הקומדיה שחורה כמו הלב: הסרט הזה לא ישעמם אתכם לרגע

"אכפת לי" (צילום: נטפליקס)
"אכפת לי" (צילום: נטפליקס)

אין ב"אכפת לי" ולו דמות חיובית אחת, ולמרות זאת הוא מצליח לרתק אותנו לכל הפיתולים העלילתיים בסרט מתח עתיר תהפוכות. וזו תופעה מעניינת בפני עצמה

22 בפברואר 2021

קולה של מרלה גרייסון (רוזמונד פייק) נשמע בפסקול דקה שלמה לפני שהיא נחשפת למצלמה. היא מציגה את עצמה כלביאה, אבל לא במובן של העצמה נשית אלא במובן של חיית טרף המנצלת את הקורבנות הכי חלשים – אנשים זקנים ובודדים. היא מופיעה למול עינינו לראשונה בסצנת בית משפט מעוטרת בתספורת קסדה, שמדמה אותה לדארת' ויידר. מרלה היא אכן מפלצת, אבל הגיוס של התספורת הכי קלישאתית בקולנוע לצורך אפיון חזותי מיידי גורעת מכוחו הפוטנציאלי של "אכפת לי" (שעלה בנטפליקס ביום שישי).

וכי מדוע שאישה מניפולטיבית ותאוות בצע תבחר לעצמה תספורת שמסמנת אותה בדיוק ככזו, ולא בתלתלים מלאכיים, למשל, שיסתירו את כוונותיה הרעות? ומדוע כל כך הרבה סרטים נופלים לקלישאה הזו? מרלה (כשם אשתו השנייה של דונלד טראמפ) פיתחה שיטה אפקטיבית ביותר להתעשר על חשבונם של אחרים. היא מתלבשת על קשישים בעלי רכוש, משחדת את מי שצריך להכריז עליהם כדמנטים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, ממונה על ידי בית המשפט כאפוטרופסית שלהם, מאשפזת אותם בבתי אבות ומשתלטת על ממונם.

היא כמובן לא עובדת לבד, אלא משתפת פעולה עם רופאה (אלישה וויט), מנהל המוסד ואולי גם השופט (אייזאה וויטלוק ג'וניור מ"הסמויה"), והסרט מפלרטט עם הרעיון שמרלה מייצגת קפיטליזם רעיל, כמו יועצי המשכנתאות ב"מכונת הכסף". אבל "אכפת לי" אינו מפתח את הרעיון, כי יותר מכל הוא מעוניין בעלילה סוחפת ועתירת תהפוכות, וכזו יש לו בהחלט. רדודה, אבל מדביקה למסך. הקורבן הבא של מרלה היא זקנה עשירה וחסרת משפחה שבמבט ראשון נראית כמו טרף קל במיוחד. ג'ניפר פיטרסון מגולמת על ידי דיאן וויסט המקסימה (בדרך כלל), ומצוידת בתספורת קצרה ומחמיאה שתורמת לאפיונה כזקנה חביבה, וזו כבר בחירה יותר מוצלחת, שתורמת לאפקטיביות של הגילוי שהיא לא זקנה חביבה בכלל. 

יופי של תספורת, לא מטריד בכלל. רוזמונד פייק ופיטר דינקלג' ב"אכפת לי" (צילום: Netflix)
יופי של תספורת, לא מטריד בכלל. רוזמונד פייק ופיטר דינקלג' ב"אכפת לי" (צילום: Netflix)

כשפיטרסון נקטפת מביתה, מאושפזת במוסד ומנותקת מהעולם, "אכפת לי" נדמה לסרט אימה מלחיץ. אבל במקום להתמקד באסונה של האישה שמספקת את ההופעה הכי טובה בסרט, הסיפור רץ קדימה לספר על מאבקה של מרלה באנשים הלא טובים שמנסים להוציא אותה משם, והופך למותחן בתבנית של משחק חתול ועכבר, עם מגע של קומדיה שחורה שמתבטאת בעיקר בתסרוקת של פיטר דינקלג' בתפקיד איש עולם תחתון. 

העובדה שמרלה צריכה לגייס את כל התחכום שלה כדי להתמודד עם אנשים אדירי כוח ממנה אינה הופכת אותה למעוררת הזדהות. גם הרומן הלוהט שלה עם שותפתה למזימה פראן (אלזה גונזלס, שנראית כמו אחותה הצעירה של אנג'לינה ג'ולי) אינו עושה אותה ואת תשוקתה להתעשר לסימפטיות יותר. היא קרה כמו קרח, ולכן כמעט אפשר להאמין לסצנה שהופכת אותה לגיבורת אקשן. אין בסרט ולו דמות חיובית אחת, ולמרות זאת, כאמור, הוא מצליח לרתק אותנו לכל הפיתולים העלילתיים, וזו תופעה מעניינת בפני עצמה. 

"אכפת לי" (צילום: Netflix)
"אכפת לי" (צילום: Netflix)

גם "איפה אליס?", סרטו הראשון של ג'יי בלייקסון הבריטי, ריתק אותנו לעלילת מתח עתירת תהפוכות על שני בחורים שחוטפים בת של איש עשיר. נראה שיש לו כישרון של ממש להמצאת עלילות מקוריות, והוא משאיר לשחקנים למלא את הקונטורים של הדמויות הלא מאוד מפותחות.

פייק מועמדת לגלובוס הזהב על התפקיד שהיא עושה בסרט, שלצורך העניין מוגדר כקומדיה. היא טובה למדי, אבל, כאמור, נראה לי שתספורת ידידותית יותר היתה יכולה לתרום גם לריבוד הופעתה. וויסט, לעומת זאת, מצליחה בדקות המעטות מדי שהיא על המסך להותיר רושם עז. לשחקנית בעלת צמד האוסקרים הזו בהחלט מגיעה קריירה יותר מפוארת. עדיין לא ראיתי אותה בסרט החדש של סטיבן סודרברג, "Let Them Talk", שם היא מופיעה לצד מריל סטריפ וקנדיס ברגן, ואני מקווה שיש לה שם הזדמנות לזהור כמו שהיא יכולה.

הבימוי קר ויעיל כמו הדמויות, ובסופו של דבר "אכפת לי" אינו מותיר הד. הסדרה המעולה "סמוך על סול" עסקה בנושא של ניצול זקנים בבתי אבות באופן עמוק ואנושי יותר. אבל, כאמור, העלילה ייחודית ולא משעממת לרגע, וזה לא הולך ברגל.

★★★✩3.5 כוכבים
I Care a Lot בימוי: ג'יי בלייקסון. עם רוזמונד פייק, פיטר דינקלג', דיאן וויסט. ארה"ב 2021, 118 דק'