אזהרת רכישה: האם אנחנו מכורים יותר לקניות בעידן האונליין שופינג?
איביי, אמזון, עלי אקספרס, אסוס - ענקיות הקניות אונליין מתרחבות, גדלות ומתעצבות אל תוך שגרם היום יום שלנו. גל חדש של שופהוליזם או מגמה חולפת?
אנחנו קונים הרבה. הרבה מאוד אפילו. לפי נתוני דואר ישראל, ב־2018 נשבר שיא במספר המשלוחים שהגיעו לארץ עם יותר מ־65 מיליון חבילות. עלי אקספרס, איביי, אמזון ואסוס הן רק חלק מהחנויות האינטרנטיות שכבר הפכו לדרך לגיטימית להעביר בה את הזמן בסמארטפון. באוטובוס, בעבודה, בלימודים, עם חברים – לא חשוב מה המאזן בחשבון הבנק שלכם ואם אתם חובבי מותגים או אוהבי יד שנייה. האם מדובר בגל חדש של התמכרות לקניות?
התמכרות לקניות (או "שופהוליזם" בלעז – נ"ב) קיימת כתופעה מערבית משנת 1924, בעגה המקצועית היא נקראת אוניומאניה ולפי מחקר שפורסם ב־2015 בכתב העת Frontiers in Psychology – היא קשורה בהפרעות חרדה, דיכאון והערכה עצמית נמוכה. רק חמישית מהלוקים בה כיום מאובחנים ומטופלים.
"התמכרות לקניות, כמו כל התמכרות, היא קושי לשלוט בחף ולווסת אותו", מסבירה הפסיכולוגית הקלינית איריס למלר. "זה מביא להתנהגויות אימפולסיביות שאינן נשקלות ואינן לוקחות בחשבון אספקטים אחרים כגון צורך אמיתי, עלויות או השפעה על הסביבה. כניסת עולם הקניות אונליין קיצר את התהליך עוד יותר. אם בעבר אדם היה הולך לחנות בגדים, היה מרגיש את הבד, מודד את הבגד ואולי אפילו היה מצליח למנוע מעצמו את הרגישה, כיום הקלות שבה מושג הסיפוק גורמת לכך שאנשים יקנו יותר".
ואכן, משהו בקניות אונליין משנה את כללי המשחק. "ברגע שנעלמה הפיזיות של להוציא כסף, זה התחיל להרגיש כאילו אני קונה לעצמי מתנה", מספרת ר' המגדירה עצמה כמכורה לקניות ברשת. "זה מתחלק לרגע שבו אני רוכשת את המתנה והרגע שבו אני מקבלת אותה בדואר. אלו ממש רגעים משמעותיים ומרגשים עבורי". ר' מספרת כי גם לפני כניסת עולם הריטייל הווירטואלי לחייה הייתה קונה בגדים ואביזרים לבית יותר מהממוצע, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות. "תרבות הצריכה היא לא אחראית, ואני מרגישה שאם אני לא נשארת הכי מעודכנת מבחינה חומרית אז אני אאוט".
כמו ר', גם א' מעיד על עצמו שקניות באינטרנט הפכו לדבר בעייתי אצלו. "לפני שעולם הקניות הווירטואלי נכנס לפעולה לא הייתי דורך בקניון. אני חולה גדג'טים ואני מוצא את עצמי חוזר הביתה מיום עבודה ומעביר את הזמן בגלילה בחנויות. שני קליקים וזה אצלי עד הבית".
לא רק הקיום הפיזי של אפליקציות הקניות והחנויות הווירטואליות הוא זה שמשפיע. ר' מוסיפה שעולם משפעיני הרשת ביוטיוב ובפייסבוק הוא אחד הגורמים המרכזיים לרצון הבלתי פוסק לקנות. "צפיתי בסרטון של שתי יוטיובריות שאני אוהבת. בסרטון כל אחת מהן קיבלה 1,000 ש"ח לבזבז בחנות בגדים גדולה ומוכרת. אני יושבת מול המחשב אכולת קנאה ורוצה ללחוץ מיד על הלינק המצורף לסרטון, אבל הן קיבלו את 1,000 הש"ח האלה מתנה, אני לא".
