אנחנו לא מדברים אנגלית: הסרטים הזרים הכי טובים בנטפליקס

השרתים של נטפליקס מלאים בסרטים זרים – כלומר, סרטים שאינם דוברי אנגלית – וביניהם מסתתרים כמה וכמה אוצרות קולנועיים שלא כדאי להחמיץ. הבעיה, כמו תמיד, היא איך לבחור מבין הסרטים הצרפתים, הגרמנים, הסקנדינביים והאסייתים שגודשים את התפריט למנויים. הפתרון, כמו תמיד, טמון ברשימה הזאת שאצרנו לכם בקפידה. מה הייתם עושים בלעדינו.

>> סופ"ש בקלאס: 10 סרטים מעולים שמבוססים על קלאסיקות ספרותיות
>> סופ"ש בהפתעות: 10 סרטים מעולים ולא מוכרים שבטח פספסתם

ילדה קלה (צרפת 2019) Une fille facile

נאימה בת ה-16 מתגוררת בקאן עם אמה וחושבת על עתידה. במהלך חופשת הקיץ מבקרת אצלה בת דודתה הסקסית בת ה-22 והשתיים יוצאות לבלות. כשצמד גברים נאים בני ארבעים פלוס (נונו לופז ובנואה מז'ימל) מזמינים אותן לבלות על היאכטה המפוארת של אחד מהם, נאימה זונחת מאחור את חברה הטוב דודו. סרטה המתבונן של רבקה זלוטובסקי ("ילדים של אחרים") מזכיר את סרטי הנעורים של אריק רוהמר, רק עם סקס במקום אהבה. תמות של יחסי מעמדות מבצבצות מתחת לסיפור על התעוררות מינית. זה סרט עדין ויפה שצובר בהדרגה עוצמה רגשית.

רומא (מקסיקו 2018) Roma

כותרות הסיום של זוכה האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה מוקדשות לליבו, עוזרת הבית שגידלה את במאי הסרט (שגם צילם) אלפונסו קוארון ("הילדים של מחר"). העלילה מתמקדת בדמותה הצנועה של העוזרת, שחייה נקשרים באלה של משפחה אמידה המתגוררת במקסיקו סיטי של 1970. האבא, רופא בבית חולים, כמעט לא נמצא בבית, ובחסרונו אם המשפחה נסמכת על העוזרת יותר ויותר. סיפוריהן המקבילים מייצרים אחווה נשית חוצת מעמדות. קוארון מגולל את האפוס של עוזרת הבית על רקע אירועים היסטוריים סוערים ועוטף אותה בקולנוע וירטואוזי. השילוב בין המבט האינטימי והאוהב על הגיבורה השקטה לבין רוחב היריעה והמבע הקולנועי המסוגנן הופך את "רומא" (על שם השכונה בה מתרחש הסרט) להישג יפהפה.

מבצע יקינתון (פולין 2021) Operation Hiacynt

"מבצע יקינתון" הוא שמו של מבצע ידוע לשמצה שנערך בפולין הקומוניסטית בין 1985 ל-1987 ובמהלכו המשטרה אספה נתונים על כ-11,000 הומוסקסואלים במטרה ליצור מאגר מידע לאומי שיכלול את כל ההומואים והאנשים שבאו איתם במגע. על רקע האירועים האלה נפרש מותחן משובח, שמעוניין בדמויות ובפוליטיקה של ההומופוביה לא פחות מאשר בפיתולי העלילה. השוטר רוברט (תומס ז'יטק, שנראה כמו אלן דלון הצעיר) ממונה על חקירת רצח של גבר הומו. די מהר הוא מבין שהמערכת המסואבת מצפה ממנו להטיל את האשמה על שעיר לעזאזל מתוך הקהילה הלהט"בית, אך הוא מתעקש לחשוף את האמת, ומסתבך. תוך כדי החקירה, רוברט המאורס מוצא עצמו נמשך לגבר אחר, ודרכו הוא מתוודע לחיים הסודיים של הקהילה.

