בג"ץ לתושבי דרום-מזרח תל אביב: יש כיפת ברזל, תסתדרו

חדשות רעות לתושבי תל אביב: בג"ץ דחה את עתירתם של תושבי דרום-מזרח תל אביב נגד פיקוד העורף ועיריית תל אביב-יפו, במסגרתה דרשו התושבים להציב ממ"דים ניידים או מיגוניות זמניות באזורים שבהם אין מקלטים ציבוריים אליהם יכולים להגיע התושבים בזמן ההתרעה, רובם בשכונות כפר שלם, עזרא והארגזים.

>> מכה בעורף: החמאס הרס את הדירה התל אביבית השכורה שלי
>> ילדים, לשכב על הרצפה וידיים על העורף. זה "הכי מוגן שיש"

העתירה הוגשה לפני שבועיים בידי הוועד למיגון דרום-מזרח תל אביב ותושבי השכונות, לאחר שהעירייה ופיקוד העורף השיבו בשלילה לפניות ובקשות להצבת מיגון כזה, וגלגלו הלאה את האחריות למיגון התושבים. המחסור במיגון בשכונות הישנות של תל אביב – כולל אזורי דרום-מרכז העיר – הורגש במיוחד בשבועות הראשונים של המלחמה, כשמטחים יומיומיים של רקטות נורו על העיר, ובמספר מקרים הצליחו לחדור את מערך כיפת ברזל ולפגוע בבניינים בעיר. מרבית הנפילות בתל אביב, יש לציין, היו באזורי דרום-מזרח העיר ויפו.

לא רק בדרום-מזרח העיר. מבנה בפלורנטין שנחרב אחרי פגיעת רקטה, אוקטובר 2023 (צילום: אספיר איובוב)

שופטי בג"ץ קבעו כי אין עילה להתערבותם בהחלטות פיקוד העורף והעירייה, ונימקו זאת בעובדה לפיה שונתה מדיניות המיגון בישראל והיא מתעדפת מרחבים מוגנים בבתים על פני הקמת מקלטים ציבוריים נוספים, וכי האחריות על מיגון הבתים הפרטיים חלה על בעליהם. השופטים אף ציינו כי המיגון הפיזי במקלטים וממ"דים הוא רק מרכיב אחד במדיניות המיגון, הנשענת בעיקר על מערכת כיפת ברזל ומערכות הגנה צבאיות נוספות.

בפסק הדין קבעו השופטים כי על פי הנתונים שנאספו בידי פיקוד העורף והעירייה, "מערכת זו מסכלת את רוב רובו של האיום הנשקף לכלל אזרחי ישראל ובזכותה התרחשו ברחבי העיר אירועי נפילות בודדים. כמו כן, פיקוד העורף מנהיג כאמור את מדיניות 'הכי מוגן שיש' לבחירת המרחב המוגן התקני ביותר בזמן התרעה נתון". בהמשך ממליצים השופטים לתושבים, על פי אותה מדיניות, "לבחור חדר פנימי ככל הניתן, בו יש כמות מינימלית של חלונות או דלתות ולהתרחק מחרסינות ומזכוכיות". נייס.

הכי מוגן שיש. הבניין שנפגע מפגיעה ישירה בצפון הישן, 7.10.23 (צילום: ג'ק גואז/AFP/גטי אימג'ס)

בעיריית תל אביב-יפו קיבלו את פסק הדין בסיפוק, והדגישו כי בית המשפט קיבל את עמדת העירייה, לפיה בהיעדר כמות מספקת ברמה הארצית והיעדר שטחים מתאימים, לא רק שאין כל היתכנות מעשית להציב ממ"דים יבילים – אלא שגם הצבת מספר סמלי של ממ"דים יבילים בשכונות עלולה להיות מסוכנת, לגרום לתחושת מיגון שגויה, להתקהלות ולסכנות נוספות לציבור.

עוד הדגישו כי בית המשפט ציין שהעירייה "פועלת באופן רציף ובשיתוף פעולה הדוק עם פיקוד העורף על מנת לספק פתרונות מיגון ציבוריים לכל תושבי העיר, ולשם כך משקיעה משאבים רבים. במסגרת זו העירייה השקיעה בשיפוצם של למעלה מ-200 מקלטים ציבוריים; נערכו ביקורות של פיקוד העורף על מנת לוודא את כשירותם ואת אחזקתם התקינה של המקלטים; נערכו סקרי מיגון הנדסיים במאות חניונים תת-קרקעיים לצורך איתור החניונים המתאימים לשמש כמחסים ציבוריים בשעת חירום ואושרו למעלה מ-150 חניונים כאמור; ננקטו צעדים כדי לייעד מראש תחנות תת-קרקעיות של הרכבת הקלה כמחסים ציבוריים המונים; ואושרה תוספת תקציב (של 50 מיליון ש"ח) לטובת תכנון והוספת שטחי מיגון לגני ילדים בעיר אשר יוכלו לשמש אף הם את הציבור כמחסה ציבורי".

"השינוי יגיע מבפנים". זהר טל, מועמד רשימת תקווה חדשה (צילום: אלעד מלכה)

את המאבק המשפטי הוביל כאמור "הוועד למיגון דרום-מזרח תל אביב" באמצעות עורכי הדין אוהד יאראק ודניאל טלמון, כשמאחורי הוועד עומדים תושבי שכונות ואנשי רשימת "תקווה חדשה" בהובלת יובל צלנר המתמודד גם על ראשות העיר. את הוועד הקים זהר טל, מספר 2 ברשימה ותושב כפר שלם, שעזב את הליכוד יחד עם גדעון סער והתמקם במקום ה-26 ברשימת המחנה הממלכתי בבחירות האחרונות לכנסת. הפסיקה התקבלה מן הסתם באכזבה בקרב הפעילים, בעיקר עם התעלמותה המוחלטת מדו"חות מבקר המדינה החריפים בנושא מיגון העורף בעשירונים הנמוכים.

"אנחנו מצרים על החלטת כבוד השופטים שלא להתערב בהתנהלות העירייה אשר מפקירה את מיגון התושבים", אמר טל בתגובה, "העירייה מתייחסת לדרום מזרח תל אביב כאל החצר האחורית של העיר. הכרעת בית המשפט רק מדגישה את העובדה ששינוי ביחס של עיריית תל אביב-יפו לתושביה יגיע מבפנים, מתוך מועצת העיר וראשות העיר. היום כולם מבינים יותר מתמיד שב- 27.2 חובה כל התושבים לצאת לקלפיות על מנת להביא תקווה חדשה לתל אביב".