חומר לחתונה: פלאפל הטבעות החדש הוא הרבה יותר מגימיק
שר הטבעות, הפלאפלייה החדשה בשפירא מצליחה לפתור את אחת הבעיות המביכות של מנות הפלאפל לדורותיהן
בשנים האחרונות, ככל שמחירי השכירות בפלורנטין השוו עצמם למחירים במרכז העיר, החלו בעירייה להמציא שכונות חדשות שכביכול תמיד היו כאן. לשכונות שמות גנרים כמו ״נווה דן״, ״נווה צה״ל״, ״נחלת יצחק״. לאחרונה אפילו שמעתי על ״כפר שלם״. על מי אתם עובדים? אחת מהשכונות האלה שהפכה כר פורה לג׳נטריפיקציה היא כמובן שכונת שפירא, שנוסדה לפני בערך שלוש שנים כשאנשים מפלורנטין חיפשו שכונה חדשה שבה בעלי הבית עוד מאפשרים לשוכרים לגדל ראסטות.
הבולסים מבינכם ודאי מכירים את שכונת שפירא כמעוז המטבח הבוכרי. ברחוב מסילת ישרים לבדו נמצאות חנן מרגילן שהפכה למוקד עליה לרגל ומאפיית מרכז אסיה. כעת, באותו רחוב, נפתח פלאפל חדש, ״שר הטבעות״ שמו. המקום פעל במקור ברחוב מלכי ישראל כפיילוט במהלך 2018 תחת השם ״הפלאפל של אבא״. כעת, שנתיים לאחר הפיילוט, הבן של האבא החליט שהפיילוט הצליח, וכדאי לתת לו לרוץ כסדרה במשך כמה עונות.
המזללה החדשה בוהקת, רצופה בקרמיקות מקושטות. בתל אביב של 2020 גם פלאפל חדש שנפתח לא יכול להרשות לעצמו שלא לעבור שיפוץ מסיבי. במקום לא מקבלים אשראי, ואם אתם מחפשים כספומט באזור – נדפקתם. כלומר, נדפקתי. לאחר נדודים אין ספור ועמלה של 6.9 ש״ח חזרתי למקום וחיכיתי בתור בזמן שאיציק, הבן של אבא, הבעלים והפלאפל-מן של המקום, מטגן בו-במקום את הפלאפלים ונותן לממתינים לטעום.
עת ההרכבה מגיע. איציק מתחיל במריחה של קרם עמבה וחריף, מכניס שני פלאפלים, ודוחף סלט, כרוב כבוש, חמוצים, בצל, פטרוזיליה, עוד שליכטה של קרם, עוד פלאפלים, ואז עוד שליכטה. לבסוף הוא בוזק מעט פתיתי בצל מטוגנים כמו השף התורכי ההוא עם המלח. המנה שמתקבלת יפה וזהובה.
הפלאפל ב״שר הטבעות״ כשמו כן הוא, טבעתי. אם לרגע זה נשמע כמו גימיק, זה ממש לא מרגיש כמו אחד. אתם ודאי מכירים את המבוכה שבאכילת פלאפל שתוכו לא התבשל. במקרה הזה, החור שבאמצע טבעת הפלאפל מאפשר לבלילה להיטגן לחלוטין בזמן קצר, וכך לשמור על רכות נפלאה, בזמן שהמעטפת עצמה קראנצ׳ית מהרגיל. הפלאפל במקום הוא מהסוג הירוק, ובפירוש יש לו טעם ״מסויים״, כזה שיהדהד בפעם הבאה שנחזור למקום, תכונה שכל פלאפל שמתיימר להפוך למיתולוגי חייב להתהדר בה.
הבניה של איציק את המנה הצליחה. הביסים הראשונים הם על טהרת הפלאפל וקרם העמבה (שגם בו העמבה רק מהדהדת אך לא משתלטת), כאשר ככל שמתקדמים למרכזה הטעמים של התוספות מצטרפים לתשלובת. בסוף המנה מגיעים לאותו סוף מעוך וספוג בטעמים רטובים ומרוכזים. עם זאת, יתכן ושלוש השליכטות של קרם העמבה היו שליכטה אחת יותר מדי. גם שעות לאחר האכילה עדיין הייתי מפוצץ, וטעמו של הפלאפל (ככל פלאפל) נשאר למשך שעה בנחיריים, אך בעדינות ומתינות שאיפשרו להתגעגע אליו לאחר מכן.
בעיר שבה לא נותנים מספיק כבוד לפלאפל (ב-6 שקלים) או נותנים לו יותר מדי כבוד (21 שקלים) אך הגיוני שננדוד עד לשכונת שפירא בשביל מנה הגונה שזוג צעיר עדיין יכול להרשות לעצמו. סוף סוף פלאפל שאפשר להגיד עליו – אני רוצה אותו, ולכן כדאי שאשים עליו טבעת.
כוכבים: 4
מחיר: 15 ש״ח למנה
וייב: פלאפל בחנות חרסינה
טעים: ממש
טבעוני: כן נו
מסילת ישרים 92 תל אביב, 076-5403445, ראשון-חמישי 10:00-22:00 שישי 10:00-16:00