הקרב על גשר יהודית נמשך: האם יש מקום לנשים בעיר הזאת?

לפני כחודשים התבשרנו, תושבי.ות שכונת מונטיפיורי והאזור, על שינוי שמו של הגשר היפה, שמחבר בין לב העיר לשכונות המזרח. זהו גשר שנבנה במשך שנתיים, במטרה מוצהרת לחזק את הקשר בין שכונות העיר כולה, תוך מתן דגש על חשיבותם של הליכתיות ושימוש באופניים בעיר, כגשר הראשון והיחיד עד כה בתל אביב לשימושם הבלעדי של הולכות והולכי הרגל. שנתיים עבדו על הגשר הזה, גשר יהודית.

כמה גאווה הייתה לנו, תושבות ותושבי שכונת מונטיפיורי בפרט ותושבי לב העיר בכלל, שהגשר היפה ממשיך את הנצחתה של יהודית מונטיפיורי. זוהי השדרה היחידה על שם אשה בתל אביב ובאזור המרכז כולו, והגשר הייחודי ממשיך את השדרה הנהדרת באופן ראוי. ואז, כאמור, הוחלט לשנות את השם. במקומות אחרים בעיר לא נשמע כדבר הזה. בנווה צדק, הגשר שבסוף רחוב אהרון שלוש – ממשיך להיקרא גשר שלוש ולא שונה שמו על אף שנהרס ונבנה מחדש עם הקמת פארק המסילה. בצפון העיר – שדרות רוקח. גם שם קיים גשר – גשר רוקח ומחלף רוקח ממזרח. מעולם לא שמענו על כוונות לגוון את שמות האתרים הללו. 

לקבל את מה שכבר היה שלנו ונלקח. גשר יהודית (צילום: שלומי יוסף)

את המחיר על בניית הגשר במשך שנתיים שילמנו אנחנו, תושבי ותושבות השכונה והעיר. משאיות, עצירת תנועה מפה ומשם וכל הכרוך בבנייה בשטח עירוני צפוף. מדי שבת אפשר היה לראות משפחות משני צדי הגשר יוצאות לראות "מה שלום הגשר". איך מתקדם. כמה תקוות תלינו בגשר הזה – תנועה ערה בשכונת מונטיפיורי, זריקת החייאה לעסקים, הרבה מאלה אף התממש עד שהקורונה טרפה שוב את הקלפים. 

הבת שלי, בת 13.5, תושבת האזור, צועדת מדי שבוע על הגשר לקורס תכנות לנערות, ברוח החתירה לשוויון מגדרי בהייטק. קשה להתעלם מהסמליות – לו היה לנו הנשים הייצוג השווה, השוויון בשכר, בסיס ההזדמנויות השווה, חלוקת המשאבים השוויונית, ובכלל זה מחצית מרחובות העיר – אולי לא היה צריך להשקיע בקידום נערות להייטק מלכתחילה. כל שבוע צועדת בתי הבכורה על גשר יהודית ובכך מציינת אותה ואת פועלה למען בניין הארץ והחברה בישראל, ועכשיו? הגשר נקרא על שם יצחק נבון, נשיא אהוב ומוערך, המונצח כבר בעשרות אתרים מכובדים ומשמעותיים ברחבי הארץ. 

והנה, שוב אנחנו נאלצות לעבוד ולהשקיע זמן ומשאבים על מנת לקבל את מה שמגיע לנו. ובמקרה האלים והמדיר הזה – את מה שכבר היה שלנו ונלקח, נמחק. הפעולה המחוצפת הזו בוצעה ללא שיתוף הציבור לא בשכונת מונטיפיורי ולא בשכונת ביצרון, וזאת לאחר שהתקבע כבר השם יהודית והשתמשו בו בכל מכרז, פרסום והודעה רשמיים. 

המחיקה הברוטלית של זכרה של יהודית מונטיפיורי – מבונות הארץ, פילנתרופית, דמות מופת היסטורית – מהנוף הנשקף מעל נתיבי איילון בתל אביב, לא מתרחשת בחלל ריק. המיקום המרכזי של הגשר שהיווה עבורנו, תושבי השכונה והעיר, מקור גאווה, הוא בדיוק הסיבה שהיום מוצב עליו שלט עם שם אחר. כמה קל לתת שמות של נשים לרחובות קטנים בשולי העיר. כמה מכובדת וראויה תהיה ההחלטה להפוך את המעשה, למחול על הכבוד, ולצאת בהצהרה ערכית, משמעותית, לפיה גם לנשים יש מקום בעיר הזו.

>> ענבל שתיוי היא תושבת שכונת מונטיפיורי ופעילה בקהילת #איפההן