"היה שווה את הצעקות מהבנק": שפים ופודיז על ההמבורגר של חייהם
ארקדי דוכן כתב שיר ההמבורגריה האהובה עליו, שחר פאר נזכרה בארוחה המושלמת שאחרי הניצחון בתחרות וחיים כהן חזר לגיל תשע - סיפורי המבורגרים של אנשים שמבינים אוכל
שחר פאר
"במקום ללכת למסעדה יוקרתית, חיפשנו איפה המקדונלד'ס הכי קרוב"
כשביקשו ממני לספר על המבורגר ממש טוב שאכלתי וזכור לי היה לי קשה לחשוב איזה ואיפה. אני אוהבת המבורגרים אבל זאת לא תהיה הבחירה הראשונה שלי באוכל. ואני מאוד אוהבת אוכל. אבל אז נזכרתי שבשנת 2004, כשהייתי בת 16, שיחקתי בנוער את תחרות אוסטרליה הפתוחה, זאת התחרות הכי גדולה ויוקרתית לעד גיל 18 בעולם.
כשמתחילים תחרות טניס (לפחות אני) אוכלים מאוד מסודר, בלי ג'אנק פוד, כדי שתהיה אנרגיה טובה ונכונה לאורך השבוע. אני הצהרתי בתחילת השבוע שאם אני לוקחת את התחרות כל מה שאני רוצה זה מקדונלד'ס. אז אחרי שבוע מדהים באמת זכיתי בתחרות וזה היה הישג מטורף, במקום ללכת לחגוג עם המאמן באיזו מסעדה שווה ויוקרתית, כל מה שחיפשנו איפה המקדונלד'ס הכי קרוב שיש. אכלתי ביג מק. העיתונות בארץ לא כל כך הבינה את זה אבל זה כל מה שהיה בא לי באותו הרגע ואין ספק שאחרי שבוע של אורז וחזה עוף זה היה ממש מעדן!
חיים כהן
"מה שהיה מיוחד זה התוספת – בצל מהפלנצ'ה או פטריות מקופסה או גם וגם"
לפני כ־49 שנים היה ברחוב יונה הנביא פינת אחד הרחובות מקום שמכר המבורגר ונקניקיות ושתייה. הלחמנייה הייתה גדולה מאוד אבל לא שמנה. ההמבורגר היה דק אבל גדול בקוטר. מה שהיה מיוחד זה התוספות – הייתה תוספת של בצל מהפלנצ'ה או פטריות מהקופסה או גם וגם. התוספות באו מעולם הסטייקיות של פעם. ההמבורגר בצל היה נפלא בטעמו והיה ארוחה שלמה. אני לא זוכר אם היה צ'יפס, סביר להניח שכן, הייתי בן 9 ואני לא אחראי לכל מילה בזיכרונות האלה.
לוקץ'
"יצאנו עם חשבון של 1200 ש"ח לזוג אבל היה שווה כל שקל"
לונדון, אחת מבירות הקולינריה של העולם. זה לא תמיד היה ככה. עד לפני עשור לונדון הייתה עיר עם אוכל בריטי תפל, מוזר ולא מעניין (נשמע כמו אחת הביקורות על האלבום הראשון שלי, לך לעזאזל עינב!) אבל מאז מהפכת המזון שהביאו המהגרים הרבים, לונדון הפכה לבירת אוכל תוססת ומסקרנת.
בטיול עם אשתי (שהייתה החברה שלי באותו זמן) הגיעה לאוזניי שמועה על מסעדת אטלייה של ז'ואל רובושון, מסעדת גורמה צרפתית בעלת כוכב מישלן שמהוללת על ידי רבים בכל העולם (מהוללת כמו רוב הביקורות על האלבום הראשון שלי, תודה מתן, לירון וקוואמי! אוהב אתכם!). אני מנסה להבין למה השם ז'ואל רובושון כל כך מוכר לי, ואז זה מכה בי! "משחקי השף", עונה ראשונה, השף מושיק רוט נותן משימה להכין את הפירה של רובושון, הפירה הטוב ביותר בעולם. ברגע שנפל לי האסימון הזמנתי מקומות, עשיתי שיחת הכנה עם רותי מהבנק ואצתי רצתי לטעום את הפירה הטוב בעולם. הגענו למסעדה מצוינת עם אווירה אפלולית וכיפית ומנת ההמבורגר שמעוטר בפואה גרא מיד תפסה את עיני.
המנה אמנם מוגשת עם צ'יפס ולא עם הפירה המפורסם, אבל ההמבורגרים היו מושלמים (כמו האלבום הראשון שלי) שתי קציצות קטנות ועסיסיות שמוגשות לצד חתיכות מכובדות של כבד אווז (לא כמו האלבום הראשון שלי, שלא הוגש עם כבד אווז). יחד עם כל המנות הרבות שלא ציינתי פה, יצאנו עם חשבון של בערך 1,200 ש"ח לזוג (בתרגום חופשי מלירות שטרלינג), אבל היה שווה כל שקל, ואת הצעקות מהבנק (סליחה רותי נשבע לך שמחר נכנס לי כסף בסבתא שלי). אמנם מאז הביקור שלנו באטלייה, רובושון הספיק לעזוב את העולם, אבל המסעדה שלו עדיין חיה ובועטת, תודה לאל.
