המוזג הראשי: ראיון עם אחראי תחום האלכוהול של טיב טעם

אחרי שמונה שנים בתפקיד מנהל תחום היין והאלכוהול של טיב טעם, פלא שיוסי יאיר עוד לא הפך לאלכוהוליסט. תפסנו אותו לשיחה קצרה על הרגלי האלכוהול של הישראלים, על העדפות היין של הרשת ועל האמונה שלו שעוד יוזילו את האלכוהול

טיב טעם. צילום: דן פרץ
טיב טעם. צילום: דן פרץ
21 בדצמבר 2014

לא צריך להיות צרכן אלכוהול מתוחכם מדי כדי לראות את השינוי האדיר שחל בצריכת היין והאלכוהול הישראלית. השינוי אינו מתבטא דווקא בכמות האלכוהול שכל אחד מאיתנו צורך, אלא במגוון, בתדירות ובפתיחות שאנו הצרכנים מגלים למוצרים אלכוהוליים חדשים שמגיעים אל המדפים בחנות הקרובה למקום מגורינו. אם פעם היינו מוצאים רק סוגים אחדים של בירות, מבחר מצומצם של יינות אדומים ולבנים, היום כל קפיצה לסופר עושה חשק עז לרוקן את המדפים לדגום כל טיפה וטיפה. על תקופת האלכוהול החדשה הבאה עלינו לטובה אחראיות מספר שחקניות, אחת הבולטות שבהן היא רשת טיב טעם.

טיב טעם החלה את דרכה כרשת קטנה המציעה מגוון לא רע של דליקטסים והתפתחה עם השנים. כיום מונה הרשת 35 סניפים – מכרמיאל בצפון ועד לבאר שבע בדרום. "הקונספט", כפי שמסביר לי יוסי יאיר, מנהל תחום היין והאלכוהול מטעם הרשת, “הוא ליצור חוויית קנייה עם דגש על מגוון, איכות ושירות". טיב טעם הובילה את השינוי בהרגלי הצריכה והתצוגה של מוצרי היין והאלכוהול זה כעשור, עם היצע יין ואלכוהול עצום שנע מיינות מקומיים במחירים סבירים ועד למגוון יינות מחו"ל, משקאות חריפים ומוצרים משלימים. יוסי יאיר הוא האיש האמון על הנושא מטעם טיב טעם ובמידה רבה אחראי לביסוסה של רשת טיב טעם כמקדמת צריכת אלכוהול איכותי יותר ומגוון יותר.

יוסי יאיר. צילום: דן פרץ
יוסי יאיר. צילום: דן פרץ

איך בונים תפריט אלכוהול ברשת כזאת?

“ישרקו, חברת היבוא של הקבוצה, עורכת בדיקות מדוקדקות ודנה מה כדאי או לא כדאי להביא לרשת. תמיד עולה השאלה אם כדאי שנהיה היבואנים או שעדיף לפנות ישירות לספק ולרכוש ממנו מוצרים, דבר שעלול להעלות את המחיר הסופי ללקוח. יש מוצרים שלא נוותר עליהם כי יש להם דרישה אף שהם לא יבוא שלנו. חברת אקרמן, למשל, הם היבואנים של וודקה פינלנדיה. אנחנו קונים מהם ומוכרים אצלנו, ובאותו זמן מייבאים וודקה שנקראת בלאק ריגה, שלאט לאט עוברת במכירות הרבה וודקות אחרות. לא נוותר על מוצר מסוים כי הוא לא בלעדי לנו. כל מוצר נבדק לעומק עד שמחליטים לשים אותו על המדפים".

מדוע חשוב לטיב טעם להחזיק מגוון אלכוהול רחב כל כך? איזה ביקוש יש לזה?

"בכל הסניפים משתדלים להחזיק מגוון רחב שייתן מענה ללקוחות שקונים באותו סניף. יש שוני בין סוגי האלכוהול שתמצא בסניפים שלנו בפריפריה לעומת סניפים שלנו במרכז. לא כל סניף יכול להחזיק שטח יין בגודל של 200 מ"ר, אבל בסניף של ראשון מזרח, לדוגמה, יש מחלקת יין של 500 מ"ר, שזה עצום, כי אני יודע ששם יש קהל שיקנה סוגים שונים. בתל אביב למשל, אני ממש בוחן כל סניף וסניף לפי פלח הלקוחות באזור. אני מנסה לתת מקום גם ליינות יוקרה וגם ליינות זולים יותר. המטרה היא שכל אחד יוכל למצוא מוצר שהוא אוהב ומתאים לכיס שלו. אנו מתאימים את המגוון בהתאם לסוג האוכלוסייה והעדפותיה"

טיב טעם. צילום: דן פרץ
טיב טעם. צילום: דן פרץ

מה הטעם?

הכניסה של טיב טעם לשוק האלכוהול והייבוא בהחלט הרימה את רף התחרותיות בשוק האלכוהול, שתחרותי גם ככה.  שפע אופציות מאפשרות תחרות מהותית יותר, והלקוח הוא המרוויח הגדול. אבל האם זה בכלל משתלם לרשת להניח את רגלה במגרש? יוסי חושב שהכול תלוי באיכות הגבוהה ובמחיר השפוי שמספקים ללקוח.

