הסרט הזה כאילו מתחנן שתפספסו אותו. אבל אל תעשו את זה

"אחרי האהבה" הוא סרט בריטי דל תקציב ונטול כוכבים, שהגיבורה שלו היא אישה לא צעירה ולא רזה, ובסך הכל לא קורה בו המון. אז למה שהוא יעניין מישהו, מה גם שהוא יצא למסכים בארץ ביחד עם "הפייבלמנים" של סטיבן ספילברג? העניין הוא שזה פשוט סרט טוב מכדי שתפספסו אותו סתם בגלל חוסר תשומת לב. אולי זה יעזור אם אספר לכם שהוא קיבל ביקורות מצוינות בבריטניה, שג'ואנה סקנלן זכתה בפרס הבאפטא (האוסקר הבריטי) לשחקנית הטובה ביותר, ושהסרט גרף את כל הפרסים החשובים (תסריט, בימוי, סרט ושחקנים) בתחרות הקולנוע הבריטי העצמאי.

נקודת המוצא של "אחרי האהבה" מוכרת מכמה סדרות טלוויזיה עתירות תהפוכות ("מאהבות", "גברת וילסון") – אחרי מות בעלה אלמנה מגלה שהיתה לו משפחה נוספת. אבל פרט אחד מהותי משנה את המסלול המלודרמתי הטיפוסי. מרי התאסלמה לפני שנים רבות כדי להתחתן עם אהובה הפקיסטני אחמד, ואחרי מותו הפתאומי מהתקף לב היא אינה מסירה את החג'אב שהפך לחלק ממנה. אחמד עבד כקפטן המעבורת שמפליגה בין דובר לקאלה שבצרפת, ומרי היתה רגילה להיעדרויותיו. עכשיו היא מוצאת בארנק שלו עדויות לכך שהיו לו חיים אחרים מעבר לתעלה, והיא יוצאת להתעמת עם האישה השנייה.

אבל כשז'נבייב (נטלי רישאר מ"אירמה ופ") רואה בפתח ביתה אישה עם חג'אב, היא מניחה באופן אוטומטי שזאת עובדת ניקיון שנשלחה על ידי סוכנות. משום שהיא אורזת את הבית לקראת מעבר וזקוקה לעזרה, היא מכניסה את האישה הזרה לביתה בלי לשאול שאלות, ונותנת לה חלוק ניקיון ללבוש מעל בגדיה. מרי ההמומה לוקחת על עצמה את תפקיד העוזרת השקטה והבלתי נראית, שמאפשר לה להסתובב בבית צרתה ולחקור את הצד הנסתר בחיי בעלה המנוח. כשהיא מתוודעת לסלומון (טליד אריס), בנם בן העשרה של אחמד וז'נבייב, הכל נעשה מורכב יותר. בימים הבאים מרי מגיעה מדי יום לעשות את עבודות הבית, ובזמן שז'נבייב תוהה מדוע אחמד אינו חוזר אליה, מרי מתיידדת עם סלומון והופכת שותפה לסוד שהוא שומר מפני אמו.

התסריט המדוקדק של "אחרי האהבה" מסיר בהדרגה שכבה אחר שכבה, מגלה לנו דברים מהותיים על עברן של הדמויות, ועדיין מותיר הרבה דברים מרומזים. מה זה אומר שהבעל שעבורו שינתה את חייה מקצה אל קצה שיקר לה כל כך הרבה שנים? האם אהבתם היתה פיקציה? או שאולי דווקא היותו מוסלמי אפשרה לו לחיות בשלום עם שתי נשים? ומה תעשה עכשיו עם החג'אב? הסרט מלא רגש עצור, ונמנע לחלוטין מסנסציוניות ומפוליטיקה של זהויות. שלושת הדמויות מעוררות אהדה גם כשהן שוגות, ומערכת היחסים שמתפתחת ביניהן מייצרת איזון חדש במקום זה שאבד. הדרמה האינטימית מועצמת באמצעות דימויים סמליים, חלקם מדומיינים, של צוקי דובר והתעלה שמפרידה בין בריטניה לצרפת.

"אחרי האהבה" מרענן את מה שנהוג לכנות דרמת כורסא, והופך אותה לריאליסטית, עדכנית מבחינה חברתית, ולא פעם מותחת, עם זאת שהיא שומרת על האיפוק הבריטי הידוע. סקנלן היא שחקנית עתירת ניסיון, שלרוב נצפית בתפקידי משנה בסרטים ("נערה עם עגיל פנינה", "אבק כוכבים") ובסדרות טלוויזיה ("מחזיקות מעמד", "דרקולה"). כאן היא מספקת הופעה מצוינת בתפקיד ראשי יוצא דופן, ורבות מהשאלות שדמותה מתמודדת איתן מנוסחות ללא מילים.

זה סרטו הארוך הראשון של אלים קאן, במאי בריטי ממוצא פקיסטני, והוא מתגלה כתסריטאי מחונן, שבונה בתשומת לב את כל הקומות של הדרמה ומפזר את פיסות האינפורמציה ביד אמן. קאן מספר שהתבגרות כנער מוסלמי והומו גרמה לו לנהל שני מסלולי חיים נפרדים במשך שנים רבות. השבריריות של הזהות היא בבסיס "אחרי האהבה", שבו כולם בעצם מנהלים חיים כפולים.

4 כוכבים. After Love בימוי: אלים קאן. עם ג'ואנה סקנלן, נטלי רישאר. בריטניה 2020, 89 דק'