זאת אולי סדרה כיפית, אבל היא לא יותר מסתם פרסומת מוצלחת

מה שאני אוהב במיוחד במשחקי מחשב זה את האופן שבו השחקן לוקח חלק בתרחישים בהם לא יוכל להיות אף פעם חלק. מרדף עם יריות מרכב נוסע, מפגש עם יצורים קסומים ביער או סתם, נגיד, לרכב על דינוזאור. עולם משחקי הוידאו כל כך רחב עד שכמעט כל פנטזיה אפשרית, והשחקן צולל לתוך עולם דמיוני ברמה שאף סרט לא יצליח לעשות. זאת אחת הסיבות שסרטים וסדרות המבוססים על משחקים אף פעם לא הצליחו יותר מהמשחק עצמו. רוב היצירות מהסוג הזה מבוססים על משחקים מוכרים ומצליחים – כמו Need For Speed, "האחרונים שבינינו" ו-"מורטל קומבט" – אבל מה קורה כשלוקחים משחק בינוני והופכים אותו לסדרת אנימציה? ובכן, "ארק: הסדרה המצוירת", זה מה שקורה. 

>> מה חדש בדיסני: 6 סדרות חדשות וסרט שבטח תרצו לראות באפריל

בשבוע שעבר שירות הסטרימינג של פרמאונט הפתיע את כולם עם פרסום חלק ראשון (שזה 6 פרקים) של סדרת אנימציה חדשה שיצאה ללא הודעה מוקדמת, ומבוססת על המשחק Ark: Survival Evolved – משחק הישרדות מרובה משתתפים בו השחקנים נזרקים על אי מלא בדינוזאורים ויצורים נכחדים, וצריכים להתאגד לשבטים כדי לשרוד. בדרך כלל במשחקים מהסוג הזה העלילה לא ממש משנה, אבל עבור קהל השחקנים היא מוסיפה הרבה נפח. ב-"ארק: סדרת האנימציה", לקחו את העלילה הדלה שסובבת את המשחק, והרחיבו אותה בהרבה.

במרכז הסיפור של הסדרה עומדת הלנה, דמות מוכרת גם מהמשחק, ביולוגית אוסטרלית שמוצאת את עצמה על אי מבודד ושורץ דינוזאורים ויצורים שרוצים לאכול אותה. מהר מאד היא מגלה שגם בני האדם שנמצאים על האי לא מאד סימפטיים. ככל הנראה לא מדובר ביצירת מופת טלוויזיונית, אבל אי אפשר להתכחש לכיף הטבעי שבסדרת אקשן דינוזאורים בהילוך גבוה. לדינוזאורים עצמם יש מספר מוגבל של שימושים: הם יכולים להיות חיית מחמד, כלי תחבורה או כלי נשק. כשהם לא אף אחד מהדברים הנ"ל לרוב הם בטבע ומהווים סכנה מיידית להלנה. זה לא קונספט חדש, אבל נכון תמיד חלמתם לרכב על דינוזאור בילדות? אז כאן תקבלו את מבוקשכם.

הסדרה לוקחת לא רק את הסיפור האישי של הלנה, אלא גם מפרטת על דמויות אחרות מוכרות מהמשחק – והשילוב בין כל התרבויות השונות מייצר פסיפס אנושי מעניין ומרענן. גם ליהוק הקולות הממש מפורסמים היה ממש מפתיע. לא ציפיתי לראות סדרת אנימציה שצצה משום מקום, עם מדבבים כמו מוניקה בלוצ'י, אלן טודיק, וין דיזל, ג'רארד באטלר, אליוט פייג', דייוויד טננט, וכמובן את מישל יאו, שאי אפשר לפספס את הקול שלה. זה ממש מפתיע שאני יכולתי לזהות את הקולות השונים ואולי בגלל זה היה מדובר בעבודת הדיבוב הכי טובה שראיתי בשנתיים האחרונות. ההתאמה של הקול לדמויות המצויירות היא כמעט מושלמת.

ובכלל, האנימציה מרגישה ייחודית ולא בנאלית. היא אמנם לא מחדשת בהרבה, אבל כן מצליחה להיות מספיק מעניינת בשביל שנהנה מהסדרה. המראות של דינוזאורים נלחמים אחד בשני ושל אקשן פרימיטיבי עם נגיעות עתידניות מצליחות להימנע מרפטטיביות, ומבחינת אלמנטים מסויימים, ממש ניתן להרגיש כאילו אני משחק במשחק וידאו. לאו דווקא "ארק", אבל משחק וידאו כלשהו. הקרבות, לדוגמה, מכילים טקטיקות שאפשר לזהות ממשחק מחשב – כמו לברוח למקום שבו העכביש הענק לא יכול להגיע אליך, להתחמק מאויבים מסויימים בעזרת טיימינג נכון, וגם שימוש בסביבה כחלק מהקרב. האלמנטים האלה קיימים בסדרה, וכמעט בכל סצנת קרב אפשר לראות אותם.

זאת סדרה מהנה, אבל יותר מהכל, היא פרסומת. פרסומת מוצלחת – וגם מפרסומות אפשר להנות – אבל עדיין פרסומת. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמשחק הבא בסדרה צפוי לצאת לקראת סוף 2024. וכך נפתרה לנו תעלומת הסדרה בהפתעה, כי הטיימינג מסגיר הכל – הסדרה בסך הכל נועדה להעלות את המודעות למשחק שספג ביקורות בינוניות ומטה. בהיעדר אמירה בעלת משמעות, זאת בסך הכל פרסומת טראשית ומבדרת ומאד יקרה למשחק.

מי *לא* היה רוצה לרכב על דינוזאור?! "ארק: הסדרה המצוירת". (צילום: יח"צ פרמאונט פלוס)

יש ב-"ארק: הסדרה המצוירת" המון הצלחות – האנימציה המעולה, קאסט הדיבוב מלא הכוכבים, וכמובן, הכיף המזוקק שהוא אקשן דינוזאורים. נהניתי מלצפות בסדרה. האם הרגשתי שלמדתי משהו? שהרגע חזיתי ביצירת אמנות? האם אני אמליץ לכל מי שאני רק פוגש לראות את הסדרה הזאת כי היא תשנה את חייו לנצח? כנראה שלא. אבל היא עושה את מה שהיא אמורה לעשות: מכניסה את הצופה לעולם המופלא של "ארק", ומכירה את המשחק ליותר אנשים. נו טוב, כמו פרסומת טובה.