עוד כתבות מעניינות:
עמוד האינסטגרם שחושף את פרצופם המכוער של הסלבס
הדוגמנית היפנית המבטיחה לשנת 2019 שלא קיימת
הג'ינס הא-סימטריים שמעוררים בהלה ברשת
תוכן מטושטש
משפיענים ומובילי דעת קהל סופגים לא מעט ביקורת על שיתופי פעולה פרסומיים, המתחפשים לתוכן אורגני. החיבור האמיתי שצופים חשים כלפי אותו מוביל דעה מוביל לרוב לטשטוש בין תוכן אותנטי לבין עידוד צריכה אצל קהל קל להשפעה, לרוב בני נוער וילדים. "חשוב לי מאוד כיוצרת תוכן לנסות לשמור כמה שיותר על שקיפות", מספרת מאיה (שם בדוי), יוטיוברית מוכרת ומצליחה בתחום האופנה והלייף סטייל, כשמועלות בפניה הטענות של ר'. "אני קונה המון בגדים כי זה המקצוע שלי, אבל זה לא אומר שזה מתאים לכולם ושזו התנהגות נורמלית. אני מנסה לשים את עצמי בנעליים של הצופים ושל ההורים שלהם, אבל מצד שני שיתופי פעולה מסחריים עם חברות משלמים לי את שכר הדירה".
"אני מזכירה תמיד לעוקבים לי שאני מתנהגת בצורה מסוימת בגלל העבודה שלי, וזה לאו דווקא תקין, אך באותה נשימה אני גם מבינה יוטיוברים שלא עוסקים בשאלות הללו של מוסריות. לא לכולם יש כוח לדבר עם נוער על צריכה נכונה, תרבות שפע ואקולוגיה. צריך לדעת לבחור את המודלים לחיקוי שלנו בחוכמה ולזכור שהחיים שלהם ממש לא מושלמים, והם לא צריכים לשנות לרעה את הדימוי העצמי שלנו".
"משפיענים, כמו מותגים, הם סמל סטטוס", מסבירה למלר. "זה בא מהמחשבה שאם יש לך את זה, אתה מרגיש בעל ערך. המהות של מותגים נובעת בעובדה שהם תומכים בדימוי עצמי. אם יש לי משהו שיש למפורסם שאני אוהב – אני שווה יותר".
התמכרות לא מוכרת
לא כולם מעידים שההתמכרות שלהם נובעת ממובילי דעת קהל או נגישות בלבד. ד' למשל טוענת שנסיבות הקשורות בהיותה אשת משפחה וקריירה הובילו לכך. "אם אני רוצה שמשהו יזוז בבית שלי אני חייבת להזמין הכל באינטרנט – אוכל, רהיטים, בגדים – הכל. אין לי זמן לעצמי והעובדה שמדובר בהרגל כל כך קז'ואלי גרם לעלייה מטורפת בקניות שלי. יש לי, לילדיי ובעלי המוני בגדים שאני לא לובשת כי קניתי אותם בלהט הרגע, כי 'יאללה אנחנו כבר כאן'. עצם העובדה שאני לא צריכה לסחוב יותר אלא הכל מגיע למפתן דלתי גרם לי במודע לרכוש הרבה יותר ממה שאני צריכה".
בשנה האחרונה הכניס משרד הבריאות האמריקאי, ה־FDA, התמכרות למשחקי מחשב כהתמכרות מוכרת שדורשת טיפול – בעקבות הפופולריות הרבה של המשחק פורטנייט. רבים בירכו על האקט אך לצד זאת טענו שאותו אישור הגיע מאוחר מדי, וכי היה ידוע במשך שנים כי זו תופעה קיימת. נכון להיום, שופוהולוקים אכן מסוגלים לקבל טיפול נפשי אם אובחנו על ידי איש מקצוע, אך אינם מוכרים כאנשים בעלי התמכרות אמיתית.
"לא הלכתי לטיפול", אומרת ר'. "אבל מצאתי סוג של פתרון. אני שולחת המון לינקים לבעלי והוא בוחר מה לקנות לי מתוכם, ככה אני יודעת שאני מקבלת את מה שאני רוצה אבל הוא זה ששומר על איזון".