השוק רווי בספקים ובייבואני אלכוהול. מה היתרון של טיב טעם על פני המתחרים?

"היום ישרקו, חברת הבת של קבוצת טיב טעם, היא יבואנית היין הגדולה ביותר בארץ והיא מייבאת קרוב ל־ 700 סוגים של יינות ומוצרי אלכוהול נוספים. כשאנחנו מחליטים להביא יין או כל סוג אלכוהול אחר הוא עובר בדיקה קפדנית. זה לא עניין רק של טעים או לא טעים. אנחנו בודקים את התמחור ושוקלים האם המוצר יכול לעבוד ברשת. פעם מחלקת היין והאלכוהול תפסה אחוז נמוך משטח החנויות והתבססה בעיקר על ספקים מקומיים, אך היום המחלקה הגדילה את נפחה בהתאם להיקף המכירות ולעלייה בצריכת יין ומשקאות חריפים בארץ בכלל וברשת בפרט".

אז העניין הוא רק עניין של עלויות ומחיר או שיש פה ערך מוסף?

"המשימה מבחינתי בטיב טעם היא להביא את הצרכן לקנות אצלנו יין מכל הסיבות הנכונות. אם צריכת היין תעלה בליטר אחד של יין זה יהיה שווה בסוף ליותר ממיליון בקבוקים במכירות וזה יהיה טוב לכולם. אנחנו מנסים לעודד את הצרכן לבוא ולקנות מוצר איכותי במחיר שפוי ושלא יקנה יין רק ביום שישי. זה לא רק פונקציה של תמחור ותמורה, יש גם עניין של רצון של היבואנים והרשתות".

טיב טעם. צילום: דן פרץ
טיב טעם. צילום: דן פרץ

שתו לחיים

הגישה של טיב טעם לתחום מעט שונה, אולי אף מתקדמת, ממה שמוכר בארץ. זה מתחיל בנראות הסניפים, שמעוצבים באופן מושקע ומפתה ביותר, ממשיך במומחים וביועצי היין שעומדים לרשות הצרכן לכל התייעצות או שאלה ומגיע עד למגוון הדליקטסים הרחב שמוצע בכל סניף. הגישה הבינלאומית הזו למזון פחות נפוצה בישראל, ובטיב טעם עשו מאמצים גדולים כדי לתווך אותה גם לקהל הישראלי.

מה היית מציע כדי לקדם תרבות האלכוהול בישראל?

"אם היקבים הגדולים פה היו באים ואומרים שהם מייצרים יין מעולה שיימכר ב־85 ש"ח בסוף יקנו יותר. מחירי היין צריכים להיות ידידותיים ונגישים לכל כיס ונפש. צריך לרדת מהעץ כי אחרת העץ הזה ייפול. תאמין לי, יש מדינות שעשו את זה לפנינו. הולנד ודנמרק, למשל, הגדילו את צריכת היין לנפש מצריכה דומה לשלנו, כחמישה ליטרים לנפש בשנה, ל־ 20 ליטר לנפש. זה מדהים וזה הכל בעזרת חתירה ליבוא מבחוץ. תהיה הגברת תחרות, עלייה במגוון וירידה במחירים. ככה עושים את זה".

איפה עומדת תעשיית היין הישראלית מול שטף המותגים השונים מהבחינה הזאת?

"אני תמיד בעד ישראלי אבל לא בכל מחיר. רוב היינות שאני עומד מאחוריהם הם יינות שבתחילת הדרך לא הכירו בארץ. אפשר לראות לאחרונה המון יינות מארגנטינה, דרום אפריקה וצ'ילה. אני בטוח שאם יש יקב מצוין וגם התמחור של היינות שלו מצוין, יש ביכולתנו להציב אותם ראשונים במכירות. יש לנו במה של 35 חנויות ברחבי הארץ ובדרך כלל המוצרים שאנחנו מחדירים לרשת תופסים. חשוב לי מאוד שתהיה נוכחות של אלכוהול ויינות ישראלים ויש להם ייצוג נכבד, לצד מגוון עשיר של יינות וכהלים מכל העולם".

מה תאחל לטיב טעם לשנה החדשה?

"שנמשיך לגדול, להתפתח ולשרת את קהל לקוחותינו באהבה. אני רואה את חברת ישרקו והחברה הסקוטית הולכות וגדלות בתחום האלכוהול כל הזמן. אנחנו מתחילים לעשות צעדים משמעותיים בתחום היינות והאלכוהול הכשר. היום יש דרישה הולכת וגוברת ולמרות שאנחנו מציעים מגוון מוצרים לא כשרים אנחנו רוצים לחשוף את הקהל הישראלי למוצרים הללו. כך למשל תוכלו למצוא אצלנו מבחר סוגי קאווה, אוזו ויינות כשרים מספרד, צרפת, צ'ילה וגם מדרום אפריקה. תחום האלכוהול ברשת טיב טעם רק ילך ויתפתח ויש המון למה לצפות".