מרגריטה עם קש (הודו 2014) Margarita with a Straw

סרט מקסים ביותר, ונדיר בגישתו הטבעית והפשוטה לגיבורה המלבבת שעליה הוא מספר – צעירה הודית עם שיתוק מוחין שמתוודעת למיניותה בין דלהי לניו יורק. בלי לעשות מזה עניין, הסרט מפר את כל ציפיותיכם מסרט הודי, או מסרט נכות, ומגיע לו שתתוודעו אליו ותתאהבו בו. הופעתה של קלקי קקלן (כוכבת הודית ממוצא צרפתי) בתפקיד הראשי היא פלא קולנועי, וכותרות הסיום, שבהן הבמאית שונלי בוסה משתפת את הצופים בכאב אישי שנתן השראה לסרט, תורמות עוד כמה דמעות לחוויה.

אתנה (צרפת 2022) Athena

כשמתפרסם ברשת סרטון שבו נראים שלושה שוטרים מכים עד מוות ילד בן 13, פורצת מהומה בפרוור (הבדיוני) שעל שמו נקרא הסרט, והמוני שוטרים עם ציוד לפיזור הפגנות נשלחים לשם. הסיפור מובל על ידי שלושת אחיו הבוגרים של הקורבן – מנהיג המרד כארים, החייל עבדל (דאלי בן סאלח מ"פנים מול פנים") וסוחר הסמים מוכתר. הסרט כמו מתחיל בנקודה שבה הסתיים "עלובי החיים" של לאדג' לי, שהשתתף בכתיבת התסריט. שוט פתיחה וירטואוזי שאורכו כעשר דקות מתחיל בקלוז אפ על פניו של עבדל, ומסתיים באקסטרים לונג שוט של הפורעים שהתבצרו על הגשר. סרטו האינטנסיבי של רומאן גברס (בנו של קוסטה גברס) לא עוצר לרגע. הוא מבוים ברהב קולנועי, ונחווה כסרט מלחמה עם אסטרטגיות קרב שמזכירות אפוסים היסטוריים. מיקוד הדרמה בקונפליקטים בין שלושת האחים נועד להעניק לסרט האקשן החברתי הזה עוצמה של טרגדיה קלאסית. הרובד הזה לא לגמרי עובד, אבל הנושא בוער והקולנוע מרשים ביותר.

סיפורה של הנסיכה קאגויה (יפן 2013) Kaguya-hime no monogatari

אמן האנימה איסאו טקהאטה מביא למסך סיפור עם יפני מהמאה ה-10 על בת ירח שנולדת מחדש כתינוקת בתוך עץ במבוק, ומאומצת על ידי זוג כפרי. היא גדלה במהירות יתרה ואביה מחליט לעבור לעיר כדי למצוא לה חתן אריסטוקרטי. מחנכת שהובאה מהארמון מלמדת את קאגויה השובבה איך להתנהג כנסיכה, ומדכאת את הנערה עד עפר. ואז מגיעים חמישה מחזרים. הסרט הקסום הזה, שהיה מועמד לאוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר, צויר בצבעי מים ונדמה לאיורים בספר ילדים שהתעוררו לחיים, והוא עצוב ויפה עד כאב.

פר בר המזל (דנמרק 2018) Lykke-Per

הבמאי הדני זוכה האוסקר בילה אוגוסט ("פלה הכובש") לקח על עצמו לעבד למסך את הרומן עב הכרס מאת הסופר הדני זוכה הנובל הנריק פונטופידן, שיצא לאור בסוף המאה ה-19. הסרט עוקב אחר צעיר שאפתן (אסבן סמד), בן של כומר לותרני נוקשה, שעוזב את בית הוריו בכפר בלי להביט לאחור ויוצא לקופנהגן ללמוד הנדסה. יש לו חזון להרים פרויקט לאומי אדיר של הפקת אנרגיה באמצעות כריית תעלות, ולצורך כך הוא קושר את גורלו בזה של משפחה יהודית עשירה, שבתה המשכילה זקוקה לבעל. זה סיפור מעניין ולא טיפוסי על גיבור שגאוותו, ומורשת אביו שממנה כל כך ניסה להתנתק, מכשילים אותו שוב ושוב. כמה מהדיאלוגים מפורשים מדי, והמערכה האחרונה של הסרט הארוך הזה (162 דקות) מפוספסת. אבל רובו עשוי היטב ואפשר לשקוע בתוכו כמו ברומן טוב.

