איך דווקא יום העצמאות הפך לחג שמזוהה כל כך עם גברים על האש?

מקומה של האישה במטבח. איזה משפט! כל כך הרבה, מסופר בכל כך מעט מילים. האתוס ידוע, כמובן. עוד בימי האדם הקדמון גברים הלכו לצוד ונשים נשארו במערה, ניקו אותה משאריות האוכל שהן בישלו ביום שלפני. מאז הנרטיב השתכלל והתפתח. תפקידו של הגבר כבר לא היה לצוד את ארוחת הערב הבאה, אלא לצאת החוצה – לפתח קריירה ולפרנס את משפחתו. האישה? היא נשארה עדיין במטבח, לא לדאוג. רק בערך לפני מאה או שתיים התחילו הנשים לחשוב על עצמן כשוות ערך, והחלו לתבוע זכויות והזדמנויות. ועל אף שאנחנו בהחלט בדרך הנכונה, כולנו יודעים שהדרך לשוויון מלא עוד רחוקה.

פמיניזם טעים. רותם ליברזון. צילום: אנטולי מיכאלו

בתרבות הישראלית יש מקום של כבוד לחגי ישראל, ואלוהים עדי שלחגים המקומיים יש מקום של כבוד לאוכל. עם השנים, כל חג כאן הפך לפסטיבל קולינרי שמנצחת עליו ארוחה מלאה בסממנים ותבשילים מיוחדים. שנהיה לראש ולא לאוזן המן, מה שנקרא. ובאופן מסורתי, מי מנצח על כל אלו? האמא, הסבתא או הדודה. הנשים הן אלו שבדרך כלל מקבצות תחתן, ביד בוטחת וחכמה, את כל המשפחה. מבשלות, מתבלות, מארחות ומחבקות. לא אשקר, החגים הן מהתקופות האהובות עלי בשנה. אני אוהבת לראות את הקרובים והאהובים עלי יחד, מקובצים תחת קורת שולחן אחת – אוכלים, נהנים ומחליפים חוויות.

אז איך זה שדווקא יום העצמאות, מכל חגי ישראל, הפך לחג שמזוהה כל כך עם גברים? חשבתם פעם איך קרה הדבר? איך זהו החג היחיד שלנו שבו דווקא מקובל שהגברים מבשלים? סיפור העצמאות הישראלי הוא סיפור של גבורה, קרבות ומלחמות רבות על הארץ שלנו. וזה מחזיר אותנו לימי המערה. מלחמות הן סיפור של גברים. אז כמי שמובילים את נס החג ורוצים לנהל אותו כהלכתו, התגלגלנו לארוחת על האש שמנצח עליה הגבר הישראלי. והאישה? היא יכולה להכין סלטים.

לא להסתפק רק בסלטים. שיפוד טלה במרינדת בלסמי, סויה ומייפל. צילום: אנטולי מיכאלו

אני גדלתי "על האש". בצד הפרסי שלי יש מסורת אמיתית של פיקניקים ענקיים בחיק הטבע עם המון קבבים גזעיים, בשר מתובל נפלא וירקות שנעשו בגריל. לא רק שלא פחדתי ממנגל כבר מגיל צעיר, אלא למדתי והבנתי את עקרונותיו הבסיסיים, והוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמטבח שלי. גם כשבגרתי, למרות קולות המרמור של בעלי, הייתי זאת שעומדת ומכינה את הבשר לבד ולא נותנת לאף אחד להתקרב למנגל.

אתם בטח יכולים להבין, אם כך, איזה כיף היה לי לקבל את הפנייה מ"מרינדו", רשת קצביות הבוטיק המקומית, שהציעה לי לעמוד כאחת מנבחרת מצומצמת של סדרת "אלופי הגריל" שהם יצרו ליום העצמאות, ולפתח לכם נתח בשרים במשרה שממתין בציפייה להיזרק למנגל החג שלכם. מודה שלקח לי לא מעט ניסיונות כדי להגיע למה שרציתי, אבל את שיפודי הטלה במרינדת בלסמי, סויה ומייפל אני כל כך אוהבת, כי אני מרגישה שהם מאגדים בתוכם את הסיפור האישי שלי היטב – מקומי, עם טוויסט וראש פתוח, ובלי לשכוח את החגיגה של הפיקניקים בפרס.

אז בפעם הבאה שאתם מתכננים לעשות "על האש", במקום שרק הגבר יהיה זה שינהל את המנגל, מה דעתכם לעשות את זה יחד? כי שוויון הוא בעצם החגיגה של עצמאות אמיתית. שיהיה חג שמח.

ובגלל שאין מה להגיע לעל האש בידיים ריקות, ביקשנו מרותם ליברזון לדאוג לכן למתכון מיוחד לקבב פרסי שיהפוך את יום העצמאות שלכן לטעים פי כמה.

קבב פרסי של דוד נתן

מצרכים
700 גרם בשר בקר טחון (טחינה אחת)
300 גרם בשר הודו טחון (טחינה אחת) חיוני לכך שהבשר לא יפול מהשיפוד כשהוא על האש
250 גרם שומן כבש טחון
4 בצלים בינוניים
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה
1
מערבבים היטב ולשים כ-5 דקות את תערובת הבשר והשמן.
2
במעבד מזון קוצצים היטב את 4 הבצלים וסוחטים אותם עד שלא נשארים בהם נוזלים.
3
שומרים את מיץ הבצל. נשתמש בו בהמשך. מוסיפים את הבצל הסחוט לתערובת הבשר וממשיכים לערבב עוד כמה דקות, מתבלים במלח ופלפל ומכניסים למקרר עדיף ללילה שלם.
4
בבוקר יום העצמאות, מכניסים מעט (2-3 כפות רק במידה והתערובת איננה אוורירית מספיק) ממיץ הבצל לתערובת הבשר וממשיכים ללוש כ 5 -10 דקות נוספות. הערבוב חשוב לפרוק החלבון שבבשר וכך הוא אינו מתפרק בצלייה.

5
לוקחים שיפודי מתכת רחבים ויוצרים קציצות קבב שוות בגודלם על גבי השיפוד. מרטיבים את הידיים במיץ הבצל וכך לשים אותם לצורה מאורכת, זה עוזר מאד בתהליך.
6
סוגרים אותם היטב משני קצוות השיפוד (פשוט מהדקים היטב)
7
מכניסים לקירור לעוד כמה שעות עד לצהריים.
8
כשהגריל שלכם מוכן, והפחמים בדיוק בטמפרטורה הנכונה (לא אש בוערת, אלא פחמים אדומות ואין להבות) מניחים אותם בעדינות ולאחר דקה הופכים אותם לצידם השני, כך הם לא יתפרקו.

כעת 3-4 דקות מכל צד עד להשחמה עדינה והקבבים מוכנים.
מגישים מיד עם עגבניות ובצל על האש, קצת עמבה וערמות של ירק פרסי טרי ומתעלפים על הדשא.

את סדרת אלופי הגריל ניתן להשיג באתר מרינדו, בוולט או בסניף התל אביבי, ז'בוטינסקי 120