"עד שהשמאל ילמד להילחם על השלטון, נישאר עם נתניהו"

ישבתי עם פוליטיקאי לשעבר ודיברנו על פרשת פרס ישראל, ועל איך שהשופטים פרשו מהוועדה וחזרו אליה וב״הארץ״ היו מזועזעים כל כך. אחר כך הסתכלנו על הסרטונים החדשים שהימין העלה לרשת. הראשון היה של הליכוד, ובו הסבירו איך הצבעה לבוז׳י תקדם את דאע״ש. הסרטון השני היה של ועד מתיישבי השומרון. הסגנון שלו הזכיר שילוב בין תעמולה אנטישמית לדרדסים: יהודון מלשין שם לנאצים על יהודים אחרים תמורת כסף, ואז הולך ותולה את עצמו. ״אתה יודע איך פרס ישראל והסרטונים קשורים?״ שאל הפוליטיקאי ומיד ענה: ״השמאל קבור באופוזיציה כבר 20 שנה אבל חושב שהוא עדיין בשלטון, והימין שולט אבל מתנהל כאילו הוא נלחם על החיים שלו באופוזיציה. ובשני המקרים השמאלנים מתלוננים והימין מנצח״.

זה ניתוח מדויק. אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפני נתניהו. לפני חודשיים, כשהוכרזו הבחירות, כולם כבר הספידו אותו, אבל מאז הוא נותן פייט מדהים: הוא משתתף בסרטונים מצחיקים, מסית נגד כל המתנגדים שלו, לוקח קולות מבוז׳י ומהמתנחלים באותו הזמן, סוגר עסקאות עם הרפובליקנים ומתכסח בלי בושה עם ״ידיעות אחרונות״. הוא ראש הממשלה שנשאר הכי הרבה זמן בתפקיד חוץ מדוד בן גוריון, והוא רעב כמו מי שזו ההזדמנות הראשונה והאחרונה שלו. בזמן שנפתלי בנט יורה לעצמו ברגל וליברמן מסתבך בעוד חקירות, ביבי עומד לסחוב את הימין לבד על הגב לעוד ניצחון.

בינתיים המרכז והשמאל מתכנסים בפוזה האהובה עליהם: הם מזדעזעים ומגנים. המחנה הבכייני: מגישים תלונות לוועדת הבחירות וכותבים מאמרים על כך שזה סופה של הדמוקרטיה. מי שמע, פוליטיקאים התערבו בפרסים שמחלקת המדינה. עמוס עוז בהלם. דוד גרוסמן פרש ולא יחזור. שלא נדבר על התגובות לתשדירים של הימין. בוז׳י כתב בפייסבוק שביבי ״צריך טיפול פסיכולוגי״. אין ספק, מישהו ייעץ לו להסיר את הכפפות.

[tmwdfpad]אין דבר מדכא יותר מההיעלבויות הסדרתיות האלו. מילא הבחירות שהולכות כנראה לפח, אבל הגישה כולה ילדותית ומרפת ידיים. כאילו הם מחכים שתבוא המורה, תנפנף באצבע על הימין ותחזיר אותו למקומו באופוזיציה. כאילו זה מתחת לרמתנו לריב עם הימין: אנחנו ננהל דיון מסודר על מצעים ועובדות, ובסיומו יעניק לנו הציבור את קולו, מתוך רגשי הערצה והכרת תודה. הרי לא קשה לחשוב על דרכים להחזיר מלחמה. לביבי יש קופת שרצים אסטרונומית על הגב. מההסתה לרצח רבין ועד לסיגרים ולגלידה פיסטוק. מה קל יותר מלעשות גם עליו סרטים מפחידים ומעליבים? ועד מתיישבי השומרון רוצים לשחק? קולאז׳ של סרטוני תג מחיר יכול להזכיר להם מה קורה אצלם בבית. אבל בשביל דברים כאלו צריך להחליף דיסקט, ולהבין את יחסי הכוחות האמיתיים במדינה. בשביל זה צריך להתחיל להרגיש ולהתנהג כמו אופוזיציה. לא לחכות לכיבודים ולפרסים ולהעביר את יתר הזמן בגינויים ובצקצוקי לשון, אלא להילחם על השלטון. זה עדיין לא בדנ״א של השמאל. עד שנלמד, נישאר עם נתניהו.