ביקורת טלוויזיה

"המדובב" היא סדרת מתח לפי הספר, אבל משהו עדיין חסר

ל"מדובב" החדשה של yes יש פוטנציאל להיות סדרת מתח קלאסית, אבל בינתיים הצופה נאלץ להחליק שורות דיאלוג לא אמינות כדי לקחת אותה ברצינות

"המדובב" (צילום: נטי לוי, באדיבות yes)
"המדובב" (צילום: נטי לוי, באדיבות yes)
12 ביוני 2019

ישראל היא מדינת פשע. למעשה עד לא מזמן ארגוני פשע היו ענף הייצוא הגדול ביותר שלנו. מאז נהיינו טיפה יותר משעממים והפכנו לאומת סטארטאפ, אבל לא באופן גורף. בקריות למשל המצב שונה – לפחות על פי סדרת הפשע החדשה של יס, "המדובב". אסא (אור בן מלך) משתחרר מהכלא אחרי 17 שנים, שם עשתה המשטרה שימוש בכישורי המשחק שלו והיכולת שלו לדובב אסירים. עם חזרתו הביתה הוא פונה לאחיו (עמוס תמם) בניסיון להתברג לעסק הנדל"ן המהוגן למחצה שלו, אך זה מנסה להרחיק אותו מהעסקים וגם מאשתו סופי (אנה בוקשטיין המצוינת, שהתפקיד מרגיש קצת קטן עליה).

>>הסדרות הישראליות שיגיעו השנה למסך

אף שיש ל"מדובב" כמה טריקים שהיא מחביאה בכיס כגון הליהוק המצוין של ציפי שביט כראשת משפחת פשע, מדובר בסדרה שלוקחת את עצמה מאוד ברצינות. מצד אחד נחמד לראות סדרת מתח "של פעם", שכתובה על פי חוקי הז'אנר וללא טיפת ציניות. מצד שני, בעולמנו עמוס הקריצות והאירוניה היא יכולה להרגיש קצת מיושנת. בשביל להחזיק את הצופים סדרת מתח צריכה להיות מלאה בביטחון עצמי וקור רוח, היינו היד על האקדח צריכה להיות יציבה ולא לשקשק, אבל ב"מדובב" מרגישים לפעמים את היד רועדת: הדמויות אינן ברורות תמיד והטקסטים בפה שלהן אינם אמינים תמיד ולעתים נשמעים כמו דיאלוגים שנועדו לקדם את העלילה.

בכל זאת, אף שהפרק הראשון לא עושה המון חשק להמשיך, הפרק השני כבר מתחיל להתרומם והסדרה מעוררת יותר עניין. פרקים 2 ו־3 מרגישים נינוחים טיפה יותר. עם זאת בשלושת הפרקים הראשונים שנשלחו למבקרים עדיין לא הורגשה תובנה משמעותית על הפער בין עולמות הפשע והסדר שאסא מדלג ביניהם. אולי אם היד תהיה קצת יותר יציבה בהמשך, והתסריט ירגיש טיפה פחות מכני, יתממש הפוטנציאל לסדרת פשע ישראלית טובה שלוקחת את עצמה ברצינות הראויה. נכון לעכשיו הקהל צריך לעשות בעצמו כמה ויתורים כואבים ולהחליק שורות דיאלוג לא אמינות כדי שגם הוא יוכל לקחת את כל העסק ברצינות.

"המדובב", החל מחמישי (13.6) 22:00, yes ACTION