שובבה, מצחיקה ושובת לב: אי אפשר לעמוד בפני הקסם של "ברבי"

"ברבי" (צילום: יחסי ציבור)
"ברבי" (צילום: יחסי ציבור)

"ברבי" הוא סרט שהוא נס, בהתחשב באופן שבו הוא נולד, וברגעים מסוימים העונג שהוא מספק עולה על גדותיו. מרגו רובי נולדה לתפקיד הזה, אבל ריאן גוסלינג הוא השוס האמיתי של הסרט בתפקיד שלגמרי שווה אוסקר. והבמאית גרטה גרוויג? שרק תמשיך לעשות עוד ועוד סרטים

21 ביולי 2023

רק גרטה גרוויג יכולה להפוך מעשיה דידקטית המשובצת בנאומים פמיניסטיים ובחיוויי PC עדכניים לסרט כל כך מצחיק, שובב, מקסים ושובה לב. כשחושבים על כך ש"ברבי" הוא תולדה של יוזמה עסקית של חברת הצעצועים מאטל, זה בכלל נס. אבל מעל העיצוב המוקפד לפרטי פרטים (באופן שמזכיר לפעמים את העולמות של ווס אנדרסון) של הפרסומת הזאת למוצרי החברה, נושבת רוח השטות הפרועה והחיננית ששרתה על "פרנסס הא", והיא שהופכת את הסרט עתיר התקציב ליצירה אידיוסינקרטית שקשה לעמוד בפניה. ברגעים שבהם "ברבי" הופך למחזמרים (מז'אנרים שונים) העונג עולה על גדותיו.

הטריילרים של "ברבי" ייצרו את הרושם שמדובר במעין גרסה ורודה של "מטריקס", שבה הבובה המושלמת, המתגוררת בתוך פנטזיה שבה כל יום הוא היום הכי נפלא, מגלה את האמת על העולם של בני האדם. מתברר שהטריילרים התייחסו רק לחלקו הראשון של הסרט, וש"מטריקס" הוא רק אחד ממקבץ הסרטים ש"ברבי" פורס בפנינו בתחילתו. זה בכלל מתחיל עם פרודיה נפלאה על "2001: אודיסיאה בחלל", שמשתמשת בפריימים מתוך הסרט המקורי כרקע לתיאור עידן פרהיסטורי שבו הבובות שאיתן שיחקו הילדות נראו כמותן ולא כמו דוגמניות-על.

איפה ניאו? "ברבי" עושה את "המטריקס" (צילום: יחסי ציבור)
איפה ניאו? "ברבי" עושה את "המטריקס" (צילום: יחסי ציבור)

בהמשך מוגשים לנו רפרנסים ל"המופע של טרומן", "פלישת חוטפי הגופות" (גרסת 1978) וכאמור "מטריקס". אבל שלא כמו ב"אל תדאגי יקירתי" של אוליביה וויילד, שמתרחש גם הוא במקום דמוי אוטופיה ונראה כמו שמיכת טלאים שנתפרה מרעיונות שהורמו מסרטים אחרים ולא התגבש ליצירה שלמה, כאן הקריצות לסרטים שנוצרו על ידי גברים (לפני ש"האחים וואשובסקי" יצאו מהארון כאחיות) מייצרות מעין שטיח של אסוציאציות שברבי מועדת עליו, לפני שהסרט מפנה להם גב ויוצא לחיים עצמאיים.

סרט ש"ברבי" אינו מתייחס אליו, אבל ללא ספק מודע לו, הוא "סופרסטאר – סיפורה של קרן קרפנטר" של טוד היינס. הסרט המחתרתי מ-1987 גולל את סיפורה הטראגי של הזמרת שמתה מאנורקסיה באמצעות בובות ברבי (מזויפות, כדי לא להסתבך עם חברת מאטל). ליהוק הסרט בברביות ניסח הערה חדה על תרומתן של הבובות למסחור הגוף הנשי ומשטורו. הנושא הזה עולה, כמובן, גם בסרטה של גרוויג, אף שהוא מוגש לנו עם חיוך.

