התחלה קשה: ממוצע הנוסעים ברכבת הקלה נמוך דרמטית מהצפוי

חודש אחרי פתיחת הרכבת הקלה בתל אביב, ותחזיות האימה לקרונות מפוצצי-אדם, רציפים עמוסים עד אפס מקום ו-150 אחוז תפוסה בקו האדום נראות מעט מוגזמות. בפועל, כך נראה, המצב הפוך: קרונות ריקים למדי, רציפים מאווררים ונעימים, ומעט מאוד רגעים של עומס.

על פי נתוני נת"ע, כפי שדווח אמש ב"דה מארקר", מספר הנוסעים ברכבת הקלה מוערך בכ-110 אלף איש בממוצע ליום, בניגוד לצפי המתוכנן ל-230 אלף איש ביום. הנתון אינו מעיד על הצלחה או כישלון, שכן הצפי המדובר נגע לממוצע בחישוב שנתי ולא לחודש ההפעלה הראשון.

איפה כולם? תחנת אלנבי בקו האדום (צילום: שאטרסטוק)

הסיבות למספר הנוסעים הנמוך יחסית ברורות: הרכבת הקלה הושקה באוגוסט, חודש שבו רבים מבלים בחופשות בארץ ובחו"ל, וגם הכבישים בו היו ריקים למדי. עם סיום החופש הגדול החלה תקופת החגים, שהגיעה מוקדם השנה, ותרמה את שלה להיעדר השגרה. בנת"ע צופים כי עם החזרה לשגרה אחרי החגים יזנקו המספרים בהתאם.

בנוסף, תושבים רבים בתל אביב מחרימים את הרכבת הקלה בגלל השבתתה בסופי שבוע וחגים, ואילו אחרים מוותרים על השימוש בה בגלל איטיותה במקטעי הנסיעה מעל האדמה ובגלל התדירות הנמוכה יחסית של נסיעותיה (רק כל 11 דקות בכיוון בת ים, למשל), שהופכת את האוטובוסים המקבילים לעדיפים מבחינה זו.

אולי תגבירו תדירות? הרכבת הקלה (צילום: נת"ע)

אלא שכל זה אינו בהכרח דבר רע: העומס המופחת על הרכבות מאפשר תפעול נוח יותר של המערכות בתחנות ובקרונות ונתן למעשה חודש נוסף של "ניסוי כלים" לנת"ע ותבל, מפעילות הקו. גם הנסיעות עצמן נעימות בהרבה מהצפוי לציבור שמשתמש ברכבת הקלה, וחווית המשתמשים חיובית ברובה. את מספר המשתמשים הממוצע ליום כדאי יהיה לבדוק בעוד חצי שנה כדי להסיק מסקנות של ממש. עד אז יהיה יותר מקום לנו.