תוצאות הבחירות הן שבר משמעותי לקהילה הגאה, והפעם זה אישי
רובי מגן, מנהל המרכז הגאה של תל אביב- יפו, בטור מיוחד על איך תל אביב תישאר בראש המחנה לשמירה על זכויות הלהט"בים: "השבר הפעם הוא אינו בהרכבת ממשלה עם מפלגות שמצהירות שלא יקדמו חוקים לשוויון, אלא במפגש מחודש עם דמויות שהיינו רגילים ורגילות לראות מהצד השני של הכביש, בעודם מפגינים נגדנו".
הוויכוח שניצת על תוצאות הבחירות הוא חיוני, ועומד בבסיסה של כל דמוקרטיה. מצד אחד, יש הטוענים כי תוצאות הבחירות מבטאות את הכרעת הרוב ויש לקבלה. מצד שני, אחרים נחרדים מההסכמים הקואליציוניים, המסתמנים ככאלה שמפרקים את משרדי הממשלה ושפניהם לשינוי משמעותי ביחסי הרשויות. איזה יופי שניתן להתווכח במדינה דמוקרטית וחופשית. אולם, מתחת לדיאלוג הדמוקרטי הזה, תוצאות הבחירות האחרונות הן מבחינת שבר משמעותי לקהילה הגאה. ככל שהולכת ומתבהרת התמונה, נראה כי העניין הוא לא מפלגתי. הוא פרסונלי.
בעשורים האחרונים תמיד היו שותפות אנטי להט"ביות לממשלות ישראל, ואלה התבטאו נגד שוויון בחוק לקהילה הגאה, בקמפיינים ובראיונות. אך הפעם, הניצחון האנטי להט״בי הוא פרסונלי. הדמויות והאנשים איתם נחתמים ההסכמים הקואליציוניים הם לא אחרים מאשר הנואמים הראשיים בהפגנות נגד הקהילה הגאה, אלה שהפיצו קמפיינים אנטי להט״בים מובהקים. וזהו השבר. הקושי הפעם הוא אינו בהרכבת ממשלה עם מפלגות שמצהירות שלא יקדמו חוקים לשוויון, הקושי הוא במפגש מחודש שלנו עם דמויות שהיינו רגילים ורגילות לראות מהצד השני של הכביש, בעודם מפגינים נגדנו.
ולא מדובר בכמה עשורים אחורה. רק ב-2019 התייצב איתמר בן גביר בהפגנת ארגון להב״ה מאחורי שלטים ״זה לא גאווה זו תועבה״ ו״אל תתנו להם ילדים״. באותה הפגנה קרא בן גביר, השר לביטחון פנים (לאומי) המיועד, לחשוב מחדש על רמת האבטחה שמספקת המשטרה למצעד הגאווה בירושלים. כן, אותו מצעד בו נרצחה הנערה שירה בנקי, רק 4 שנים קודם.
את ה״ניצחון״ של הקהילה הגאה בעשורים האחרונים אפשר לסמן כניצחון של ״אווירה״. בהיעדר מושג מדויק, ובהיעדר חקיקה מתקדמת בנושא, ניתן להבין שהקבלה ההולכת וגדלה, הפתיחות של אנשי חינוך וטיפול ושל ראשי וראשות הערים והתמיכה של המשפחות הגרעיניות שלנו – מושפעות בעיקר מאווירה שהלכה והתקבעה בחלקים גדולים של החברה בישראל.
מי הם המנהיגים והמנהיגות שהובילו לשינוי? מי הם סוכני השינוי שפעלו למענו, למרות הדעות הקדומות, הלהט״בופוביה והשליטה הבלתי מעורערת של השמרנות והסטטוס קוו בישראל? בראש ובראשונה אלו הפעילים והפעילות מהקהילה. סוכני השינוי האחרים הם שותפים אמיתיים ויציבים שלנו בעמדות מפתח. כמעט 25 שנים חלפו מאז צעד רון חולדאי, אז מועמד חדש לראשות העיר, במה שרבים נוטים לציין כ״מצעד הגאווה הראשון״. באותה השנה נבחר חולדאי לראשות העיר ומה שקרה לקהילה הגאה ב-25 השנים מאז הוא לא פחות משינוי רדיקלי.
אל מול רתיעתה של המדינה ומוסדותיה ממתן שירות הוגן ושוויון זכויות לקהילה הגאה, בנתה עיריית תל אביב-יפו תכנית עבודה מקיפה ורחבה שהתחילה במימון והפקת המצעד הגדול בישראל וממשיכה בתמיכה כספית משמעותית לארגוני הקהילה ובבניית המרכז הגאה החדש שאחראי על הנושא בעיר ונותן שירותים של רווחה, חינוך, תרבות ופנאי. המאבק של חברות הקהילה והארגונים לקיום הלכה למעשה של המודל התל אביבי למתן שירותים שוויוניים לקהילה הגאה, הוא זה שבנה את האווירה השואפת לשוויון בשנים האחרונות. האווירה הזו הקלה עלינו ברחבי הארץ. היא סימנה למשפחות שלנו לקבל אותנו כשיצאנו מהארון, לחברים שלנו מהצבא לקבל אותנו בפלוגות ובגדודים וגרמה לגננת לייצר אווירה שוויונית למשפחות חדשות.
כאמור, עדיין מדובר באווירה. בדעה כללית שרגישה ללחצים חיצוניים, נורמה כללית שמעולם לא הגיעה לכל חלקי העיר והמדינה. ללא מערכת חוקים שוויונית, ואל מול המפגש המחודש עם הפעילים נגדנו שנכנסו הפעם לממשלה, מדובר בשבר ובסכנה משמעותית. העיר תל אביב-יפו שואפת ומקיימת את הרצון להוות מודל לקידום ערכים של שוויון ודמוקרטיה, כשבתוכה המרכז הגאה כסמן חד וברור למען הקהילה הגאה. במקביל לניסיון של הפעילים והפעילות והתושבים והתושבות לצאת ולמחות ולשנות את מעמדנו בחוק, אנחנו מתייחסים ברצינות לתפקיד שלנו להמשיך ולהיות המקום שמשמר בתוך העיר והחוצה, אל כל החברה בישראל, את הנורמה שנראתה לחלקנו לאחרונה כטבעית: שאנחנו שווים ושוות אל מול החוק, שאנחנו ייחודיים ותורמים לחברה הישראלית בייחודיות שלנו.
מלבד מצעד הגאווה המתקיים ביוני, ולקראת סוף השנה האזרחית, אנחנו דואגים להפיק ולקיים אירועים ומופעים גדולים וקטנים לכולם וכולן. במהלך חנוכה מתקיימים מופעים, הדלקת נרות, מסיבות, כנסים וירידי אמנות ששמים את הגאווה במרכז. תזמינו את המשפחות והחברים שלכם ושלכן. נוכחות גדולה ומרשימה היא חיונית באירועי התרבות שלנו, כמו שהיא חיונית גם בנשיאת דגלי גאווה בהפגנות. תבואו, תשמחו, תרקדו, תשירו ותיאבקו איתנו.