האחוזה שגרמה לנו להסמיק: יצירתיות, יזמות והמון אלכוהול

14 חדרי שינה, פינוקים כגון מיקסולוג פרטי ונופים עוצרי נשימה הם מה שמחכה לאורחים בטירת Le Logis, משכנה הרשמי של וודקה גריי גוס. כתבנו ביקר, השתכר וחזר כדי לספר

אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ
אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ
18 בינואר 2017

בחסות Grey Goose


אני צריך לעשות פיפי, אבל יש פה יותר מדי תאי שירותים. ביומיים האחרונים אמנם התרגלתי למגורים באחוזה הצרפתית המפוארת הזו, אבל זה בכל זאת לא מספיק כדי להכיר את כל הדלתות והמדרגות שאיכשהו תמיד מפתיעות אותך כאן. במצבי הנוכחי, אין סיכוי אני שורד את הטיפוס במעלה המדרגות לעבר השירותים שבחדרי, אז אצעד בהתנדנדות שמחה לעבר המטבח שבו שתינו את כל הקוקטיילים שהובילו אליו. משם אני יוצא לחצר פנימית דרך דלת עץ קשתית גבוהה. הקור של מחוז שראנט מרענן במיוחד. דלת שלא זיהיתי קראה לי לעבור דרכה וערמת המגבים שנשענת על הקיר מרמזת לי שנכנסתי לאזור של עובדי האחוזה. אני מחייך כשאני רואה את שלט השירותים המוכר. וואו, אפילו שירותי העובדים פה יוקרתיים.

[tmwdfpad]זכיתי לראות את האחוזה המפוארת של גריי גוס גם פיכח. זה לא שרד זמן רב. אחרי שתי טיסות ונסיעה באורך שלוש שעות בכבישי צרפת הכפרית (מי ידע שלצרפתים יש כל כך הרבה משאיות?), מחזה האחוזה המשקיפה מעל גבעה בשעת בין ערביים נדמה היה כפאטה מורגנה, נווה מדבר בדמות טירה בת שלוש קומות בין הכפרים הצרפתיים שמסביב.

אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ
אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ

ה־Le Logis נבנתה במאה ה־17 ותפקדה כביתם של הלורדים ששלטו בקומונת קוניאק, הנמצאת בחבל הארץ פואטו־שראנט שבמערב צרפת. מכיוון שמדובר בבית בעל שם המכיל 14 חדרי שינה, סלון רחב יריעה ונוף עוצר נשימה לעבר כרמי הענבים של האזור, נראה שזו הייתה בחירה טבעית עבור חברת גריי גוס לקנות את הבית ב־2012 ולהפוך אותו לביתם בצרפת.

אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ
אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ

הלכה למעשה מדובר במרכז מבקרים VIP. בניגוד לאסוציאציה הראשונה שעולה לראש עם צמד המילים “מרכז מבקרים“, אין כאן מדריכים נלהבים יתר על המידה בסנדלי שורש ועם שיער פנים מפוקפק. ה־Le Logis מצויד במיטב הקלאס כפי שהמעמד מחייב. החל מהגינה המטופחת שבחזית הבית ועד למבחשים (סטיררים) הממותגים, עם לוגו האווז הכסוף מרחף בקצותיהם.

לקריאה נוספת:

אדון שיפון בכלל לא אוכל לחם, אבל מאוהב בו

חן זיו: "אני רוצה לפסל בעירום, להיות אחת עם החומר"

הזוג העומד מאחורי בית קנדינוף מבטיח שיהיה לוהט

תמיר מוסקט חושב שדווקא יש דבר כזה "צליל ישראלי"

הפרויקט החדש של גריי גוס יעיף אתכם, תחנה ראשונה – תל אביב

האחים מוסלין: "לעשות, להיכשל ולטעות, ומשם להמשיך לעשות"

הבחירה של גריי גוס בתדמית מנקרת עיניים לא נגמרת במרכז המבקרים הייחודי אלא כוללת גם את אורחי האחוזה. אלו הנבחרים בקפידה על ידי החברה לבקר בביתם החם אינם סתם חובבי אלכוהול אלא המיטב של המיטב בתחומם: אנשי קולינריה, אמנות, אופנה, צילום ואמנות, שמייצגים בעיני החברה את הערכים שלהם – יצירתיות, יזמות ועוד מגוון תארים מחמיאים עד הסמקה. הם, מצדם, באו לשתות. גם זה גורם נפוץ להסמקה.

למרבה שמחתנו לא היינו צריכים לחכות הרבה לפני שהחשק הגיע לסיפוקו. עוד לפני שהספקנו להבין איפה מחביאים את כל הבקבוקים, המארחים של הטירה כבר הובילו אותנו לסלון – חלל שנראה כמו חדר במועדון ג׳נטלמנים מהימים שבהם ג’נטלמנים באמת היו ג׳נטלמנים. השטיח הפרוש מקיר לקיר, הספות הרכות והצבעים החמים שבפנים היו ניגוד מושלם לרוח שהצליפה מבחוץ, והתפאורה הייתה אידיאלית לדרינק הראשון – וממש לא האחרון – של הביקור. אינני זוכר את שמו או את מרכיביו, עדות לקוקטייל אפקטיבי בהחלט, אבל אני זוכר את טעמו היטב. וודקה עשויה נכון אינה אלא קנבס טעמים. הצבעים שנבחרו לקוקטייל הזה התבססו על פירות יער, והצליחו להגניב תחת טעמם גם את טעם האלכוהול מבלי להדגישו – מסוג הקוקטיילים ששותים מהר כדי לבקש עוד אחד, בדיוק כמו הקודם.

אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ
אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ

וודקה עם יוקרה של קוניאק

“וודקה היא משקה מושלם לקוקטיילים“, אומר לי מאוחר יותר פרנסואה טיבו, “זה אלכוהול מאוד מגוון, וזה מה שוודקה נועדה להיות: שילוב אידיאלי בין אלכוהול לטעמים“. טיבו מרשה לעצמו להיות נחרץ בנוגע לייעודה של וודקה גריי גוס מסיבה מאוד פשוטה – הוא היוצר שלה. כיום הוא מתפקד בתור המאסטר בלנדר של גריי גוס, כלומר האדם שאחראי על טעמו של המותג וכל התוצרים השונים שלו.

פרנסואה טיבו. צילום: יח"צ
פרנסואה טיבו. צילום: יח"צ

בתור בן של כורם (מגדל ענבים), טיבו נועד מראש לחיים של רקיחת משקאות ולמד עוד בגיל צעיר את תפקיד המאסטר של המרתף. בעברית זה אולי נשמע רע, אבל להיות Maître de Chai הוא חלום של כל ילד שגדל, כמו טיבו, בסביבה חובבת גפנים כקומונת קוניאק. בשנת 1997, לאחר שבנה את שמו כיצרן קוניאק איכותי, פנה אליו איש העסקים היהודי־אמריקאי סידני פרנק (שחתום על הפיכת ייגרמייסטר להצלחה) בבקשה פשוטה אך קשה – תייצר עבורי וודקה עם יוקרה של קוניאק.

פרנסואה טיבו. צילום: יח"צ
פרנסואה טיבו. צילום: יח"צ

“זו הוודקה הראשונה שנעשתה בצרפת, וסיכנתי את העתיד המקצועי שלי עבור זה, אז לא רציתי שום חלק במשהו שייעשה בחצי רגל“, מספר טיבו על המעבר מקוניאק לוודקה. הוא גם לא מגזים בנוגע לסיכון העתיד המקצועי. בדומה לגבינות, כדורגל ולחמים ארוכים, הצרפתים לוקחים את האלכוהול שלהם ברצינות רבה. Maître de Chai מקוניאק שחוצה את הקווים ומתחיל לייצר משקה רוסי עבור אמריקאי, ועוד בצרפת? “בהתחלה אנשים לא דיברו איתי יותר, ראו בי בוגד“, מספר טיבו על האתגר הראשוני. “אבל כשהתחילו לראות שגריי גוס מצליח אנשים שאלו את עצמם אם זה בעצם טוב. היום אנשים חוצים את הרחוב כדי להגיד לי שזה היה רעיון מעולה. אני לא כועס עליהם על שפקפקו בי. לי פשוט היה חשוב לייצר את הוודקה הכי טובה שניתן. מארק טוויין כתב פעם: ‘הם לא ידעו שזה בלתי אפשרי, אז הם עשו את זה׳. כך אני מרגיש“. משהו באווירת האחוזה רומז לי שהוא דובר אמת. אולי זו בעצם החליפה הכסופה שיושבת עליו בדיוק נונשלנטי. אולי אלה תשעת סוגי הוודקה שטעמנו לפני פחות משעה. או יותר משעה. מי זוכר.

פרנסואה טיבו. צילום: יח"צ
פרנסואה טיבו. צילום: יח"צ

הביקור באחוזה הסתיים במהרה, כי אין דרך אחרת שביקור שכזה יכול להסתיים בה. כמו טעימה של וודקה – שלוק קטן, מרוכז ואינטנסיבי, אבל כל כך מספק. אף שהשהות שלנו באחוזה ארכה פחות מ־48 שעות, הספקנו לנוח בחדרים מצוידים בפטפון ובאמבטיה מפוארת, לטרוף ארוחות ערב בנות חמש מנות מול אח בוערת, לצאת לטיול אופניים בכפר צמוד שהנפש החיה היחידה בו הייתה כלב, ובעיקר – לשתות המון קוקטיילים. המון.

אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ
אחוזת גריי גוס. צילום: יח"צ

ים הקוקטיילים נבע מאדם אחד: המיקסולוג הפרטי שלנו, ז’ורן, לבוש חליפה כחלחלה, מנומס ואדיב, מכין מגוון קוקטיילים רחב ידיים על בסיס וודקה, ויותר מכל – צעיר באופן מעורר עצבים. אבל מתברר שלא קל להשיג את משרת מיקסולוג הבית של גריי גוס. ז’ורן בן ה־22 למד לא פחות משש שנים בבתי ספר שונים כדי להגיע למעמדו. כן, עוד לפני שהיה יכול לשתות באופן חוקי. בכל זאת צרפת. “אני מאוד אוהב את מה שאני עושה“, סיפר לנו באנגלית שרוסקה במבטא צרפתי, “אני מפתיע אנשים כל יום בדרך אחרת“. אולי זה משהו בוודקה, כי גם טיבו אמר דבר מה דומה להפליא. “אני אדם שמח מאוד כי אני אוהב את מה שאני עושה. יצרתי דבר חדש ואני מרגיש דיפלומט של וודקה. לא צריך הרבה יותר כדי להיות שמח“. נראה שהאחוזה הזו יודעת איך להשאיר לאנשים טעם טוב בפה.