צייר לי עיר שבורה: האיורים שמתעדים את תל אביב במלחמה

עולם האמנות הישראלי היה הראשון להגיב על מאורעות הזוועה של השביעי באוקטובר ואלה שהגיעו בעקבותיו, הרבה לפני כולם, כשכבר ביממות הראשונות למלחמה החלו אמניות ואמנים לשתף ברשתות החברתיות איורים מהירים שלכדו משהו מעוצמות הפחד, הכאב וההלם שעוטפות את המדינה מאז. הפרויקט "#איורמצב", ביוזמת גיא גרניט רביב (ARTLV) ומוזיאון העיר החדש, החל לאסוף איורים שהתפרסמו ברשתות כחלק ממאמץ ההסברה האזרחית באינסטגרם, פנה לאמנים וקיבל את אישורם להוסיף את האיורים ולהפיץ אותם כשהם מלווים בכמה מילים משלהם. התוצאה היא אסופה של ציורים ואיורים שאנשי העיר העלו ברשתות, התייחסים לחוויות אישיות, לעיר ולתקופה. תיעוד עוצר נשימה.

מוזיאון העיר כבר העלה לרשת מקבץ ראשון של איורים מהפרויקט, וקורא לתושבי תל אביב-יפו להצטרף ולהפקיד את הסיפור שלהם על מה שקורה עכשיו בעיר ב"אוסף הסיפורים" של המוזיאון, מתוך התפיסה שתיעוד עצמי נותן כעת קצת פרספקטיבה והרבה כוח. אסופת האיורים במסגרת #איורמצב מספרת סיפורים קטנים על עיר שבורה שיוצרים יחדיו סיפור גדול יותר שעדיין הולך ונכתב גם כשאין מילים.

"הקריה" // פול קיוראן

"תחזירו אותם הביתה! המוני ישראלים *עדיין* מוחזקים כבני ערובה בעזה. כל המדינה מחכה לחזרתם! #bringthemhomenow"

"הקריה", פול קיוראן. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"יצאתי לעשות ספורט" // קיילה טננבאום

יצאתי לעשות ספורט, אחרי שמלא זמן לא יצאתי מהבית. היו איזה יומיים בלי אזעקות, אז הרגשתי קצת יותר בטוחה. הגעתי לצומת בתל אביב, ופתאום – אזעקה. אין בניין ליד, הכל כבישים וצמחיה. כל האנשים ברחוב רצים אחד לשני, נפגשים בצומת. "מה עושים?!" אני שואלת, וכולם בהלם ולא יודעים מה לעשות. שניה לפני שהאזעקה מסתיימת והרקטה מתפוצצת, אני רצה לאיזשהו איזור מוקף בשיחים ועצים, מקווה שלא יפול לידי. 22.10.2023   

"יצאתי לעשות ספורט", קיילה טננבאום. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"כיפת ברזל" // מיה שפירא

אני רוצה שכל אחד שיראה את האיור שלי ירגיש משהו שנמצא בתוכו, משהו שנותן לו ביטחון. לדוגמא, לבת שלי בת ה-3 זה אני, ולי – זאת כיפת ברזל. למישהו אחר – החיילים שלנו. מה שקרה ב-7.10 לבנות שלנו כל כך כואב לי. אני רוצה שכולם יזכרו שכל אישה בארץ חזקה בטירוף.

"כיפת ברזל", מיה שפירא. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"אייבי" // ליאור פרחי

אני סו שף במסעדת אייבי שנמצאת במתחם בלינקולן 16, ששימש פעם כמרכזייה הראשונה של בזק והבניין עצמו כולו בטון. בחצר המסעדה יש לנו כניסה לבונקר והשמועה אומרת שמהבונקר יש תעלות שמובילות עד הקריה.

תמיד במצבים מתוחים במדינה אנחנו כותבים ללקוחות שלנו שיבואו ושאנחנו המקום הכי בטוח בעיר, למרות שהבונקר מזמן לא כשיר ואין כניסה אליו והכל התמלא מסביב בצמחייה (מה שרואים באיור). בימים כתיקונם הכניסה לבונקר היא בעצם בר ישיבה שהלקוחות שלנו יושבים סביבו.

