הקרב האחרון על גבעת עמל: האם התושבים יקבלו פיצויים מוגדלים?

פעילים ותיקים ותושבי גבעת עמל יתייצבו היום (א') ב-20:00 בשכונה במה שאולי תהיה ההפגנה האחרונה שלהם נגד פינוי התושבים. אם זו אכן תהיה ההפגנה האחרונה, היא תחתום מאבק של עשרות שנים על אחת מקרקעות המריבה העתיקות בעיר. צווי הפינוי ל-15 המשפחות האחרונות שעדיין מתגוררות בשכונה מיועדים להתממש החודש בין התאריכים ה-10 ל-17. בהנחה שזה אכן סוף פסוק, ולא ירשמו עד אז תהפוכות דרמטיות – המשפחות יפונו עם פיצויים מופחתים ולא כפי שקיוו – והקרקע תעבור לשליטת קבוצת הנדל"ן של האחים חג'ג'.

ח"כ נעמה לזימי בגבעת עמל. "המדינה שלחה אותם לשם, זאת אחריותה". צילום: עופר צ'יזק

סיפורה של גבעת עמל מתחיל ב-1948 כשהמדינה עודדה 120 מתיישבים לבסס נוכחות יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי ג׳מאסין. התושבים שחיו לפני כן בנווה צדק נשלחו ליישב את השטח. מצבם המשפטי של צאצאיהם, המתגוררים כיום על חמש הנחלות האחרונות בגבעה, מעולם לא הוסדר על ידי המדינה והעירייה. ההתיישבות, כמו התושבים שאכלסו אותה, פשוט התגלגלה. עם השנים המדינה והעירייה סירבו להסדיר את מעמדן של המשפחות והתושבים מצאו את עצמם במצב בלתי אפשרי: לקבל אישורים והסדרים לא ניתן. להתפנות – משמעותו ללכת בלי כלום.

ב-1961 העבירה המדינה והעירייה את הבעלות על השטח ליזמים פרטיים. ההבטחה לתושבים אז כללה התחייבות להעניק להם דירה או פיצוי שווה ערך בפרויקטים שיקומו על הקרקע שתפונה. התושבים נלחמו בהחלטה, מלחמה שגבתה מהם את מעמדם החוקי: הם הוגדרו כפולשים ובמשך עשרות שנים סירבה העירייה להעניק להם שירותים עירוניים בסיסיים כמו פינוי אשפה. בדיון שהתנהל בבית המשפט המחוזי ב-2020 קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן כי "המדינה והעירייה מנעו ניסיונות להסדרה והכרה בזכויותיהם של התושבים על הקרקע". בין השנים 1987-2020 הבעלות על הקרקע הייתה בידי חברת 'אלעד' השייכת ליצחק תשובה. לפני כחודשיים קבוצת תשובה והעירייה מכרו את זכויותיהם בפרויקט לאחים חג׳ג׳ תמורת 365 מיליון שקלים.

תושבת גבעת עמל מתעמתת עם חולדאי. צילום: דין אהרוני

בין לבין, ב-2014, פינתה המשטרה כ-80 משפחות מעשרים נחלות בשטח הגבעה. התושבים הנותרים עתרו לבית המשפט וסכנת הפינוי למשפחות הושהתה שוב עד 2020. כעת הם שוב ניצבים בפני פינוי, שכאמור אמור להתרחש בהמשך החודש. "היזם כבר קיבל מהעירייה את הכל, הוא כבר יכול לפנות בלי בעיה", אומרת לנו ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה, שנלחמת עבור תושבי גבעת עמל כבר שבע שנים. "אנחנו מנסים לדחות את הפינויים אבל זה לא סביר. כשהייתי שם בחמישי שעבר עלה לי הרעיון לדאוג שהתושבים יקבלו פיצויים נוספים לאלו שבית המשפט קבע שיוגדרו בחוק ההסדרים״.

המחלוקת העיקרית של התושבים עם בית המשפט, העירייה והמדינה היא סוגיית הפיצוי: ביולי 2018 עיגן בית המשפט את הפינוי בפסיקה – אך גם קבע במפורש כי המשפחות אינן פולשות ומגיע להן פיצוי הולם. הסכום הראשוני שנקבע היה 34 מיליון שקלים – סכום שלאחר מכן הוגדל בערעור ל-42 מיליון. מדובר, סך הכל, בפיצוי של כשלושה מיליון לכל מה שבית המשפט הגדיר 'משק בית', אך תושבי גבעת עמל טוענים לאורך כל הדרך שמשק הבית המדובר מכיל שלושה בתי אב שישבו על הנחלה הכפרית ההיסטורית. כלומר, הפיצוי אמור להתחלק בין שלוש המשפחות – כ-750,000 ש"ח לכל משפחה עבור פינוי הבית.

"המדינה שלחה אותם לשם, זאת אחריותה ולגמרי לגיטימי לבקש פיצוי נוסף", מוסיפה ח"כ לזימי. "צריך להבין שהמדינה הוציאה אותם מנווה צדק, קראה להם חלוצים והתנערה מהם. אם הם לא היו נענים לקריאת המדינה הם היו מיליונרים היום ואני מאוד שמחה שהסיעה נרתמה לעניין. עכשיו סיעות אחרות צריכות להירתם ולדרוש את זה כדי שזה יעבור. זה לא יהיה תיקון לעוול העצום שהתושבים חוו – אבל זה יהיה משהו".

את חושבת שפיצוי נוסף בחוק ההסדרים זה משהו שיכול לעבור?
לזימי צוחקת, "אני קצת אופטימית וקצת מפחדת להיות אופטימית" היא אומרת.
ההפגנה מאורגנת על ידי "גבעת עמל נלחמים על הבית", שוברות קירות" ו"לא נחמדים-לא נחמדות", בשיתוף עם פעילי העבודה. לפרטים נוספים