הוא ברח מהוצאה להורג בקונגו לישראל – והביא איתו מוזיקה מטורפת

ביום רביעי הקרוב (4.1) בשעה 20:00 יערך בבית של סולידריות (מתחם התדר, מול הרומנו) ערב פאנקי, מיוחד ומרגש: שרובין נגמבה, מוזיקאי ומבקש מקלט מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, יספר את סיפורו בליווי להקתו אפרו-כאן שינגנו קצת מהרומבה הקונגולזית שהוא הביא איתו לישראל. את האירוע יפתח בר פלג, עיתונאי "הארץ", שיתן קצת רקע על מצב הקהילה הקונגולזית בישראל. כל ההכנסות מהאירוע יועברו למאבקו המשפטי של שרובין לקבל הכרה כפליט, מאבק שיוכל לקדם את החיים שלו בישראל ואת המגוון המוזיקלי של כולנו. ואם להשתמש במילותיו: "הרומבה הקונגולזית מכה שורשים בישראל, למה אני לא יכול?".

שרובין הקדיש את כל חייו למוזיקה. עוד בקונגו למד מוזיקה באוניברסיטה ועבד כמוזיקאי. כשהגיע לישראל, הוא החל להופיע בכנסיות של יוצאי אפריקה, והפך מוכר בקרב הקהילות השונות. רבים ממבקשי המקלט בארץ הסתקרנו מצלילי הרומבה שהביא איתו, ורצו שילמד אותם לנגן. כך, באופן אורגני הוא ייסד בית ספר ללימודי מוזיקה, אותו נאלץ לסגור בגלל שהיעדר המעמד לא אפשר לו לקבל את הרישיונות המתאימים – שרובין הגיע לישראל ב-2016 לאחר שברח מעיר הבירה קינשאסה בה גדל, לאחר שהותקף על ידי תומכי שלטון בעת שהופיע על במה באירוע למען זכויות אדם, אירוע בו מצאו את מותם ארבעה מחבריו ללהקה. מאז, שרובין מתמקד במוזיקה כדרך להתמודד עם הטראומה ועם הגעגועים למולדתו, אליה לא יכול לחזור מהחשש שמא יוצא להורג.

ערב אחד בזמן שישב בבר, בו התנגנה מוזיקת סלסה ורגאיי, הוא חשב לעצמו "איפה הרומבה? מה עם הרומבה?". כך עלה במוחו הרעיון להכיר לישראלים את הרומבה הקונגולזית, ודרכה גם את סיפורה של הקהילה הקונגולוזית בישראל: "רציתי שידעו בישראל שגם מקונגו בורחים פליטים שראויים למקלט". עם הזמן, הוא הכיר מוזיקאים ישראלים שהתעניינו גם הם ברומבה הגרובית עם המבטא הצרפתי, והחזון שלו הפך למציאות כשג'מג'ומים ספונטניים הפכו ללהקת אפרו-כאן, איתה הוא יופיע ביום רביעי.

עם זאת, קשיי המעמד של שרובין לא פוסחים גם על הלהקה, שכבר מקבלת הזמנות להופעות בחו"ל – אך לא יכולה להיענות להן. אמנם הלהקה והמוזיקה אותה היא מנגנת הן שילובים של מקומות ותרבויות שונות, אך היעדר המעמד של הסולן לא מאפשר לו לצאת את גבולות ישראל, או לפחות לא לחזור אליה אם יצא – על אף היותה המקום היחיד בו יש לו ביטחון. בינתיים, שרובין ממשיך להופיע בישראל בתקווה שיוכרע המאבק המשפטי אותו הוא מנהל כבר שנים במטרה שיוכר כפליט בישראל ויוכל להתחיל את חייו מחדש כאדם חופשי.

ההליכים המשפטיים גובים ממנו אלפי שקלים, אותם הוא משלם באמצעות עבודה קשה במשך 15 שעות בבית מלון, תוך שהוא ממשיך להופיע עם להקתו – הזיכרון היחידי מחייו הקודמים בקונגו. בשנה החולפת מאבקו המשפטי הפך הישרדותי במיוחד. רגע לפני שסיימה את תפקידה, החליטה שרת הפנים היוצאת איילת שקד, במעין "מחווה" אחרונה, להסיר את ההגנה הקבוצתית שהייתה נהוגה ב-30 השנים האחרונות על מבקשי מקלט מקונגו. משמעות הדבר היא שמי שלא הגיש בקשת מקלט או מי שבקשת המקלט שלו תידחה יעמוד בפני גירוש. התחושה בקהילה היא שבכך סימנה השרה לשעבר מה לדעתה צריך להיות גורלה של הקהילה הקטנה הזו – גירוש.

לפי ההערכות, בישראל חיים כ-250 אזרחים קונגולזים, שלפחות 200 מהם הגישו בקשות מקלט. מעטים ביותר קיבלו תשובות. זוהי פרקטיקה מוכרת של רשות האוכלוסין, שאינה בוחנת בקשות מקלט שמא תצטרך להכיר באנשים כפליטים. בהתנהלותה זו, דנה הרשות אנשים, שברחו מזוועות נוראיות, לחיים של המתנה תמידית ללא מעמד או זכויות בסיסיות.

נכון להיום, שרובין ממתין להחלטה מבית המשפט העליון, הערכאה השלישית אליה נאלץ לפנות כדי שתיבחן בקשת המקלט שלו והוא יוכר בתור פליט שהוא. הוא מקווה שההחלטה תשים סוף לחיים ללא מעמד כדי שיוכל אחרי שנים להביט קדימה אל העתיד ולהפסיק לעסוק בעבר: "האנשים בישראל גורמים לי להרגיש בבית, רק משרד הפנים לא נותן לי להרגיש בבית". כדי להמשיך ולממן את ההליכים המשפטיים היקרים הוא זקוק לסיוע כלכלי, ובתמורה הוא מציע לנו משהו יקר הרבה יותר – היכרות עם הסיפור האישי שלו ועם תרבות עשירה שמעטים מאיתנו מכירים.

שרובין נגמבה ואפרו-כאן יופיע בבית של סולידריות, דרך יפו 9, רביעי (4.1) 20:00. האירוע במתכונת "שלמ.י כפי יכולתך" כשכל הכנסות הערב ייתרמו לטובת סיוע משפטי לשרובין, רכישת כרטיסים כאן עם אפשרויות בין 15 ל-540 ש"ח