האח הגדול תקוע: המהפך התדמיתי של סתיו ושקר ההדחה הדרמטית

ההדחה התשיעית של "האח הגדול" הובטחה כמאורע דרמטי. מטלטל. גם הדיבורים של מנחי התוכנית, גיא זוארץ ולירון ויצמן, ניסו לאותת שדרמה מתקרבת – עם "הצבעות צמודות". אבל בסוף – איך נאמר? ההר הוליד עכברונצ'יק. אחרי 15 יום בלבד, דנה משה יצאה מהבית – כמעט כלעומת שבאה.

אוקיי, אבל מי את? דנה משה, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

זה כבר מוטיב חוזר בעונה הזאת: אין הדחות גדולות. אין שום רגע שבו ישבנו מול מעמד ההדחה ואמרנו "וואו, איך הוא הלך". ואם למישהו זה נראה מוקדם, אני מזכיר לכם שבשבוע העשירי של העונה הקודמת – כבר היינו אחרי הבומבה הבלתי נשכחת שהיא ההדחה של דיאן שוורץ. למה זה קורה? בעיניי יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שבניגוד לסגל העמוק של העונה שעברה, העונה בחירת הדיירים היתה הרבה פחות טובה. לצד כמות ספורה של דיירים שמייצרים עניין – ספיר, אברהם, סתיו, שניר ויענקי – נותרנו עם הרבה דיירים שלא מצאו את הסיפור שלהם, וכמעט לא באו לידי ביטוי בפרקים שכל המדינה רואה.

זה לא סתם ששלושה דיירים בחרו לעזוב את הבית. כמובן שלכל אחד היו את הסיבות הארציות שלו, אבל האמת היא שליותר מדי דיירים פשוט לא היתה מוטיבציה אמיתית להישאר. לא היה להם "סיפור" (בין אם כלפי חוץ או בתוך הבית), ומי שאין לו סיפור – בדרך כלל מוצא את עצמו בחוץ.

הדיירים החדשים לא סיפקו את הסחורה, חוץ ממנו. אורי נגר, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

הסיבה השנייה לכך שלא היו הדחות דרמטיות היא שהכניסה השנייה של הדיירים החדשים לא עשתה את העבודה שלה. שוב. למען הדיוק ההיסטורי, צריך להודות שיש יתרון אחד לכניסה הנוכחית לעומת זו של העונה הקודמת – העונה כן נכנסו שני דיירים חשובים, ליאל קוצרי ואורי נגר. זה שניים יותר ממה שהיו בשנה שעברה. ועדיין, התחושה היא שהמטרה היחידה של הכניסה היא לייצר עוד דיירים כדי למלא את ההדחות עד לרגע שבו הרשימה באמת תידלדל, ויצטרכו להוציא מהבית אנשים חשובים באמת.

ואם כבר דיירים חשובים באמת, הכותרת המרכזית שיצאה מהפרק הזה היא השינוי הדרסטי במעמד של סתיו קצין. תכניות ריאליטי אוהבות לעשות את התהליך הזה – להתחיל עם דייר/ת במקום מאוד מסוים, ולאט לאט לצמח לו תכונות אופי נוספות. סתיו סומנה מתחילת העונה – מצד אחד כדיירת הכי משמעותית בבית, לטוב ולרע, אבל מצד שני כדיירת שמעוררת המון המון (המון) אנטגוניזם. כזו שבשלבים מסוימים נראה שזה היא מול כל הבית.

ההפקה עשתה לה רמונט תדמיתי. סתיו קצין, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

ובכן, הפרק ה-36 של העונה הזו הפך את התדמית שלה (לפחות לעת עתה). זה התחיל עם "חשיפת הטקטיקה" של אורי נגר – שבה התוודה שרצה להתקרב לסתיו כדי להתחזק בבית (בעצם הבהרה שכל הניסיונות שלו לפלרטט עם סתיו היו ציניים לגמרי), מה ששם אותה בעמדת הקורבן; וכמובן שהסתיים עם סגירת המעגל וה"לארג'יות" של סתיו בכך שהיא סלחה לאורי ויצאה בוגרת. באמצע, הגיע הסימן הטוב ביותר לכך שההפקה רוצה לשנות יחס לדייר: היא מכניסה את ההורים שלו.

וכך, קיבלנו את סתיו הרבה יותר פגיעה והרבה יותר אנושית ממה שראינו אותה ברוב המקרים. צריך לציין שהתהליך לא התחיל עכשיו, אלא בשיחה הדי מדהימה שהיתה לה עם ליאל בחדר האח הגדול. היה קושי מאוד גדול להתחבר לסתיו (גם כצופה), והקושי הזה מתחיל להיפרם. האם אנחנו בעיצומו של תהליך שייגמר בזכייה? עוד יש זמן.

