"העולם מוצף פסולת מצרכנות יתר. אני משתדל להימנע מזה"

גיא גיל, נשוי + שלושה, אומן רב תחומי. גר בתל אביב כבר עשור ובעל החנות "העולם המופלא של גיא גיל" שפועלת בעיר כבר שמונה שנים (רחוב ברנר 2). היצירות שלו כוללות הרבה שימוש בחומרים קיימים, חידוש רהיטים ויצירת תכשיטים מצעצועים ופיצ'יפקס מושלמים שהוא בוחר בקפידה. חודש נובמבר שבא עלינו שמאופיין בשלל מבצעים ובולמוסי קניות מכל עבר, הכי רחוק שיש מהעשייה של גיל. הוא שואף לעשות טוב בעולם בדרך אחרת – פחות מזהמת, יותר צבעונית ועם הרבה שמחה מאומנות היצירה.  

איפה הקורונה תפסה אותך בחיים?
"הקורונה תפסה אותי בכמה מצבים בתחומי החיים, אחד מהם זה העסק שלי, הסטודיו והחנות בברנר שהם מרכז העשייה והיצירה שלי, מקום שהיה רגיל למבקרים ולקוחות מהארץ ומהעולם, מקום שאירח סיורים שונים וקבוצות שבאו לראות את המקום הצבעוני והשמח שלנו, להתרשם ולרכוש יצירה מקומית ייחודית להשתתף בסדנה ולקבל השראה. כל זה נפסק כשהגיעה הקורונה".

כמה זמן אתה מעצב תכשיטים? ומתי התחלת ליצור בשימוש מחדש בחומרים כמו צעצועים ולחדש מוצרים שלא היו בשימוש? 
"בערך שמונה שנים שאני מעצב תכשיטים ובשנים האחרונות אני גם יוצר פריטים לקישוט הבית והאווירה. לאחרונה, גם בגלל הזמן הפנוי שהיה לי בסטודיו, התחלתי לחדש רהיטים קטנים. כבר שנים שאני משתמש בחומרים בשימוש חוזר כמו צעצועים ופיצ'יפקס, אני גם אוהב לשוטט בשווקי פשפשים, לגלות חומרים ולשאוב השראה ליצירה ולקולקציות חדשות".

מהי ההשראה לשם החנות שלך, "העולם המופלא של גיא גיל"? 
"ביצירה שלי הכל אפשרי, אין חוקים והגבולות מטושטשים, קצת כמו בארץ הפלאות של אליסה שבה המציאות מתערבבת עם החלום. חיבורים שכביכול לא מתאפשרים במצבים מסוימים מתחברים בתוך העולם הזה שלי. חיפשתי שם לחנות שיתאר את החוויה שאני רוצה להעביר".

חנויות הרחוב היו סגורות זמן ארוך ועכשיו נפתחו מחדש. איך ההקלות הנוכחיות משפיעות על שלך?
"נכון שהחנויות היו סגורות למבקרים אבל החנות שלי שמשמשת גם כסטודיו ופעלה כסטודיו. הגעתי כל יום ליצור והוצאתי משלוחים. עכשיו כשהחנויות נפתחו מיד התחילו להגיע לקוחות ומבקרים, וכך גם ההכנסה שנפגעה בתקופת הסגר התחילה להשתקם. עושה רושם שהלקוחות שלנו ממש התגעגעו אלינו ואל המקום שלנו וכך גם אנחנו אליהם וכולנו שמחים על הפרגון. זאת הזדמנות לומר מילה טובה גם ללקוחות שלנו שבתקופת הסגר המשיכו לרכוש מאיתנו, לתמוך ולחזק כדי שהמקום שלנו ישרוד את התקופה המאתגרת הזו".

"מדאיג אותי לדעת שישנם אנשים שלא מוצאים את עצמם במציאות החדשה הזו". גיא גיל (צילום: איליה מלניקוב)

חודש נובמבר ידוע כחודש של קניות ושלל מבצעים, ואתה בעבודה וביצירה שלך דוגל הרבה בשימוש מחדש בחפצים, מהי התפיסה שלך לגבי חודשי הקניות בארץ ובעולם? 
"היצירה שלי מאפיינת את מה שאני מאמין בו וזה בדיוק ההיפך מחודשי קניות וערימות של אריזות שמגיעות מסין, אני מאמין שהעולם מוצף פסולת מזהמת שמגיעה מתרבות של צרכנות יתר ואני משתדל להימנע מזה כמה שאני יכול. יש כל כך הרבה חומרים קיימים שניתן ליצור מהם ולעבוד איתם שאני לא מרגיש שאני צריך להתרגש ממשהו חדש ובאיכות ירודה. שימוש חוזר בחומרים מרחיב אצלי את הדמיון ומספר סיפור, מרגשים אותי גם החומרים עצמם ומה שאני יכול ליצור מהם".

מה מדאיג אותך בימים האלו?
"הריחוק החברתי שגורם לחוסר תקשורת אנושית בסיסית, שיחות עם אנשים על חרדות וחרדות כלכליות ושהקרקע כבר לא יציבה. מדאיג אותי לדעת שישנם אנשים שלא מוצאים את עצמם במציאות החדשה הזו ושוקעים בדיכאון, מצב העסקים הקטנים והחנויות הקטנות שעושים את תל אביב שעתידם לא ברור. כל חנות תורמת בדרכה לאופייה של העיר וזו יכולה להיות חנות הפרחים מול הבית או הקפה ליד הגינה. העסקים האלה, בלי תנועה של אנשים, פשוט יצטרכו לסגור וללכת הביתה".

מה מחזק אותך בימים האלו? 
"אני ממשיך ליצור בסטודיו, זה מה שמעודד אותי בתקופה הזו. יצירה היא ריפוי וביטוי של הנפש, כמובן שגם זמן האיכות עם המשפחה והילדים שהרי נמצאים בבית כל התקופה הזו".

מה אנשים לא יודעים על בעלי העסקים הקטנים בתל אביב בתקופה הזאת, מנקודת המבט שלך?
"שהמצב גרוע מאוד. הרבה מהעסקים הקטנים נסגרו ולא ייפתחו מחדש, ואלה ששורדים נאלצים לעשות הרבה שינויים ולהיות יצירתיים בכדי לצלוח את התקופה הזאת".

מהו הספוט התל אביבי הכי אהוב עלייך? 
"הספסל ברחוב ברנר 2 שניצב מול החנות שלי, הוא מספק לי הצצה לחיים של כל כך הרבה א.נשים".

ומה הכי תל אביבי בעינייך? 
"יוקר המחייה בקטע הרע. ובקטע הטוב זה פשוט לרכב על האופניים ברחבי העיר, להרגיש את הרוח הנעימה לעשות עצירה באחת השדרות ולחשוב שאין עוד עיר כזו ושמי שגר בה שמח על כך מאוד".