בתוך קניה ווסט: עוד לא ראיתם תיעוד מוזיקלי שכזה

ראיתם מה הלך באינסטגרם של קניה ווסט בסופ"ש? אם במקרה גם אתם כבר לא מצליחים לעקוב אחרי הכותרות שהראפר/מפיק/מעצב/גאון/משוגע מייצר על תקן יומיומי, אז עכשיו הוא בדיוק יצא למלחמה באפל, ספוטיפיי ויוטיוב. אתם יודעים, כמה גופים עצומים שבונים והורסים קריירות לפני הקפה של הבוקר. כהרגלו, ווסט בוחר קרבות כמעט מגוחכים, נלחם בתחנות רוח שגם מחזירות מכות. וכהרגלו, העולם לא מאמין שהוא יכול לנצח. מה לעזאזל עובר לו בראש?

את התשובה לשאלה התמידית הזו על ווסט תמצאו ב-"Jeen-Yuhs: A Kanye Trilogy", סדרה דוקומנטרית בשלושה חלקים שהראשון מבינהם עלה בסופ"ש האחרון בנטפליקס. למעשה, שם תמצאו את התשובה לכמעט כל שאלה שהיתה לכם על איך ולמה קניה ווסט הפך למה שהוא היום. האוריג'ן סטורי, אם תרצו. יותר מ-20 שנה ליווה הדוקומנטריסט קלרנס "קודי" סימונס את ווסט עם מצלמה שהספיקה לתפוס אותו עוד בימים בהם היה מפיק אנונימי משיקגו שחולם להיות ראפר, אבל אף אחד לא סופר.

במיתולוגיה של קניה ווסט, הימים האלה הם זיכרון נושן שסופר אינספור פעמים בריאיונות, כתבות, פודקאסטים ודוקומנטריים חובבניים ביוטיוב, אבל זו היא פעם ראשונה שאנחנו רואים במו עיננו את הרגעים המדוברים אלו. את הסיפור על איך קניה פרץ למשרדי רוק-א-פלה והשמיע לכל מי שרק יכל את השירים שלו רק כדי לזכות להתעלמות, למשל, שמעתי באינספור וריאציות, אבל זו פעם ראשונה שאני רואה אותה במו עיני. לעזאזל, זו הפעם הראשונה שבכלל ידעתי שהרגעים האלה בכלל צולמו.

זה חלומו של כל יוצר דוקומנטרי, להמר נכון ולתפוס את הכוכב הבא רגע לפני שהוא נולד. לצלם את קניה ווסט קונה מגזין פורנו בדוכן על טיימס סקוור מבלי שאף אדם עוצר או מזהה אותו, כי השנה היא 2001. בהתחשב במעמד של קניה, זה כמעט בלתי נתפס שרוב החומרים האלו לא ראו אור עד היום. זה מסוג הדוקומנטרים שיגרום לכל ילד עם מצלמה לכוון אותה לחבר היותר מדי נלהב שלו שאף אחד לא מאמין שיצליח להגשים את חלומותיו. על כל מיליון כאלה, יש אחד שיצליח. ועל כל מיליון שיצליחו, יש רק קניה ווסט אחד. כנגד כל הסיכויים, היוצר קודי (לצד שותפו צ'יק אוזה) הימר נכון, והצליח לצלם את את פיקסו הצעיר מוכר ציורים ברחובות מאלגה.

מעבר להישג התיעודי שבו, "Jeen-Yuhs" הוא פשוט דוקומנטרי מצוין גם בלי ההקשר התרבותי שהוא קניה ווסט. כי הפוקוס הוא לא על קניה ווסט התופעה, אלא על קניה האדם. זו הזדמנות נדירה לקחת מבט אחורה מהאייקון שנהיה, ולהיזכר באדם שבמרכז כל הבלאגן, לפני הטוויטר והקים והשערוריות. הילד עם הניצוץ בעיניים משיקגו שרוצה לטרוף את העולם ומוכן לעשות הכל עבור זה. הנודניק המוזר שמשמיע למוס דף וטאליב קוואלי ביטים באוטו ואז אוכל להם את הראש על הראפ שלו. הראפר הצעיר שנפגע מדיס, והולך להתנחם בביקור אצל אמא שלו.

הרגע הזה בין קניה לאמו דונדה, שמופיע אי שם במרכזו של הפרק, הוא לא רק אחד מהתיעודים המתוקים שראיתם על המסך, אלא גם דוגמה נפלאה לאפקט הרגשי של הדוקומנטרי. זו סצינה שעוזרת להסביר מאיפה קניה קיבל את הדרייב הבלתי יאמן שלו, איך נולד הביטחון העצמי שהביא אותו הכי גבוה, ולפעמים הכי נמוך, ולמה ברגע שאיבד את אימו כמה שנים אחרי, הוא גם איבד את הדרך שלו. אבל מעבר ללהסביר את אישיותו של קניה, הסרט הזה עוזר לקבל אותה באהבה. זה תיעוד מסוגל לעורר אהדה, הערכה וחמלה אפילו מההייטרים הכי גדולים שלו.

רק דבר אחד לא ממש ברור בסיומו של הפרק הראשון – איך לעזאזל נשארו רק עוד שני פרקים? הרי החלק הראשון מתמקד בשנותיו הראשונות, בדגש על השנתיים שבילה במרדף אחר חוזה, לפני שהוחתם לבסוף ברוק-א-פלה אי אז ב-2002. בחישוב מהיר, יש עוד בערך עשרים שנה לדחוס לשני פרקים, ובתור מי שעקב באופן אדוק על הקריירה שלו מאז – ובעצם גם מי שלא עקב יודע את זה – יש המון המון המון אירועים לדחוס. ההימור שלי הוא ששני הפרקים הבאים יתמקדו בתקופות מפתח בקריירה, וכבר נרמז שנראה את קניה מתמודד עם מות אימו ורץ לנישאות ארה"ב ב-2020. על אף שמבחינתי הייתי שמח לראות פרק על בערך כל שנה בחייו של קניה, נאלץ להסתפק רק בזה. לא נורא, אפשר רק לקווות שגם בהם יהיו רגעים יפים כמו המפגש עם דונדה. מה שבטוח, לא יהיה משעמם לרגע.

הפרק הבא של "Jeen-Yuhs: A Kanye Trilogy" יעלה בנטפליקס ב-23.2 והאחרון יעלה שבוע אחר כך