יאיר לפיד, תקרא את זה

על פי מחקר חדש, שינוי במדיניות הסמים בישראל יכניס לקופת המדינה 1.6 מיליארד ש"ח בשנה. עד אז, תמשיכו להיות מוגדרים כעבריינים ולחפש את הדילר שלכם

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock
16 בינואר 2014

כל מעשן חובב מכיר היטב את הקשר בין קנאביס לכסף. בימים שבהם מחיר גרם מריחואנה מגיע ל־130 ש"ח, רבים מעדכנים עמודת "כיף" בטבלת האקסל של תכנון ההוצאות החודשי. בדיון הכללי על שינוי מדיניות הסמים נדחק הנושא הכלכלי לשולי השיח -אולי כדי להשאיר את השיח העקרוני והערכי במרכז – אך מתסכל לראות שבתקופה שבה כל הוצאה ממשלתית נבחנת באופן מדוקדק והקופה הציבורית מתקשה לספק שירותים נאותים לאזרחים, ההשלכות הכלכליות האפשריות שלהמהלך נותרות לא ברורות במשך שנים. אחד האנשים שמנסה לתת פרשנות כלכלית־חברתית לנושא הוא ירדן גזית – חוקר במכון ירושלים לחקר שווקים שעם קורין סאור, מנכ"לית המכון, ביצע בשנה האחרונה מחקר מקיף בעניין.

"על רקע הדיון הציבורי בסוגיות שנוגעות לקנאביס, שמנו לב שיש מחסור בנתונים מהימנים הנחוצים כדי לקבוע מדיניות באופן רציונלי", מסביר גזית את המניעים לביצוע המחקר, ומפרט:"במיוחד חסרו נתונים על עמדות הציבור ועל ההיבט הכלכלי של שוק הקנאביס".

תוצאות הסקר שביצעתם מראות פער מעניין בין היחס לקנאביס בשימוש רפואי לבין היחס לשימוש הנועד להנאה.

"נכון. יש תמיכה גדולה בקנאביס הרפואי. רוב גדול, כ־75 אחוז, סבור כי למריחואנה יש שימוש רפואי לגיטימי. בנוגע ללגליזציה מלאה הציבור מסויג הרבה יותר, ורק רבע מהנשאלים תומכים בה. אחד הגורמים להתנגדות ללגליזציה היא התפיסה שלפיה שימוש במריחואנה מוביל לשימוש בסמים קשים (תפיסה המכונה 'סם מעבר'– ב"ט). יותר מחצי מהנשאלים הסכימו עם תפיסה זו, לעומת 38 אחוז בארצות הברית".

הבשורה הגדולה במחקר שלכם היא סכום הכסף שאותו אתם טוענים שהמדינה יכולה לחסוך ולהרוויח משינוי במדיניות הסמים -1.6 מיליארד ש"ח בשנה. זו הערכה זהירה?

"בהחלט. במחקר הערכנו שלגליזציה של קנאביס תחסוך 690 מיליון ש"ח בשנה בעלויות אכיפה, ותניב כ־950 מיליון ש"חבשנה בהכנסות ממסים ממכירת קנאביס. אחת התוצאות של מדיניות ההפללה היא מחסור בנתונים מהימנים, מכיוון שאף אחד לא עונה בסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, שהוא עוסק בסחר בקנאביס. לכן מחקר כזה חייב להתבסס על הערכות, והן זהירות מטבען".

מה הופך אותן לזהירות?

"יש הרבה דוגמאות. הערכנו לדוגמהשצרכן ממוצע צורך 94 גרם בשנה, בעוד שצרכן של קנאביס רפואי צורך בממוצע יותר מפי ארבע. הערכנו שכמות הקנאביס הנצרכת בישראל מדי שנה היא כ־25 טון, בעוד שהרשות למלחמה בסמים מדברת על הברחות שנתיות בהיקף של 100 טון".

במחקר אתם מציגים נתונים על מצב האכיפה והענישה של צרכני קנאביס. יש תפיסה עממית הגורסת כי בישראל מתקיימת סוג של "אי הפללה אפורה",שבמסגרתה המשטרה ובתי המשפט מפחיתים בצורה עצמאית את כמות המועמדים לדין על עברות סמים קלות. המגמה הזו קיימת?

"לא. המשטרה פותחת תיק פלילי ומעמידה לדין כל מי שנתפס עם כמות קטנה של קנאביס לצריכה עצמית. מדובר על כ־18 אלף תיקים פליליים בעברות קנאביס מדי שנה, כ־70 אחוזמהן בגין אחזקה לצריכה עצמית. זה נכון שבמקרה של אחזקה לצריכה עצמית, במידה שמדובר בעברה ראשונה והנאשם מודה ומתחייב לא לחזור על העברה, המשטרה נוהגת לסגור בסופו של דבר את התיק, אבל זה קורה רק אחרי הליך ממושך ויקר עבור כל הצדדים. המרחק בין המצב הקיים לבין אי הפללה רב".

הופתעתי לקרוא במחקר על מדיניות אי ההפללה הכוללת המונהגת בפורטוגל. איך דווקא הפורטוגזים הפכו לפורצי דרך בעניין הזה?

"בשנת 2001 החליטה פורטוגל להעביר את הטיפול בכל הסמים, קשים כקלים, מהתחום הפלילי לתחום הבריאותי. החוק עדיין אוסר על שימוש בסמים, אבל אין כל אכיפה פלילית נגד צרכנים. במקום זאת יש נכונות להעניק למכורים טיפול רפואי הולם. נוצרה אלטרנטיבה עבור משתמשים, שקודם לכן חששו לקבל טיפול בגלל חשש מהמשטרה. שיעור השימוש בסמים לא השתנה בהרבה, אבל שיעור המקרים הפתולוגיים – כגון הידבקות במחלות מין העוברות בהזרקה או מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר – ירד באופן משמעותי".

נשמע כמו הצלחה. איך הם הגיעו להחלטה הזו?

"זה עניין פוליטי. בזמנו היו להחלטה לא מעט מתנגדים שחששו מההשלכות של אי ההפללה. כיום יש בפורטוגלמי שמציע תיקונים ורפורמות מתונות במדיניות, אבל אף אחד לא מערער על העיקרון".

וליסבון לא הפכה למוקד משיכה ל"תיירות סמים"?

"לא. רשויות האכיפה בכל העולם נכשלו במאבק, והסמים זמינים גם במדינות אשר מפלילות צרכנים. צריך להכיר במציאות – מדיניות סמים חכמה אינה מציבה כיעד את הורדת הצריכה, אלא את הפחתת הפשע ואת שיפור בריאות הציבור. גם במהלכים הטריים בקולורדו ובאורוגוואי, שעליהם אין עדיין נתונים ממשיים, אני מעריך שנראה דפוס דומה: שיעור הצריכה לא ישתנה באופן משמעותי, שיעור הפשיעה המאורגנת יַרד, וייחסכו משאבים רבים".

באשר להליך הלגליזציה בקולורדו שבארצות הברית, שהחל ב־1 בינואר, כבר בסוף השבוע החלו להגיע נתונים ראשוניים באשר להשפעות הכלכליות של המהלך: בעלי חנויות הקנאביס דיווחו על הכנסות של יותר ממיליון דולר ביממה הראשונה בלבד. קולורדו החליטה מבעוד מועד כיצד תשתמש בכסף שעתיד להיכנס ממסים על הצמח: 40 המיליונים הראשונים יוקדשו לבנייה ולשיפוצים במערכת החינוך, והשאר ישמש לשיפור ההסדרה של מכירת הקנאביס.