רגע לפני הפרמיירה של "גורנישט", הכוריאוגרף והרקדן רועי אסף נזכר ומשחזר איך נשאב אל הריקוד כמעט בעל כורחו, איך רקד עם אם-16 בשאנור, איך פתאום הופיע עם עידן רייכל בחו"ל ואיך לא היה לו אומץ להתחיל עם כברה קסאי // טור אישי
אנייונקממשפחתההומינידיים,משתייךלסוגאדם,ממיןהומוספיינס.ישכאלהשיעידושישאצליגםגניםניאנדרטלים.הריאותשלימכניסותומוציאותאווירכבר39שניםו-259ימיםנכוןלכתיבתשורותאלה.נולדתיבשדהמשה,מושבבחבללכיששהוקםעלאדמותהכפרהערביאלמנשייה.בגיל3עברתילמושבאמציה,מושבשיתופי,אשרמשתייךלתנועתמשקיחירותבית״רוהוקםעלאדמותהכפראל–דווימה.
באמציהגדלתיעדגיל13,עשרשניםבהםהטבעואניבמגעקרובויומיומי,כשהבוקרמתעורראנירואהאתהריחברוןמכוסיםשלג,בערבכשהאורכבהיללותהתןמשכיבותאותילישון,אנימזדחלתחתגדרהתיל,נזהרלאלדרוךעלרקפותוכלניות,זוגידייםשולחואניעל התאנההגדולה, תאנהאחתלפהומאחרתסוחטוזולףחלבעליבלת,נדנודקל,קפיצהואניבריצה,בעודרגעאבריחלהקתאנפותובעודשנירגעיםאהיהמוקףבעדרפרות.
![מתוך "גורנישט" (צילום: אנדריאס אטר)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2022/01/DE-DA-PRODUCTION-1-1000x667.jpg "מתוך "גורנישט" (צילום: אנדריאס אטר)")
שםבגבעותובוואדיותשלאמציהחיפשתיחופשלחקורולגלות,אומץללכתבדרכיםלאמוכרות,מצאתיהנאהלשכבפרקדן,להקשיבלשירתהחיטהולסילסולושלהתלתן.למדתיעלחברותושבריריותה,עליחסימרותועלבושה,למדתילאלבכותכיזהמראהעלחולשהושגבריםהולכיםלאיבודדרךמרפסתלארקבשירה.
בגילחמששברתיאתהשןהקדמיתשליכשניסיתילעשותסיבובכזהכמובטלוויזיה.בכיתיכלכך,ולאבגללהכאבאלאבגללהפחדשאףילדהבעולםלאתרצהלהתחתןעםילדשישלורקחצישןקדמית.בגילשבעאבאשלייצקיציקתבטוןמרובעתבכניסהלביתואמאקנתהלינעליסטפסוכךכלערבהייתימטיחאתכפותרגלייעדשסבאשליהיהצועק: ״לפוטהקטפריורועי!״, צליליהברזלעלבטוןריחפובמעלההגבעהוכשפסקו,התחילונקישותהכפייםמצופהאחתעיקשתשנשענהעלחלוןביתה.
![מתוך "גורנישט" (צילום: אנדריאס אטר)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2022/01/DE-DA-PRODUCTION-1000x667.jpg "מתוך "גורנישט" (צילום: אנדריאס אטר)")
בגיל16פגשתיאתרגבהגלבוע–אחתשחולמתבגדול,מאוהבתבאמנותהתנועהומאמינהגדולהבאדם.היאהיתהאוספתאותיבפולקסווגןהאדומהשלהלכלמקוםבוהתקייםשיעורשהיאחשבהשחשובשאקחאומופעשחשובשאצפהבואומסיבהשחשובשצעדייירקדוברחבתהריקודים.שנתייםלאחרמכןהתגייסתילצה"ל(לאמקורלגאווהאבלעובדהשאיןלהתכחשלה)ועםקסדה,אפודואם-16בידרקדתילאורךמשמרותבשאנורובהרודיון.
ב-2003,כמהחודשיםלפנישסיימתיאתשירותי,פגשתיאתעמנואלגת.הואהגיעלמתנ"סשבטיישראללהעבירסדנאביוםההלוויהשלאבאשלהחברההכיטובהשלי.קיבלתיפסלצאתלהלוויהאךכשהגעתילתחנתהאוטובוסמצאתיאתעצמיעולהקו369לעברהסדנא.אבאשליחיכהעםהטנדרמחוץלמתנ"ס,בדרךניצתבינינווויכוחכששאל: "מהאתהמתכווןלעשותאחריהצבא?" ואניעניתי: "להיותרקדן"; "איךתפרנסאתהמשפחהשלך?", הואאמרולפנישאספיקלהשיברגבהתטלפןותאמרשעמנואלרוצהלעבודאיתי.
כמהחודשיםאחריהנסיעהעםאבאושיחתהטלפוןמרגבהמצאתיאתעצמיעלהמטוסבדרךלארצות הברית.הופענויחדעםעידןרייכל,אבלהזכרוןהממשישליהואכברהקסאייושבתלצידיבמטוסלסןפרנסיסקו.כברהאםאתקוראתאתהטורהזה,אנירוצהלומרלךשכלכךרציתילהתחילאיתךאבללאהיהליהאומץ.לצעריאניעדייןחסרבאומץבכלכךהרבהמישוריםבחיי.פלאשישלךהאומץליצור,אמרהליחברתילדותלאמזמן,אבלהאםבאומץעסקינן?
אוליבדחף.דחףבלתינשלטלהשפריץהחוצהאתכלהאיבהוהרועוהחמלהוהצדקוהצדקנותוהציניותוהכאבוהשעמוםוהפחדוהתמימותוהאימהוהענווהוהבילבולוהטמטוםוהיוהרהוחששותהכישלוןוחששותהחידלוןוהפואטיקהוהאסתטיקהוהשוביניזםוהפמיניזםוהשנאההעצמיתושנאתהחינםולשוןהרעוהדיכאון,וההלקאההעצמיתוהתשוקהוההכללההמגדריתוהטעםוהיופיוהמיליםהמתוחכמותוהפילוסופיההמהודרתוהצביעותוהפערביןהמצוילרצויוהכמיההלקהלוההשתוקקותלמחיאותכפייםוהייאוש,הוהוהייאושהאינסופיוהחיפושאחרמשמעותומהותוהגותאחחחח,כמהשטחיותכמהבורות,אשרכולםקיימיםביומרכיביםאתמהשאניחושבולאבטוחשהואאניולתתלהםלטפטףעלהלינוהלבן –עםתכליתאובלי.