מנגד, מי שהמעמד שלו כן נפגע הוא אורי נגר – שכזכור, נכנס לבית בתור "הפלרטטן/ אהוב הבנות" (ההוא שחצי בית עושה עליו מכרז). לאט לאט, הסיפור הזה נבלם – ולכן הוא קיבל תדמית חדשה. "הקשוח", בעיקר בגלל המריבות המתישות עם אברהם. קשה שלא להרגיש שאנחנו רואים את אותו ריב עם אברהם כבר חמישה פרקים – עוד עקיצה מפה ועוד עקיצה משם, כשרק ברקע אפשר לשמוע את ספיר מנסה לשווא לעשות הפסקת אש.

אותו ריב כבר חמישה פרקים ברצף. אברהם ואורי, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

בנוסף, הגיע כאמור הרגע בתוך משימת "הלילה הלבן" – הרגע שבו אברהם בעצם חשף את הטקטיקה של אורי: להתקרב לסתיו כדי להיות חזק בבית. צריך לומר ביושר שבעצם ההחלטה הזו אין משהו פסול באמת – כל הדיירים שנכנסים לבית באמצע העונה, נכנסים עם מטרה מסוימת – להתקרב, להתעמת, להתאהב והכל ביחס לבית שרץ כבר חצי עונה. זה כמעט אנושי.

מה שלא היה נכון, ואורי נגר בהחלט שילם על זה מחיר, הוא ההודאה על כך בפומבי. כשאתה שם את זה על השולחן, בבית שכולו מצולם – אתה יורה לעצמך ברגל. כל מילה שנאמרת בבית, מתישהו תחזור למישהו כבומרנג, ולנגר זה קרה מהר מאוד וכואב מאוד. כשמחברים את הטעות הזו לטעות שעשה עם הצבת ספיר להדחה – ששמה את ספיר כמתנגדת שלו, וכמי שתחזיר לו בבוא הזמן, אורי בהחלט מקצר את התקופה שלו בבית.

האסהולז לא מתביישים יותר שהם אסהולז. "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

אבל יש משהו אחד ש"האח הגדול" עשה – בלי להתכוון – והוא לחשוף את השיטה: אורי נגר נכנס עם טקטיקה ברורה, את זה אפשר היה לראות בגלוי. אבל האמת היא שהוא גם גילה את הסוד הגדול של הפורמט כולו: אין באמת אותנטיות בבית הזה. ההפקה אמנם משתמשת באינספור מניפולציות, אבל גם הדיירים (בוודאי אחרי העונות הראשונות שכולם ראו) מגיעים עם מניפולציות מהבית, ויודעים טוב טוב לשחק מול המצלמות. סתיו היא הדוגמא הקלאסית לכך. וכך, קצת קשה להבדיל בין האמת לבין השקר, אבל השואו טוב – וכולם משתפים איתו פעולה.

דבר נוסף שקרה עם האמירה הזאת היא זיהוי של תופעה שגדולה הרבה יותר מ"האח הגדול" – והיא הזיהוי של התנהגות בוטה ופוגענית עם "אותנטיות". תחת הסיסמא "אומר לך הכי אמיתי בפנים", אורי בעצם הודה כלפי חוץ שהוא שיחק עם הרגשות של אדם אחר. "האח" כמובן לא המציא את זה – אנחנו רואים את זה בחוץ באלף מקרים, כשהדוגמא הבולטת היא עליית דונלד טראמפ – אבל תוכניות הריאליטי בהחלט עשו את הקמפיין השיווקי של הרעיון. האסהולז של היום כבר לא מתביישים בזה שהם אסהולז, הם מודים בזה. ואז יש מי שמגן עליהם ש"לפחות הם לא צבועים". כאילו צביעות היא החטא העליון, ולא ההתנהגות הרעה והרעילה כלפי בני אדם.

הרומן המשמעותי של העונה שרד עוד שבוע. ספיר,"האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

ולבסוף, אנחנו חוזרים לרומן המשמעותי של העונה – זה שבין ספיר לאברהם. השבוע, הוא עמד במבחן נוסף כאשר שתי דמויות עמדו ברקע. מצד אחד אורי נגר, שהיחסים שלו עם סתיו שוב עלו מן האוב, ומצד שני שיר שהתחילה להתקרב לאברהם – מה שהלחיץ את ספיר. והיו רגעים שבהם זה נראה כמו משבר אמיתי (כולל שפה הרבה יותר אסרטיבית של ספיר כלפי אברהם, מה שלא היה קודם), אבל איכשהו גם מהמשבר הזה יצאו על הרגליים וביחד.

מה שכן נפגע השבוע זו התדמית של אברהם. גם ככה לא קל לאהוב אותו – הוא דמות מאוד דוקרנית (וכמובן שיש לזה סיבות), לפעמים גם מאוד קשה דווקא כלפי מי שאוהבת אותו – על סף הביטול שלה. אברהם עבד מאוד קשה כדי לצאת מהתדמית שאיתה נכנס לבית – הדמות הקצת ארוגנטית, אותו "מלך" שהשתקף בתעודת הזהות של אירוע הפתיחה. האנטגוניזם הזה חוזר, ויהיה מעניין לראות עד כמה האופי הזה יעמוד כמכשול בינו לבין האפשרות להגיע רחוק.