הגומחה הסודית של כלבו שלום ובית לקולנוע. העיר של משה רוזנטל

משה רוזנטל עם הפוסטר של "קריוקי" (צילום: טום ויינטראום לוק)
משה רוזנטל עם הפוסטר של "קריוקי" (צילום: טום ויינטראום לוק)

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: הבמאי של הסרט החדש והמצוין "קריוקי" העביר את תחילת שנות ה-20 שלו בקולנוע לב ודמיין את שנות ה-30 שלו בורגניות אבל אדג'יות בדיוק כמו גן החשמל

3 באוקטובר 2022

1. גלסי

המקום בו מקבלים את פניך בחיוך, המקום בו ישנה תחושה משונה של משפחה. כן, אני מדבר על המקום הנפלא במרמורק 8 שגם בימים הקשים ביותר, כשאף אחד לא מאמין בך, כשאתה נאבק בשביל להספיק לדדליין, כשאתה שוקל לוותר על הכל – זה המקום שיתן לך רגע לנשום במזגן ולהדפיס, לכרוך ולקשט את החלומות שלך על נייר – תמורת כמה שקלים בודדים. בגלסי כנראה הודפסו יצירות הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה הכי חשובות של ה-40 שנה האחרונות ויש לחנות הזו מקום מיוחד בליבי, ואני חושב שגם בלב רבים אחרים.
מרמורק 8

2. סאפה

אמנם רשימת הבארים האהובים עליי ארוכה אבל קשה לי שלא להזכיר את הסאפה בסמטת בית הבד. עם המפגש והערבוב הבלתי נמנע עם האוגנדה, תמיד מספק את כל צרכי הליליים, גם כתחנה ראשונה וגם כתחנה אחרונה. מחירים הוגנים, אוכל נהדר והמקום היחיד בעיר שגם כשמפוצץ, אפשר למצוא איפה לשבת.

3. הגומחה מאחורי כלבו שלום

העיר השתנה רבות מאז שהגעתי אליה לפני 15 שנה, אבל דבר אחד נותר מרשים, יציב ואיקוני – מגדל שלום. ובתור דייר רחוב הרצל, המגדל תמיד מסמן לי בית. בטיסות חזרה ארצה, אני תמיד מחפש אותו רגע לפני נחיתה בשביל להרגיש את הבית מתקרב. אבל מעבר לבניין עצמו, ישנה גומחה קטנה וסודית, בין המגדל עצמו לבורסה לניירות ערך – בפנים יש ספסל קטן, קצת צמחייה ובעיקר שקט מפתיע.

ממש פה מאחורה. מגדל שלום (צילום: שלומי יוסף)
ממש פה מאחורה. מגדל שלום (צילום: שלומי יוסף)

4. גן החשמל

אמנם מעולם לא ישבתי בגן עצמו, אבל במשך שנים הבארים ובתי הקפה שמקיפים אותו היו לי לבית. אם זה לעבודה עם הלפטופ בחשמל 12, בהובר, או בלאבאיט, אם זה לארוחת צהריים באוקינאווה, או לדרינק בבוסר או בג'ורג'ינה. תל אביב של גן החשמל היא התל אביב שדמיינתי עבור שנות ה-30 של חיי – אקלקטית, בוגרת, פוסט ג'נטריפיקציה אבל עדיין עם אדג'.

פה או בעוד עשרים מקומות אחרים. בוסר (צילום: תור ורדימון)
פה או בעוד עשרים מקומות אחרים. בוסר (צילום: תור ורדימון)

5. קולנוע לב

אי שם ב-2007 הגעתי לעיר והתחלתי לעבוד בתור סדרן בקולנוע לב. זו הייתה עבודת החלומות שלי. חלק מחברי הטובים ביותר הכרתי שם. כולנו פינטזנו על לעשות קולנוע, סרטים, סטנדאפ, מוזיקה… זו הייתה תקופה מעוררת השראה. לחזור לשם היום ולהציג את "קריוקי", זו סגירת מעגל מופלאה. עבורי, זה היה ועדיין בית אמיתי לקולנוע ואולם לב 1 הוא האהוב עלי בארץ.

המקום הכי קר בעולם, כנראה. קולנוע לב (צילום: יחסי ציבור)
המקום הכי קר בעולם, כנראה. קולנוע לב (צילום: יחסי ציבור)

>> "קריוקי" הוא סרט התגברות. על אנשים בני 60
>> כבר לפני שלוש שנים ידענו מה הוא שווה. משה רוזנטל ברשימת המבטיחים של טיים אאוט ב-2019