שייקספיר בלוז: הלילה ה-12 פוגש את שנות ה-30 של המאה ה-20

"הלילה ה-12" הוא מבחינתי, קודם כל ובראש ובראשונה, מחזה על אהבה ועל היכולת או אי היכולת לממש אותה. איליריה, האי בו מתרחשת עלילת המחזה הנו מקום מוזר ומיוחד – מקום בו אנשים נגועים בטירוף האהבה: אהבת גבר לאשה, אהבת אישה לנער, אהבת גבר לגבר, אהבת אח ואחות, אהבה נכזבת, אהבה עצמית, אהבת החיים, אהבת אדם.

גיבורי המחזה כולם, כל אחד בדרכו, כמהים לאהבה, לתקשורת, ליחסים, לביטוי עצמי. והמחיר שהם משלמים על ההדחקה, היהירות וחוסר האותנטיות שאותם הם חיים הוא מחיר הבדידות, מחיר שחוויתי על בשרי אי-אז כגבר צעיר המתחבט בייסורי היציאה מהארון.

"הלילה ה-12" (צילום: רדי רובינשטיין)

המחזה "הלילה ה-12" הוא קומדיה-לירית. הקומדיה נובעת מהצטברות של הסתרות והדחקות, הסתרות של זהויות והדחקות של רגשות הגורמות לכזה בלבול ולכאלה תסבוכות עד שהאמת בסופו של דבר חייבת לפרוץ החוצה במלוא עוצמתה. במקרה שלנו – כמו בכל קומדיה טובה – הסדר חייב לשוב על כנו. כל אלה מהולים בדוק עדין של מלנכוליה שמרחפת מעל הכל. ולכן בחרתי שבאיליריה שלי מזג האוויר יהיה הפכפך – ממש כמו הלבבות – משהו בין סתיו שמשי ואביב לח ורטוב.  "כי הגשם מתגשם לו יום וליל…" .

לביים מחזה שייקספירי – עבורי זו חוויה מסעירה בראש ובראשונה כי מלבד יופיו של הטקסט (בתרגומו הנפלא של דורי פרנס), מצאנו עצמנו אני והשחקנים נפעמים, בכל מפגש עם כל סצנה, מהמורכבות הפסיכולוגית שיש בו ומההבנה העמוקה את נפשו של האדם, למרות שנכתב כמעט 400 שנה לפני זמנו של פרויד.

"הלילה ה-12" (צילום: רדי רובינשטיין)

והמוזיקה… המוזיקה נשמעת בכל מקום באיליריה. מנוגנת ומושרת על ידי הדמויות השונות, נותנת ביטוי לרגשות הגועשים. כמו שאומרת ויולה, גיבורת המחזה: "המוזיקה היא כמו הד של הלב, כס מלכותה של אהבה"; בעיבוד שלי למחזה הקלאסי בחרתי למקם את ההתרחשות בשנות ה-30 של המאה ה-20 ושהמוזיקה שתישמע ברחבי איליריה תהיה ג'אז. את השירים שהופיעו במחזה המקורי החלפתי בשיריו של התמלילן והמלחין האמריקאי הנפלא אירווינג ברלין שגם הם, ממש כמו השירים במחזה, מדברים על אהבה, לפעמים בהומור ובאירוניה ולפעמים בכאב ורגש משתפך. כי ב"לילה ה-12", כמו ביצירות מופת אחרות, כמו באהבה, שזורים זו בזו הטרגדיה והקומדיה, ההומור והכאב.

>> רפי ניב הוא במאי ההצגה "הלילה ה-12"
>> "הלילה ה-12", הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, מוצ"ש 22.1-8.1 באולם עבאס, רח' חנוך 19, שכ' התקווה. פרטים נוספים וכרטיסים כאן