אגב, כמובן גם אכלנו את הפירה, ומושיק רוט כהרגלו צדק, זה הפירה הטוב ביותר בעולם, ממש כמו האלבום הראשון שלי, שהוא ללא ספק, פירה.
ארקדי דוכין
"הם צבא מגובש ויודעים מה זה טעים"
בכל דבר, אבל בעיקר באוכל
לא מומלץ לעשות דברים שהם לא מהלב.
לכן בחרתי בהמבורגר שנעשה
רק מה מקום האמיתי הזה "טומי" כן וזה לא סוד יש מגפה שנקראת המבורגר
והיא לאט כובשת כל פינה ארצית
זה נעים זה מהיר זה עם צ'יפס חם, טבעות בצל
ורטבים יצירתיים.
אז מה הופך את טומי לכזה מיוחד
מדוע עשרות אם לא מאות עולים אליו לרגל, ודווקא לרחוב כמעט נשכח ומוחבא ברמת גן כמה מטרים מבתי שבגבעתיים
משפחה כמו המשפחות ההן
שנראית מאוד מלוכדת
במקרה הזה מדובר באימא ובניה בשנות ה־20 לחיים
הם צבא מגובש
יודעים מה זה טעים
הבשר ברמה בין הגבוהות שאכלתי
הנדיבות
והעמידה בלחצים כי זאת עמדה קטנה וחמה עם איזה חמישה עובדים שמותקפת ברציפות בכל שעות פתיחה
יש מגוון מנות
אנטרקוט בטורטייה
אגב גם כל מנה אחרת שהמקום מציע
סוגי עוף
וירקות בצל מטוגן
וחריפות נעימה שבא מפלפל ירוק חרוך אמיתי
שדרות ירושלים 42 רמת גן
עסק שהוקם לפני 14 שנה
על ידי בנים ואימא
האבא הוא סוג של איש שטח שדואג להכל אבל פחות רואים אותו
בשר קונים מגנדי
הסוד של המקום זאת טחינה כפולה
גם בבוקר
וגם בערב
מקום תוסס וצעיר
זה ישראלי ואמריקאי אומר טומי
סלטים טריים
רטבים מקוריים
יאנג הפנר
"בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה הצעות הגשה משונות"
הגעתי לראשונה לאלבקרקי בניו מקסיקו (חור החורים) לבקר את אבא שלי, אחרי טיסה ארוכה של 25 שעות עם שני קונקשנים, וכל מה שרציתי זה אוכל מוצק ואסתטי. אבא שלי אסף אותי מהשדה, שמנו את המזוודות בבית שלו ולפני שהבנתי מה קורה איתי הוא אמר לי "יש מקום שרציתי לאכול בו איתך מהרגע שהגעתי לכאן". אמרתי לו שהוא קרא את המחשבות שלי, שבשלב ההוא התמקדו בתהייה עד כמה הוא עצמו נגיס, ואם לא הוא אז השולחן.
הגענו למקום בשם Star Burgers 5, בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה הצעות הגשה משונות להמבורגרים עם התוספות הכי הזויות. בראשן ה־turducken שהוגש לכבוד חג ההודיה – שתי לחמניות ובתוכן עוף בתוך ברווז בתוך תרנגול הודו עם ירוקים מעל. בהיתי בתפריט שעה, אבל בסופו של דבר הזמנתי צ'יזבורגר רגיל עם צ'יפס ודוקטור פפר. מתוך כבוד למקום הוספתי frickles – סלייס של מלפפון חמוץ בטיגון עמוק שאבא שלי הצליח לשכנע אותי לקחת. היה טעים אבל לנצח אתחרט שלא העזתי לקחת את ה־turducken.
ארז קומרובסקי
"הנחיתה על הירח, ניצחון בעלות הברית על הנאציזם, אמפייר סטייט בילדינג. הכל נכנס לביס הראשון"
"לא אשכח את הפעם הראשונה שלקחו אותי לאכול המבורגר עם צ'יפס מזוגזגים, קטשופ וקוקה־קולה… וואו, זה היה כמו להיות באמריקה. הרגע הזה שבו כובע הטמבל והסברסים התחלפו לכובע של קאובויז במערב הפרוע.
ג'יימס דין על הגריל במקום הקציצות של סבתא, הקדמה, הנחיתה על הירח, ניצחון בעלות הברית על הנאציזם, אמפייר סטייט בילדינג. הכל נכנס לתוך הביס הראשון הזה עם החלום, והתגלש בגרון עם הקטשופ ועם הרגשת סיפוק עילאי".