תל אביב היא העיר השמינית הכי יקרה בעולם. אבל מה זה אומר?

יקר, יותר יקר, הכי יקר, פחות יקר. תל אביב (צילום: RoofSoldier/שאטרסטוק)
יקר, יותר יקר, הכי יקר, פחות יקר. תל אביב (צילום: RoofSoldier/שאטרסטוק)

מדד יוקר המחייה העולמי השנתי של ה"אקונומיסט" מציב את תל אביב במקום ה-8 ברשימת הערים היקרות ביותר בעולם לשנת 2023, אחרי שדורגה במקום הראשון בשנת 2021. זאת כותרת יפה בעיתון, אבל המדד בוחן את יוקר המחייה עבור תושבי חוץ ואינו משקף את יוקר המחייה בעיר עבור תושביה. ויש הסבר

30 בנובמבר 2023

ב-2021 דורגנו במקום הראשון בעולם, ב-2022 ירדנו למקום השלישי ובמדד יוקר המחייה העולמי של ה"אקונומיסט" שהתפרסם היום נמצאת תל אביב במקום ה-8 בין הערים היקרות ביותר בעולם, אותו היא חולקת עם קופנהגן היפהפיה. אל המקום הראשון העפילו במשותף סינגפור וציריך, את המקום השלישי חולקות ניו יורק וז'נבה, ובנוסף אליהן מקדימות את תל אביב רק הונג קונג, לוס אנג'לס ופריז.

הירידה של תל אביב למקום השמיני אינה נובעת חלילה מירידה ביוקר המחייה בעיר עצמה, אלא מהזינוק המתמשך ביוקר המחייה בערים הגדולות בעולם. מדד האקונומיסט בוחן את מחיריהם של 200 מוצרים ושירותים בעשר קטגוריות מרכזיות על פני 173 ערים בעולם, ואחרי שבשנה שעברה הצביע על עלייה ממוצעת של 8.1 אחוז במחירים, הוא חושף גם השנה עלייה ממוצעת של 7.4 אחוז במחירים של כלל המוצרים והשירותים בכלל הערים.

העיר היקרה בעולם שהכי נראית כמו עבודת AI מוגזמת. סינגפור (צילום: לייפסטייל טראבל פוטו/שאטרסטוק)
העיר היקרה בעולם שהכי נראית כמו עבודת AI מוגזמת. סינגפור (צילום: לייפסטייל טראבל פוטו/שאטרסטוק)

העליות הגלובליות דרמטיות ביותר ביוקר המחייה, על פי מדד האקונומיסט לשנת 2023, נרשמו בתחומי המזון והתחבורה (יותר מעשרה אחוזים בממוצע) והורגשו היטב גם אצלנו. העובדה שתל אביב הוצבה במקום הראשון לפני שנתיים הפכה את הדו"ח השנתי למתוקשר מאוד בישראל, אך האמת היא שהוא לא מהווה ברומטר לאופן שבו חווים מרבית תושבי העיר את יוקר המחייה. ומיד נסביר:

מדד "האקונומיסט" נערך בידי EIU, למעשה יחידת מחקר ומידע וחברה-אחות של המגזין הכלכלי הנחשב, והוא עוקב אחר מחיריהם של 200 מוצרי יסוד ושירותים להם נזקקים תושבי חוץ בבואם להתגורר בעיר זרה, ביניהם גם חינוך ודיור. כלומר, המדד בוחן את יוקר המחייה באופן יחסי לצרכיהם של ניידי רילוקיישן למיניהם שמרוויחים לעיתים קרובות שכר ביורו או בדולרים. לירידה בכוחו של השקל בשנה האחרונה, למשל, עשויה להיות השפעה משמעותית על האופן שבו תושבי חוץ חווים את יוקר המחיה בעיר, השפעה שלא תורגש בקרב המקומיים שמתפרנסים בשקלים.

זהב ברחובות. נדל"ן בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)
זהב ברחובות. נדל"ן בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)

המדד כמובן אינו כולל את השפעותיה המיידיות של המלחמה על יוקר המחייה, אבל ברור שהיו לה השפעות מיידיות מבחינת התלהבותם של תושבי חוץ להתגורר בה ורבים מהם עזבו, כך שבסיכומו של דבר מדד ה"אקונומיסט" רלוונטי למעט מאוד אנשים בתל אביב כרגע. המקום שבו המדד בהחלט רלוונטי הוא ברמת המאקרו, שמסמנת מגמות עולמיות עגומות של אינפלציה מתמשכת במחירי המזון, הדיור והתחבורה, ותחזית פסימית לשנת 2024 שמביעה חשש מהתלקחותה של מלחמת ישראל-חמאס לכל רחבי המזרח התיכון. תחזיקו חזק.