בשבועות הראשונים של המלחמה היינו בחמ"ל האחים, שהם המסעדה האחות שלנו. לבעלים היה חשוב קודם כל שניתן מענה למי שצריך ורק אחרי כמה שבועות כשהמדינה התייצבה הם התפנו לפתוח את המסעדות.

"אייבי", ליאור פרחי. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"כיכר דיזנגוף" // קרן שפילשר

איפה אלוהים לעזאזל

בולימיה של חרדות
יומן מלחמה מצוייר בהמשכים
ישראל 2023

"כיכר דיזנגוף", קרן שפילשר. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"מחשבות ביום סתווי // נתן הלפרן

אני לא יודע איך אצלכם,
אבל לי יש בימים האחרונים תחושת של אי נוחות, משהו שמזכיר עצירות, הצטברות גזים ותחושת חנק, היתושים גילו את היחלשות הגוף ותוקפים אותי כבר מהבוקר. האנשים הבודדים שעדיין ברחוב נראים מאיימים, ובמרפסות סגרו את התריסים. סוף שבוע בעיתון "הארץ" גמר את השאריות האחרונות של החיוניות שנשארה.
ירדתי לים והסתכלתי אל האופק בתקווה…
היה אובך ואוויר דחוס מעל הים, לא כחול ולא שמיים, משהו לא ברור עומד באוויר כמו בסרט אימה שיתברר בהמשך…
אני בטוח שזה רק אצלי וקוקטייל של אופטלגין ווליום יחסלו את זה מיד.
היום יום שישי אחרי הצהריים, כבר הולך למצוא בית מרקחת תורן.

"טיילת", נתן הלפרן. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"לאתר אפילו פירור חיובי" // דורין רבין

נוהל בוקר של השבוע האחרון היה ללוות כל פעם ילדה אחרת לביה"ס ואז לחכות שעתיים כדי לאסוף אותה הביתה. אז המתנתי עם סקצ'בוק ועם קפה הפוך וציירתי בינתיים דברים שאני בהוקרת תודה עליהם, כי זה התרגיל הנוכחי שאני עושה. להתמקד כשאנחנו בתוך כאוס זה מאד עוצמתי. אפילו הצלחתי לא להשתגע מהבת שלי (שאוכלת לי את הראש 24/7 לגבי טיילור סוויפט) והרגשתי הכרת תודה שהיא יודעת להתעניין במשהו באופן כה מוחלט וטוטאלי כשהדברים מסביב קשים מנשוא. אני מתעקשת למצוא משהו טוב בנוגע לזה, לאתר אפילו פירור חיובי ותמיד אני מוצאת ויכולה שוב לנשום.

"אסירת תודה", דורין רבין. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"שלשום במאהל" // גלי שרף

"שלשום במאהל", גלי שרף. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"חטופים" // חנה חפץ

יצרתי את העבודות האלה כהמשך הגיוני למסע האמנותי שלי: אני מאיירת שמתגוררת בתל אביב, והעיר התוססת משמשת לעתים תכופות כסובייקט חוזר באמנות שלי. בעקבות השביעי באוקטובר העיר האהובה שלי עברה שינוי עמוק, הפכה שקטה יותר ועודנה חווה טרנספורמציות פנימיות וחיצוניות. כיוונתי ללכוד את המצב הזה – הכאב שאנחנו נאלצים לשאת אבל להמשיך לחיות את חיינו.

"חטופים", חנה חפץ. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)

"הילדים חוזרים הביתה" // זאב אנגלמאייר

איור הקשת, "הילדים חוזרים הביתה" מעזה לתל אביב, הוא מפרויקט הגלויה היומית שלי מה-15.11; הגלויה צוירה ביום שהופיעה קשת גדולה אחרי הגשם, בשמי תל אביב. ראיתי אותה וחשבתי על הילדים החטופים בעזה, שאולי יטפסו על הקשת הזאת ויגלשו כל הדרך לתל אביב, אל החופש. ציירתי את הילדים והנוף בסגנון נאיבי, צבעוני ושמח. אולי בהשראת הססמה "מהנהר ועד לים" ציירתי ים כחול, גלי, ולוויתן מחייך אל הילדים.

"עזה תל אביב", זאב אנגלמאייר. מתוך הפרויקט #איורמצב (צילום באדיבות מוזיאון העיר)