוא מועמד מטעם "הרשימה השווה" למועצת העיר תל אביב-יפו בבחירות הקרובות, מתי שהן לא יהיו