סופרסטאר (הסרט בשלמותו):

אחרי הפתיחה הקובריקית, המספרת הלן מירן מובילה אותנו לשלבים הבאים באבולוציה, כשבעקבות הברבי הבלונדינית הסטריאוטיפית הראשונית (מרגו רובי) נבראו מגוון ברביות בעלות קריירות מכל הסוגים, וגם בובה בהריון שאינה מיוצרת עוד (אמרלד פנל, יוצרת "צעירה מבטיחה"). כולן מתגוררות בהרמוניה מופלאה בארץ הברביות, שם הן מכתיבות את הטון, בעוד בובות הקן הגבריות לא באמת מעניינות אף אחת. בהיפוך מחויך של העולם האמיתי, כל ייעודם של הבובונים הוא לנסות ללכוד את עינן של הברביות, שאם לא כן אין להם קיום. אך הברביות עסוקות בדברים חשובים יותר, כמו מסיבות וניהול ארצן.

ברביות שולטות בעולם שלי. "ברבי" (צילום: יחסי ציבור)
ברביות שולטות בעולם שלי. "ברבי" (צילום: יחסי ציבור)

נדמה שמרגו רובי האחת והיחידה נולדה לתפקיד ברבי, או שבעצם הסרט הזה נולד בשבילה. ברגע רפלקסיבי המספרת אף מתייחסת לליהוק שלה לתפקיד. אבל דווקא ריאן גוסלינג מתגלה כשוס של הסרט בתפקיד קן שמתמודד עם קשיים בהגדרתו העצמית עד שהוא מתוודע לפטריארכיה של העולם האמיתי ושואל ממנה את כל הרעיונות הלא נכונים. גוסלינג מצחיק בצורה בלתי רגילה, וגם נוגע ללב בבלבול שלו, וכולי תקווה שיזכה במועמדות לאוסקר על התפקיד, אף שזה לא מסוג התפקידים שלרוב זוכים עליהם במועמדויות לאוסקר. בכלל הסרט מלוהק נהדר מקיר לקיר, עם קייט מקינון, איסה ריי, אמה מקיי וניקולה קוכלן ("ברידג'רטון") כברביות, סימו ליו ("שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות") וג'ון סינה כקנים, ואמריקה פררה המקסימה כאימא מתוסכלת לבת עשרה. יש גם תפקיד מרגש לריאה פרלמן הוותיקה, שלא אחשוף אותו כאן.

רגעים שבהם העונג עולה על גדותיו. "ברבי" (צילום: יחסי ציבור)
רגעים שבהם העונג עולה על גדותיו. "ברבי" (צילום: יחסי ציבור)

בהגיעה לעולם האמיתי ברבי מתאכזבת לגלות שאפילו בנות דמותה הקרייריסטיות כבר לא נחשבות למודלים פמיניסטיים, ושהנערות המודעות של היום השאירו אותן מאחור. המפגש שולח אותה לפתח הכרה עצמית חדשה, אבל זה לא פשוט במאה הנוכחית שבה אנחנו מוצפים בשלל מסרים מנוגדים.

ריאן גוסלינג גונב את ההצגה, ככה זה גברים. "ברבי" (צילום: יחסי ציבור)
ריאן גוסלינג גונב את ההצגה, ככה זה גברים. "ברבי" (צילום: יחסי ציבור)

הרכיב הפחות מוצלח של "ברבי" הוא חבר המנהלים הכל גברי של מאטל, בהנהגתו של וויל פרל. האירוניה שבחבורת גברים המייצרים בובות לילדות חשופה מדי ומשומשת מדי. עם זאת, גרוויג מריצה את החבורה הזאת על המסך במרדף אבסורדי בסגנון הקומדיות האילמות, כך שגם הם זוכים להעלות חיוך או שניים על פני הצופות. זה סרטה הרביעי של גרוויג כבמאית ("ליידי בירד", "נשים קטנות") והשלישי שכתבה עם בן זוגה נואה באומבך ("פרנסס הא"), ואני רק רוצה שתמשיך לעשות עוד ועוד סרטים.

★★★★ 4 כוכבים
Barbie בימוי: גרטה גרוויג. עם מרגו רובי, ריאן גוסלינג, וויל פרל, מייקל סרה. ארה"ב 2023, 114 דק'