אירופה בסנדוויץ' וחומוס מנצח. קוראים לו בן אדם וזאת העיר שלו
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: השחקן בן אדם ("גאליס") ינחה את קרקס בראבו בחול המועד פסח, ובינתיים לוקח אותו לספוט דייטים מושלם של פעם ולספוט אוכל מושלם של עכשיו
קודם כל' זאת לגמרי העיר שלי. כשאני מסתובב בעולם תל אביב היא התשובה לשאלה מאיפה אתה. היא חלק מה-DNA, מהזהות שלי. אני עברי, תל אביבי, ישראלי, יהודי. בהכרח בסדר הזה. תל אביב היא חופש ואמנות, היא אהבה ראשונה והשתובבות, היא מוזיקה וחרדות. היא הכל.
1. תדר/רומנו
המתנ"ס. שנים נהגתי לכנות כך את ההיכל של הבילוי, התרבות, האלכוהול, חיי הלילה, הקולינריה, בית ההופעות והמקום שאין שני שלו, גם בערים תוססות אחרות בעולם, שבהחלט כמו מתנ"ס, בכל ביקור שם אתה פוגש חברים וחברות ממעגלים שונים, כמו הפסקה בתיכון ענק. החל מהתדר שאני וחבריי פוקדים מימיו הראשונים על מדרגות בית הכנסת הגדול בסמטת הר סיני, דרך נדודיו אשר היו ועד שהגיע למשכן הקבוע בבית רומנו האגדי, וכמובן הרומנו עצמו שהיה ונשאר אחד המקומות הטעימים לחך, וכמובן הנואיבה, הרפי, הוולנוף ולאחרונה הג'אז-קיסה הנפלא, שהוא ממש למיטיבי לכת וחובבי ג'אז מופרעים כמוני. ההופעות והאירועים שהיו במשך השנים ברחבת התדר יזכרו לדורות. מקום שלגמרי עיצב את התרבות בעיר. דרך יפו 7
2. חומוס הכרם
בבקרים פנויים כשיש לי רגע זמן לפנק את עצמי, אני עולה על האופניים ומדווש לסמטת בית הבד, שם אני מוצא את המשחה הכי טובה בעיר, בשילוב הטחינה, פול, גרגר, ירוקים, ביצה – המתקראת קומפלט. זה ויכוח תל אביבי נושן על החומוסייה הטובה ביותר, בין הסורי (הישן), שלמה ודורון, אבו חסן. כולם ראויים, כולם היו גרגיריי. אבל בשנים האחרונות יניב והכרם, ספציפית בבית הבד, מנצחים אצלי ובגדול. חסדים שמורים גם למשוואשה הפינסקרי. סמטת בית הבד 6
3. גדות הירקון
אי אפשר לומר את צמד המילים האלה בלי לשמוע את הפראזה האגדית של אריק איינשטיין מתנגנת בראש. אבל זכרונות הילדות היפים שלי, מחוץ למשרדו הישן של אבי ברחוב אוסישקין מול אולם אוסישקין האגדי, הם זכרונות מהגדה הירקונית, במיוחד הרצועה האוסישקינית שלה. כשבגרתי זה היה ספוט דייטים נפלא, להתנדנד על סנדה על הנהר עם בקבוק יין אדום ונשיקה ראשונה. כיום אני נהנה לרכוב על אופניים על גדות הנהר עד לרואה החשבון שלי ברמת גן. זה הכי קרוב לפיסת טבע בעיר המפומפמת בטון, שזה אגב בין חסרונותיה הגדולים.
עדינה
המעדנייה הנפלאה מבית מנו וינו בשינקין, ששינה את תרבות היין בעיר מקצה לקצה. כבר שנים שאת היין שלי אני רוכש במנו וינו, עם היצע יינות מגוון, נפלא ומשתנה. עם אהבה גדולה לעולם היין, המקום הזה הוא כבר מוסד תל אביבי מכובד. מאז שעדינה נפתחה בשינקין, אני מוצא את עצמי לפחות פעם בשבוע יושב על הספסל הסמוך עם בקבוק יין טוב וצלחת גבינות\בגט\נקניקים ברמה של פריז. אם יוצא לי לעבור שם בבוקר, אין סיכוי שלא אחטוף סנדוויץ', שבהחלט מביא וייב של אירופה, לפתוח ת'יום עם אילוזיה נעימה. שינקין 43
5. אולה
אני אמנם לא אובקייטיבי, כי אחי הצעיר הגה את הרעיון ופתח את המקום, אבל מסעדת אולה של השף אורן אסידו, מעל פארק המסילה, היא אחת המסעדות המיוחדות בעיר אם לא ה-. שילוב מושלם בין אוכל אוריינטלי לבין מסעדת שף מערבית בגבוה. מנות מיוחדות וטעימות בקטע אחר, קוקטיילים שלא היו מביישים את האימפריאל ואווירה מגה-וייבז. נובוריזם-היפסטרי אם יורשה לי (מותר לי לבחור רק חמש מקומות, אבל הזכרתי ולכן אציין גם את בר האימפריאל האגדי שבפינת רחוב הירקון, אחד המקומות השמורים לערבים מיוחדים). שביל האטד 5
>> בן אדם ינחה את המופע "משחקי הג'ונגל" של קרקס בראבו שיתקיים בפסח הקרוב ברחבי הארץ, מופע קרקס אקרובטי וירטואוזי מצחיק מרגש וסוחף בליווי אפקטים מרהיבים וחדשניים. 15.4-6.4, חול המועד פסח. פרטים וכרטיסים כאן