המסעדה ובר היין ברוט תיסגר, וסצנת האוכל לא תהיה אותו הדבר

ברוט. צילום: דור קדמי
ברוט. צילום: דור קדמי

אאוץ', זה אחד שכואב: הוא נולד כבר יין, אבל עשה את שמו הגדול דווקא בזכות חוויית הפיין דיינינג הייחודית וההרפתקנית של האוכל. הברוט יסגר בסוף חודש פברואר, וכבר מעכשיו אנחנו מתחילים להתגעגע לפסטה בעלת 43 החלמונים. איך אפשר שלא להתגעגע?

4 בינואר 2024

אנחנו לרוב מעדיפים לדווח לכם על מקומות חדשים שנפתחים בעירנו, אבל בתקופה שכזו אין ברירה, ונראה שלצד ידיעות כאלו, נראה יותר ויותר ידיעות על עסקים שסוגרים את דלתותיהם. באמת קיווינו שלא נצטרך לדווח על גל סגירות, אבל המציאות טופחת על פנינו, ויש להודות שאולי אין פה יותר מדי הפתעות. ועכשיו, כפי שדווח לראשונה על ידי חיליק גורפינקל ב"כלכליסט", המסעדה (ובר היין, טכנית) ברוט תיסגר בסוף חודש פברואר, אחרי עשור של פעילות.

נתגעגע לרמה הזו. ארוחת טעימות בברוט (צילום: חיים יוסף)
נתגעגע לרמה הזו. ארוחת טעימות בברוט (צילום: חיים יוסף)

אם כך, גם מסעדת ברוט מצטרפת לגל הסגירות הקשה, שהחל עוד לפני המלחמה עם הסגירות של ארטל פורמל, לה סיטה, שיינע ותמנע, בין היתר. אליהן הצטרפו מסעדות רבות שלא לגמרי חזרו לעצמן מאז הלחימה – בין אם במעבר לטרנדי ההמבורגר-שף (OCD, שילה של שרון כהן), ובין אם הקפאת פעילות עד שיתברר העתיד. קשה לומר שזה מפתיע, אבל גם דברים צפויים יכולים להיות כואבים. נתגעגע במיוחד לפסטת 43 החלמונים, המכונה "טייארין של 43 ביצי חופש", שהיתה פסטה שנועדה לגעגוע.

מסעדת ברוט פעלה במהלך עשר השנים האחרונות ברחוב נחלת בנימין, והפכה לבר יין קולינרי על אמת. כזה שלא מתחנף ללקוחות, לא מפחד מהתנסויות בטעמים, ומביא למרכז הבמה יקבים ויינות קטנים ולא שגרתיים וחומרי גלם ייחודים. השפים יאיר יוספי ועומר בן גל פיתחו שפה קולינרית מתוחכמת לאניני טעם, ושמו דגש על בישול לפי תוצרת עונתית ומקומית. לפעמים התוצאות היו מרהיבות וביטאו יד מיומנת ומחשבה מחוץ לקופסא, ולעיתים היו אוונגרדיות וקשות לפענוח. אבל מה שבטוח, זה אף פעם לא היה משעמם. למעשה, אף מנה שהוגשה בברוט לא דומה למנה שמוגשת במסעדה אחרת, וגם כל ארוחה בברוט הייתה שונה מקודמתה.

הפעם זו באמת מכה קשה. ברוט (צילום: נועם רון)
הפעם זו באמת מכה קשה. ברוט (צילום: נועם רון)

לא הייתה כאן נפילה לטרנדים או ניסיון להתחנף, אלא נאמנות לרעיונות מקוריים, למרכיבים איכותיים וליצירתיות שהרקיעה שחקים. התפריט שהתחלף תדיר לפי התוצרת המקומית, כלל מנות מהמטבחים האירופיים הקלאסית עם נגיעה מקומית. וכשאנחנו אומרים מקומית, אנחנו מתכוונים גם לערבית-מקומית: ניוקי פריקי, טחול ממולא, ירקות מחברון, עשבי תיבול שלוקטו מכפרים, דגים טריים מהים התיכון וכמובן, קינוח הלייאלי ביירות, שהיה בערך הדבר היחיד שקבוע בתפריט.

ברוט נשארה נאמנה לעצמה, וסגירתה מבטאת יותר מכל את הלכי הרוח הנוכחיים – לאנשים יש פחות זמן, אנרגיה, פנאי ובוודאי שכסף להפנות לקולינריה גבוהה. זה עידן ההמבורגר, הפיצות והאוכל מנחם. יוספי ובן גל פיתחו במהלך השנים האחרונות את Mediterranean Food Lab – מעבדה המפתחת תמציות טעם וריח על בסיס התססה, ולפי הדיווח של דורפינקל, מתכוונים להעתיק את פעילותם לסניף הפריזאי של המעבדה בסוף השנה, אז אל תבנו על מקום חדש מהם בקרוב.

אבל, לא נאמר נואש. כפי שפרסם נדב בורנשטיין במאקו, אחרי שברוט תיסגר בסוף פברואר תיפתח במקומה מסעדה נוספת של היזם הקולינרי ואחד מהאנשים החשובים של חיי הלילה התל אביבים – דוד טור, שגם היה מבעלי הברוט. יש לכם עוד חודש אחד לאכול פסטת טייארין מ-43 חלמונים והרבה חמאה. אל תחמיצו.
נחלת בנימין 36, 03-510-2923