אם מתעלמים מהסרט של דויוויד בואי, זו סדרה לא רעה בכלל

חייזר מופיע בניו מקסיקו. הוא נראה כמו אדם רגיל בזכות היכולת להסתיר את צורתו האמיתית. בכוכב הבית שלו הוא איש משפחה ואב לשני ילדים, אך כדי להבטיח את הישרדותם של ילדיו הוא חייב להגיע לכוכב המוזר שלנו ולהטימע בו. על הדרך הוא הופך לאיל טכנולוגיה עשיר ונערץ על ידי המוני בני אנוש, שלא יודעים על עברו המסתורי.

זה התקציר של קלאסיקת המד"ב "האיש שנפל מכוכב אחר" שביים ניקולס רוג בשנות השבעים, ומפורסמת בעיקר בגלל שדיוויד בואי כיכב בה. זה גם התקציר התמציתי ביותר לרימייק/ריבוט של הסרט, שעלה ברשת Showtime השבוע, בכיכובו של צ'יווטל אג'יופור ("12 שנים של עבדות") שמשחק דמות חדשה בשם פאראדיי ולא את תומאס ג'רום ניוטון של בואי (אם כי גם ניוטון מופיע בסדרה, בגילומו של ביל ניי, השחקן הבריטי, לא איש המדע).

למרות הפרמיס הדומה, הסדרה לא ממש מזכירה את הסרט, שהשימוש שלו בחייזרים ובחלל היה תיבול נחמד לסיפור פיוטי ועגום על בדידות, התמכרות ומשברים קיומיים. כשמפקידים את הסיפור הזה בידיהם של יוצרי "סטאר טראק – דיסקברי" ובעידן שכולו ניסיונות ליצור פרנצ'ייזים רווחיים, זה כבר נראה אחרת לגמרי. הצילום והעיצוב הרבה פחות מסוגננים, הטון פחות אמנותי ויותר מוכוון עלילה, ובמקום להרהר בקיום ולהראות טרוד פאראדיי מעביר את הפרק בניסיונות נואשים להשלים את משימתו בכל מחיר.

על הנייר זה נשמע קצת מוריד, כי גם מי שלא התחברו בכלל למוזרות של "האיש שנפל" המקורי כנראה לפחות חיבבו את האסתטיקה הקסומה-בקטע-קריפי. אבל אם מניחים לציפיות קודמות ומנתקים קשר בין הסרט לסדרה, התוצאה לא רעה בכלל. פאראדיי לוקח את המשימה הבין-כוכבים שלו מאוד ברצינות, אבל הסדרה בהחלט לא. כבר בעימות הראשון של פאראדיי עם יושבי כדור הארץ מוותרים פה על אימה, אקשן או דרמה לטובת קומדיה של טעויות, כולל נערה שיכורה שצועקת מהמושב האחורי של ניידת משטרה "פעם ראיתי חזיר עם צינור בתחת".

>>"העיר הזאת שלנו" של דיוויד סיימון: מה המשמעות של לנהל מלחמה נגד אזרחים?

הפיילוט חוגג כמיטב יכולתו על החייזריות של הגיבור שלו, שקולט ואוסף התנהגויות, מילים וגינונים מהאנשים שבהם הוא נתקל. הוא חוזר אחרי משפטים שנצעקים עליו, מפנים במהירות עד כמה לבני אדם אכפת מכסף וגם לומד שכדי להשיג מה שאתה רוצה אפשר לקלל ולצעוק, בלי להבין את האגרסיביות המשתמעת. יש כאן אלמנטים סאטיריים מובהקים, אבל הסדרה בבירור אוהבת אדם וגורמת לנו לחבב גם סתם דמויות שוליות שמופיעות לרגע ונעלמות.

חבר מכוכב אחר. "האיש שנפל מכוכב אחר". צילום: יח"צ

ויש גם את ג'סטין (נעמי האריס), מדענית מבריקה בעבר שנטשה את המחקר שלה כדי לטפל בבתה ובאביה החולה. ג'סטין היא חלק מהותי מהמשימה של פאראדיי, שלא ממש מסביר לה מה הוא רוצה וצריך ממנה, וההיכרות הכפויוה ביניהם היא כאב ראש עצום בשבילה. לא רק בגלל שיש לה דברים חשובים יותר לעשות, אלא בגלל שלהסתובב עם פאראדיי בציבור זה פאדיחה על גבול הסיכון הבטיחותי. כשהם יושבים בדיינר היא מתרצת לעובדים שהוא "על הספקטרום", אבל הסדרה מקבילה אותו בעיקר לפליט או למהגר (זה אפילו נאמר מפורשות בדקות הראשונות לפרק), מישהו שלא מבין את השפה אבל קולט הכל בזריזות דרך ניסוי, תהייה וחיקוי.

>>יש לו סיכוי להינצל: "בארי" פתחה עונה עם סליחה שצריך להרוויח

"האיש שנפל לכדור הארץ" כנראה לא תהפוך פתאום לאירוע טלווזיוני שאסור לפספס וכנראה גם לא תשנה את הז'אנר שלה, אבל יש לה פוטנציאל לא קטן. לאו דווקא בגלל הרלוונטיות של העיסוק בהגירה או בחוויות חיים א-טיפיקליות, פשוט כי כיף לראות אותה. היא מד"בית בדרך מאוד עדינה ומעוגנת במציאות, יש לה טון קומי-כאוטי שמאזן קצת את המסתורין המעיק של הדיבורים על "משימה סודית", יש אלמנטים סוריאליסטיים עדינים ויש שחקנים שנחמד להעביר איתם זמן, אפילו כשהדמויות שלהם לא נהנות בכלל. אפילו רמזים לרגש עמוק יותר כבר יש פה. עכשיו רק ששאר העונה תמשיך בקו הזה במקום לנסות לזרוע לנו יקום טלווזיוני מורחב שאיש לא ביקש.

"האיש שנפל מכוכב אחר" (The Man Who Fell To Earth), ברשת Showtime