הרוח העולה (יפן 2013) Kaze tachinu

בסרטו היחיד שפונה באופן רשמי למבוגרים, אמן האנימה היאו מיאזאקי ("המסע המופלא") מגולל את סיפור חייו של ג'ירו הוריקושי, מעצב מטוסי ה-A5M וה-A6M זירו, ששימשו את יפן במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט עוקב אחריו מילדותו, כשהוא משתוקק להיות טייס, אך ראויה לקויה מונעת ממנו להגשים את החלום, ועד המלחמה. היו שביקרו את מיאזאקי על כך שיצר סרט אוהד על אדם שבנה מכונת הרג, אך זאת יצירה מרהיבה ביופיה, פיוטית ופציפיסטית, שהיא גם הערה אישית ועתירת נשמה על האמן ואומנותו.

לאגאן: היה היה פעם בהודו (הודו 2001) Lagaan: Once Upon a Time in India

עשרים שנה לפני ש"RRR" הקפיץ את העולם היה זה "לאגאן" שגילה לצופים המערביים שהקולנוע שעושים בבוליווד יכול להיות כיף של דבר. ב-1893, כפר קטן במרכז הודו סובל מבצורת מתמשכת ומתקשה לעמוד בתשלום המיסים הגבוהים לכובש הבריטי. כשהאיכר בהובאן (כוכב העל הכריזמטי אמיר קהאן) מגחך על החיילים הבריטים שקריקט זה משחק ילדותי, מפקד הגדוד המקומי מציע משחק בין תושבי הכפר והחיילים, עם הבטחה שניצחון יביא לאיכרים פטור ממס לשנתיים. רק שלכפריים אין מושג בקריקט, ואחותו טובת הלב של המפקד מתנדבת ללמד אותם. וכך, אחרי כשעה ורבע מתחילתו (אורכו של הסרט שלוש שעות ו-44 דקות) האפוס ההיסטורי המוזיקלי הזה הופך לסרט ספורט. את השירים הלחין א.ר. רהמן הגדול, ששמונה שנים אחרי כן זכה בשני אוסקרים על "נער החידות ממומבאי". כל המרכיבים (כולל הומור) מתמזגים לסרט סוחף ומבדר מאוד, ותמצאו את עצמכם אוהדים בהתלהבות את הקבוצה חסרת הסיכויים.

במערב אין כל חדש (גרמניה 2022) Im Westen nichts Neues

זוכה האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הוא עיבוד לספרו הסמינלי של אריך מריה רמרק על מלחמת העולם הראשונה. סרטו של אדוארד ברגר עוקב אחר פאול בוימר, תלמיד תיכון שנסחף כמו חבריו בנאומים הג'ינגואיסטים של המורה בבית הספר, ומזייף את חתימת הוריו כדי שיוכל להתגייס לצבא ולהצטרף למלחמה שנמשכת כבר שנתיים. בתוך המהומה של סצנות הקרב – חלקים נרחבים מהסרט מבעיתים וקשים לצפייה – הדרמה מתמקדת באובדן האנושיות וברגעים שבהם היא שבה ומציצה. סצנה זכורה במיוחד מטילה את פאול לתוך מכתש שנוצר מנפילת פגז באמצע שדה הקרב, שם הוא מוצא עצמו לבד עם חייל צרפתי. ברגר אינו מתרפק על הסמליות, אלא בוחן את הסיטואציה באופן שמעצים את המוחשיות שלה, ואת הטירוף והטרגדיה. וזה מה שהופך את הסרט לאחד הטובים ביותר שעסקו במלחמת השוחות.